החדשות על חיסוני הקורונה ממשיכות להיות מצוינות, והדיון הציבורי עליהם בארה"ב ממשיך להיות יותר שלילי מכפי שמלמדות העובדות – קובע (1.2.21) דייוויד לנהרדט, בעל טור בכיר בניו-יורק טיימס. עובדת המפתח היא, שכל חמשת החיסונים הזמינים הפחיתו את התמותה מקורונה והורידו בצורה חדה את האשפוז.

במקום זה, אנשים רבים מתמקדים בהבדלים הקטנים בין החיסונים, ומניחים בטעות שמשמעותם היא שחלק מן החיסונים לא יגנו מפני תחלואה קשה. אומנם מוקדם מכדי לדעת, משום שרק חלק מן היצרנים פרסמו מידע מועט, אבל המידע הקיים מעודד מאוד – כולל לגבי השפעת החיסונים על המוטציות של הנגיף. הם צפויים להגשים את מה שכולם רוצים: סוף למגיפה, גם אם לא מיד.

אם כך, מדוע התפיסה הציבורית שלילית מכפי שהיא אמורה להיות? רוב הבלבול נובע ממשמעות המילה "אפקטיבי", מסביר לנהרדט. בשפה הרשמית של המחקר המדעי, חיסון נחשב לאפקטיבי רק אם הוא מונע לחלוטין תחלואה. כאשר מדובר במחלה איומה כמו אבולה או כלבת, זו אכן ההגדרה השימושית. אבל היא אינה משמעותית ברוב מקרי הקורונה. בין אנחנו מודעים לכך ובין אם לא, קרוב לוודאי שלכולנו הייתה קורונה מתישהו. הנגיף הזה מסתובב עשרות ואולי מאות שנים, לרוב בצורה קלה. העולם לא יחסל אותו בעתיד הנראה לעין. אבל לא צריך לחסל אותו כדי לחזור לשגרה, אלא להפוך אותו ממגיפה קטלנית לנגיף רגיל. הבעיה איננה הדבקות, אלא אשפוז, תמותה והשפעות ארוכות טווח.

מנקודת המבט הזאת, כל חמשת החיסונים – של פייזר, מודרנה, אסטרה-זנקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ונובאווקס – נראים מצוין. מבין 75,000 מקבליהם בניסויים הקליניים, רק אחד מת מקורונה ורק בודדים אושפזו; איש לא היה מאושפז 28 יום לאחר קבלת החיסון. לשם השוואה: הקורונה הרגה 150 מבין 75,000 אמריקנים בוגרים ואשפזה מאות מהם. החיסונים מורידים מספרים אלו לאפס ולקרוב לאפס. זה אפילו יותר טוב מהשפעת העונתית, ההורגת 15 מכל 75,000 אמריקנים בוגרים ומאשפזת 100 מהם.

חיסון ההופך את הקורונה למשהו קל יותר מאשר שפעת רגילה, הוא ללא ספק אפקטיבי. אבל זאת איננה ההגדרה המדעית. כאשר קוראים שהחיסון של ג'ונסון יעיל ב-66% ושל נובאווקס ב-89%, הכוונה היא למניעת המוות; אפילו תסמינים קלים נחשבים ל"חוסר יעילות" במדידה זו. לכן, מבחינת התחלואה הקשה – שהיא הנתון החשוב באמת – הבשורות מצוינות.

ומה לגבי המוטציות תופסות הכותרות? נראה שהמוטציה הדרום-אפריקנית מורידה את האפקטיביות של החיסונים, אבל אין ראיות לכך שהדבר מגדיל את התמותה בקרב המחוסנים. ג'ונסון ונובאווקס מסרו תוצאות חלקיות מדרום אפריקה, ואיש ממקבלי החיסונים שלהם לא מת מקורונה. הסיבה המסתברת ביותר היא שהחיסונים מספקים הגנה נגד המוטציות, גם אם לא כמו נגד הנגיף המקורי – ודי בכך כדי להפוך את הקורונה למחלה רגילה, ברוב המקרים. הסיבה הסבירה ביותר היא שהחיסונים מספקים הגנה סבירה נגד המוטציות, גם אם לא כמו נגד הגרסה המקורית. הגנה חלקית מספיקה כדי להפוך את הקורונה למחלה רגילה, ברוב המקרים.

החשש הגדול ביותר הוא שהמידע העתידי יהיה פחות מחמם לב, ויהיה חשוב לראות כיצד החיסונים מתמודדים עם המוטציות. אבל אין לערבב חוסר ודאות עם חדשות רעות, מדגיש לנהרדט. המידע הקיים על החיסונים הוא כמעט הטוב ביותר שניתן היה לצפות לו. הרושם השלילי המוטעה גורם לבעיות אמיתיות, למשל: החשש שמא התלמידים לא יוכלו לחזור לבתי הספר גם כאשר המורים יתחסנו. אחרים סבורים בטעות שכדאי לקבל רק את החיסונים של פייזר ומודרנה, בעוד האמת היא שכל החמישה מצילים חיים.

החשש הגדול ביותר הוא שהנתונים העתידיים לא יהיו מחממי לב כמו הנוכחיים, וחשוב במיוחד יהיה לראות כיצד החיסונים מטפלים במוטציות. אבל אין לבלבל בין חוסר ודאות לבין חדשות רעות, מדגיש לנהרדט. נכון לעכשיו, הנתונים על החיסונים הם הטובים ביותר להם ניתן היה לצפות, והתפיסות המוגזמות לרעה גורמות נזק. למשל: יש החוששים שלא ניתן יהיה לפתוח את בתי הספר גם לאחר שכל המורים יתחסנו. אחרים סבורים שכדאי לקבל רק את החיסונים של פייזר או מודרנה, בעוד שכל החמישה מצילים חיים.

ד"ר ויליאם שאפר מאוניברסיטת ונדרבליט סיפר בשבוע שעבר לטיימס על שיחה עם כמה מעמיתיו, בשאלה מה היו ממליצים לבן משפחה – לקבל כעת את החיסון של ג'ונסון או להמתין שלושה שבועות לחיסון של פייזר או מודרנה. התשובה הייתה פה אחד: להתחסן מחר. "אתה מסתכן בשלושה שבועות של חשיפה אל מול האפשרות לקבל הגנה מחר", קבעו.