לאחר שנה הרסנית, התחלואה והתמותה מהקורונה צונחות ברבות ממדינות המערב. אבל המגיפה מזנקת בהודו ומאיימת לשטוף את דרום-מזרח אסיה, שעד כה הצליחו בגדול להכיל את הנגיף. המשמעות היא שהעולם כולו נותר בסכנה, מדווח ניו-יורק טיימס.

קמבודיה ותאילנד, אשר הצליחו לשמור את הנגיף בשליטה ב-2020, דיווחו לאחרונה על זינוק בהדבקה. מלזיה הודיע על סגר כללי, יומיים אחרי שיא בתמותה מאז ינואר. מדענים מזהירים שאם הנגיף יוכל להשתולל בחלקי העולם בהם ההתחסנות נמוכה, ימשיכו להתפתח וריאנטים מסוכנים שיאיימו על כל המדינות. מדי יום מדווחים בעולם בממוצע 772,000 חולים חדשים, מחציתם בהודו ובמיוחד בשל הווריאנט המקומי.

לעומת זאת, במקומות בהם ההתחסנות נרחבת – ארה"ב, בריטניה וחלקים ממערב אירופה – חוזר הציבור בהמוניו למסעדות ולאטרקציות אחרות. אבל ברמה העולמית, שיעור ההדבקה עודנו הפכפך. "נראה נדנדה בעתיד הקרוב, עם עליות ומורדות מקומיות ואיזוריות, כל עוד חלק משמעותי של האוכלוסייה העולמית אינו מחוסן", צופה ד"ר רוברט שוליי מאוניברסיטת סן-דייגו.

וריאנטים חדשים הם משמעותיים, אבל הגורמים העיקריים הגורמים לעלייה וירידה בתחלואה הם צעדי הממשלות – אומר ד"ר מייקל בייקר, ממובילי המאבק המוצלח של ניו-זילנד בקורונה. הוא מציין, כי למעלה מחמישית מתושבי העולם מתגוררים במדינות מתקדמות מאוד מבחינת ההתחסנות, וכי חלק מן המדינות העשירות מחסנות במהירות כה רבה, עד ששיעור ההדבקה צונח. "אבל למדינות רבות, בעלות הכנסות מועטות ובינוניות, יש גישה הרבה יותר קטנה לחיסונים ולאמצעי בקרה, ולכן המגיפה נמשכת", מוסיף בייקר.

פרופ' ססקיה פופסקו מאוניברסיטת ג'ורג'טאון קוראת לאמריקנים שלא לחשוב בטעות שהנגיף הובס, משום ש"המשבר בהודו הוא קריאת השכמה לצורך בהתחסנות עולמית. הקורונה לא הולכת לשום מקום כל עוד היא איננה נעלמת בכל מקום".

במקביל מדווח הטיימס על המתרחש בהודו, בה המגיפה מזנקת במיוחד במדינות ובאיזורים הכפריים מעוטי המשאבים ובהם קשה בהרבה לעקוב אחרי התחלואה והתמותה. אחד ההיבטים של המצוקה הוא שעניים משליכים לנהרות את גופות המתים במגיפה במקום לשרוף אותן כמקובל משום שמחיריהן זינקו. הרשויות סבורות שזה מה שאירע כאשר כפריים בצפון הודו גילו עשרות גופות שנסחפו לגדות הנהר גנגס בגבול המדינות ביהאר ואוטאר פראדש, בהן המגיפה משתוללת.

כמה פקידים מסרו שנמצאו 30 גופות; עדי ראייה מספרים על יותר מ-100. חלק מתושבי האזור נוהגים להשליך לנהר, הקדוש להינדים, גופות אליהן מחוברות אבנים; החשד הוא שבמקרה זה מדובר בגופות של חולי קורונה. "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה גופות", אומר ד"ר ארוּן סריווסטווה, רופא ממשלתי בכפר בו נתגלו, הסבור שלפחות חלקן הם של חולי קורונה. מאחר שמספר המתים מקורונה מזנק לכ-4,000 ביום, בתי הקברות מוצפים וחלק מהמשרפות גובות פי חמישה ואף פי עשרה מאשר לפני המגיפה. גם מחיר העץ זינק מאותה סיבה, אל מעבר להישג ידן של משפחות רבות. הפתרון שלהן, כאמור, הוא השלכת הגופות לנהר.