אישיותו הציבורית של דונלד טראמפ הייתה במשך עשרות שנים תוצר טלוויזיוני, אך כאשר הקמפיין שלו צבר תאוצה – הוא יצר תדמית חדשה: המצייץ בטוויטר. זה היה הכלי בו קבע את סדר היום, השתלח ביריביו, פיטר בכירים בממשלו, צוהר לנפשו – ומעל הכל: מסלול ישיר לתומכיו. כעת, לאחר שטוויטר סילקה אותו לצמיתות, טראמפ ניצב בפני האתגר כיצד להמשיך ולהישאר בתודעה ובתנאים שלו – מנתח ניו-יורק טיימס.

את סוף השבוע הנשיאותי הראשון שלו בלי טוויטר העביר טראמפ בתנודות בין זעם להשלמה, ולבסוף אמר לסובבים אותו שאין לו בעיה עם זה. לטענתו, העובדה ש"הושתק" (כלשונו) רק תמריץ את תומכיו. הוא עצמו ובעלי בריתו גינו את הצעד של טוויטר, בטענה שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי שלו. "כפי שאמרתי זמן רב, טוויטר הלכה רחוק יותר ויותר במניעת חופש הביטוי, והלילה עובדי טוויטר שיתפו פעולה עם הדמוקרטים בהסרת החשבון שלי, כדי להשתיק אותי – ואתכם, 75 מיליון הפטריוטים הדגולים שהצביעו בעדי", אמר טראמפ בהודעה שפרסם בסוף השבוע.

לדברי טראמפ, הוא ועוזריו "מנהלים מו"מ עם שורה של אתרים אחרים". אבל בכך שבחר בחודשיים האחרונים שלא להשתמש בכלים העומדים לרשותו של הנשיא, כולל נאומים וראיונות, הוא בחר במידה מסוימת להשתיק את עצמו. לאורך שנות נשיאותו, כאשר התרבו המחלוקות והחקירות סביבו, הטלוויזיה הפכה למקלט פחות בטוח. הכתבים שאלו שאלות קשות יותר, ולמעט פוקס ניוז – רשתות הכבלים הפסיקו את השידורים החיים של הופעותיו. ואילו הופעותיו בחדר התדרוכים בבית הלבן לא עלו יפה, והוכיחו את חוסר שליטתו במדיניות ובאירועים.

טוויטר הפך לבמה אותה יכול טראמפ לנהל ביתר קלות. ניתן ללמוד הרבה מכך שהוא העדיף להשתמש בחשבון הפרטי שלו (@realdonaldtrump) במקום בחשבון הנשיאותי הרשמי (@Potus). טראמפ הבין את הכוח של בניית המוצג שלו ושמירת ההפרדה בינו לבין תפקידיו הרשמיים כנשיא. טוויטר אפשר לו להציג את עצמו כמות שהוא, בלא המגבלות הנובעות מן הנורמות של המציאות.

טראמפ נהג לגלול את העמוד שלו, להסתכל על התגובות לנושאים שהעלה וראה את המגמות כאיתות לגבי הכיוונים של דעת הקהל. במידה מסוימת, הטלוויזיה הפכה לאמצעי בו ראה טראמפ את ההשלכות של ציוציו. מסך הטלוויזיה בחדר האוכל הצמוד לחדר הסגלגל היה בדרך כלל ברקע, בקנה אחד עם טווח תשומת הלב הקצר של טראמפ. הוא שאב ממנו את רוב המידע שלו ועקב אחרי הסיקור של ציוציו.

הוא אהב לצייץ ולראות כיצד השיח בערוצי הכבלים משנה מיד את מסלולו בתגובה. כאשר מדובר באדם שבעלי בריתו ועוזריו הקרובים ביותר מתארים כמי שהתפתחותו הרגשית דומה לזו של ילד בן עשר, ולאור זאת שהוא מכור לתשומת לב, קשה היה למצוא משהו שישתווה לתגובה העוצמתית המיידית לציוצים שלו.

עוזריו של טראמפ טוענים, שהם עדיין מחפשים פלטפורמה אחרת בה יוכל להביע את דעתו בצורה ישירה. אבל עד לסיום כהונתו, יאלץ טראמפ להסתפק בערוצי התקשורת הנשיאותיים הרגילים, ויצטרך לביים את האירועים שנותרו בצורה שתספק לו סיקור טלוויזיוני. זה מה שבכוונתו לעשות היום (יום ג', 12.1.21) בסיור בגבול מקסיקו, שמטרתו להציג את ההתקדמות בבניית החומה.

הטיימס מציין, כי עם כל הזעם והדרמה שהצית טראמפ בפרק האחרון של נשיאותו, הוא עדיין עשוי לנצל את ההזדמנות להופעה גדולה אחרונה. יועצו הבכיר ג'ייסון מילר אומר כי אם טראמפ יחליט לשאת נאום שכזה, יאלצו הרשתות הגדולות לבחור האם להשתיק אותו או לשדר את דבריו. "אני מציע לרבים מן העיתונאים להיזהר במשאלותיהם", הוא מוסיף.