שרי האוצר של מדינות G7, המתכנסים בלונדון (יום ו', 4.6.21), צפויים לתמוך בהצעתו של הנשיא ג'ו ביידן להטיל מס מינימום גלובלי על רווחי חברות בינלאומיות, ובכך יעניקו לו ניצחון ראשוני בקרב הדיפלומטי על הרעיון – צופה וושינגטון פוסט. מטרתו של המהלך להעלות את הכנסות הממשלות ולסגור את הפער בין המדינות העשירות לבין מקלטי המס.

ביידן הציע בחודש שעבר מס מינימום של 15%-21%, פחות מן השיעור הקודם שהציע. אם יצליח לקבל תמיכה עקרונית מן הדמוקרטיות הגדולות בעולם, בדרך להסכמה עולמית נרחבת יותר בהמשך השנה, התוצאה עשויה להיות השינוי המשמעותי ביותר מזה עשרות שנים במיסוי הבינלאומי. היא גם תסייע לביידן להעלות את מס החברות בארה"ב ל-28% כחלק מהדרך לממן את תוכניותיו להשקיע טריליוני דולרים. לתוכניתו של ביידן יש התנגדות מצד שדלנים של המגזר העסקי, מדינות נמוכות מס כמו אירלנד ומדינות כמו רוסיה וסין המתנגדות לשיתוף פעולה בינלאומי.

השיחות מתנהלות במקביל הן על מיסוי המינימום הגלובלי והן על מיסוי חברות הענק הדיגיטליות האמריקניות, ומעורבים בהן גופים בינלאומיים כמו G7 ו-G20. בריטניה, המארחת את שרי האוצר ואת מנהיגי השבע בהמשך החודש, עומדת על כך ששני הנושאים יסוכמו בעסקה אחת. הסכמת האיחוד האירופי מחייבת הסכמה של כל 27 המדינות החברות בו. וכל זה – כאשר ארה"ב מאיצה את השכתוב של חוקי המס המקומיים.

137 מדינות מאז 2013

הגישה הרב-לאומית של ביידן היא שינוי מגישתו של דונלד טראמפ, אשר העדיף מכסים חד-צדדיים. מטרתו היא להפחית את משקלם של חישובי המס בהחלטות ההשקעות של חברות, תוך העלאת היעילות הכלכלית וההכנסות. אבל גם חלק מן התומכים במהלך מזהירים שהרווחים מן המדיניות עשויים להיות צנועים. אם הוא יעלה יפה, יפחת השימוש במקלטי מס וחברות רב-לאומיות ימקמו חברות הזנק בארה"ב, אבל חברות אמריקניות ימשיכו לפעול מחוצה לה, הם אומרים.

תחת המטרייה של OECD, מאז 2013 מתמודדות 137 מדינות עם השאלה כיצד למסות חברות בעולם גלובלי ודיגיטלי. ההשלכות התקציביות של הקורונה, לצד רצונו של ביידן לצמצם את הפער בין עשירים לעניים, נתנו תנופה לרעיון של מס חברות בינלאומי מינימלי. ממשלות ברחבי העולם הוציאו 16 טריליון דולר במאבק נגד המגיפה, והחוב הציבורי הממוצע הגיע השנה ל-99% מהתוצר לעומת 83.7% בשנת 2019. בשל כך, הממשלות צמאות להכנסות. שינוי מיסוי החברות יכול להכניס 600-100 מיליאארד דולר בשנה. ממשל ביידן צופה שבעשור הקרוב ייכנסו לקופה 533 מיליארד דולר על-ידי צמצום התמריץ להסטת רווחים של חברות אמריקניות למקלטי מס, וזאת גם בלא פעולה מצד מדינות אחרות.

הוויכוח הגלובלי מגיע לאחר דור של צניחה במיסוי החברות, מציין הפוסט. מאז 1980 ירד המיסוי הממוצע מ-46% ל-26%. בשנת 2017 הפחית ממשל טראמפ את מס החברות האמריקני ל-21%; המס בפועל שמשלמות החברות הוא פחות מ-8%. הכנסות המדינות ממיסוי חברות ביחס לגודל המשק הן כעת רבע בלבד מכפי שהיו ב-1967.

הצורך לקבוע כיצד וכמה לגבות מן החברות, הפך לקשה יותר כאשר הן הרחיבו את פעילותן חוצת הגבולות והגדילו את רווחיהן מנכסים בלתי מוחשיים כמו תוכנות וקניין רוחני. רואי החשבון של החברות מעבירים בקלות על הנייר את הרווחים למקלטי מס כמו איי קיימן וברמודה: 40% מהרווחים שלהן מצויים כיום במקלטים שכאלה. אבל גם כאשר ההצעה למיסוי מינימום גלובלי צוברת תאוצה בקרב ה-G7, ההבדלים בין חוקי המס של אירופה וארה"ב מקשים על יישומו של מס שכזה.

פקידים אמריקנים עודם מקווים להגיע למס מינימום של 15%, אך המו"מ הנוכחי הוא מלאכת איזון: הצורך במס נמוך די הצורך כדי לזכות בתמיכה נרחבת, אך גבוה מספיק כדי לצמצם את התמריץ לחברות אמריקניות רב-לאומיות לעסוק בהסטת רווחים. לאחר מכן מקווים מנהלי המו"מ להגיע להסכמה עקרונית במהלך הקיץ, כדי לחתום על הסכם בפגישת G20 ברומא בחודש אוקטובר. אבל אפילו אם תושג הסכמה דיפלומטית, כל המדינות יצטרכו לשכתב את חוקי המס שלהן, וקרוב לוודאי שהקונגרס האמריקני יצביע על תוכנית המיסוי של ביידן עוד קודם לכן, כי שנת הכספים מתחילה ב-1 באוקטובר.