פחות מ-50 יום נותרו לפתיחת אולימפיאדת טוקיו, אשר נדחתה משנת 2020 בשל הקורונה. השעון מתקתק אל מול עלייה בתחלואה ביפן, מצב חירום בטוקיו ובתשעה מחוזות אחרים, בתי חולים מלאים והתנגדות נרחבת בקרב הציבור, אנשי העסקים ומומחי הרפואה לקיום המשחקים. אלא שלכל אלו אין חשיבות בעיני ממשלת יפן והוועד האולימפי הבינלאומי, למרות שקצב ההתחסנות ביפן איטי מאוד, זרים רבים יגיעו בלתי מחוסנים והמשחקים עלולים להיכנס להיסטוריה כמוקד של הפצת הנגיף.

סיבה אחת להתעקשות היפנית היא המחויבות החוזית שלה לוועד האולימפי הבינלאומי, מסביר אקונומיסט. אחרת היא רצונו של ראש הממשלה, סוגה יושיהידה, שלא להתבזות ושלא לאבד תמיכה במפלגתו. אבל אין למעט בחשיבותה של האולימפיאדה כייעוד לאומי בעיני הממסד היפני. המשחקים אמורים היו למחוק את התחושה לפיה יפן נדחתה לשוליים בידי סין לאחר שנים של נסיגה והאסון הגרעיני בפוקושימה. דחייתם מ-2020 הייתה גרועה די הצורך; ביטולם ימוטט את המסר לפיו "יפן חזרה".

יפן כבר הייתה במצב דומה. בשנות ה-30 של המאה הקודמת היא פעלה לקבל את אירוח משחקי 1940, הרגע בו תמצב את עצמה כמעצמה מן השורה הראשונה. אבל המשחקים בוטלו בשל מלחמת העולם השנייה. המיליטריזם הצבאי של יפן תרם רבות לביטול, אך יועצו של הקיסר הירוהיטו, קידו קויצ'י, הכריז שטוקיו ערוכה ומזומנת לארח את המשחקים כאשר המלחמה תסתיים. קידו הוקע כפושע מלחמה, אך טוקיו אכן אירחה אותם ב-1964 בהצלחה רבה, כסמל ליפן המודרנית והדמוקרטית.

מאז אותה אולימפיאדה, אירוח המשחקים באסיה היה בעל חשיבות רחבה יותר למדינה המארחת ולשכנותיה. משחקי סיאול ב-1988 היו זרז לדמוקרטיה ולסיום עשרות שנים של שלטון סמכותני. המפלגה הקומוניסטית הסינית ראתה את משחקי בייג'ינג ב-2008 כחזרה לגדולה ההיסטורית של סין. בייג'ינג מארחת בשנה הבאה את אולימפיאדת החורף, וממשלת יפן מודעת היטב לכך; ביטול משחקי טוקיו יהיה ניצחון תעמולתי אדיר לסין.

הנרטיבים הגדולים הללו, בתוספת הלאומנות העזה באיזור, עלולים להתנגש זה בזה. חלק מהדרום-קוריאנים, כולל שני ראשי ממשלה לשעבר, קוראים לארצם להחרים את משחקי טוקיו. הסיבה: המפה הרשמית של מסלול מרוץ הלפיד האולימפי מציגה את האי דוקטו כחלק מיפן – למרות שהקוריאנים שולטים בו. ממשלת קוריאה הדרומית קראה בתוקף ליפן לשנות את המפה; המארגנים הגיבו בהקטנת האי כל כך, עד שצריך להגדיל את המפה כדי לראותו.

התקרית הביזארית הזאת מייצגת מחלוקת הרבה יותר רחבה ביפן עצמה. רבים באליטה של המדינה, כולל במפלגה הליברלית השלטת, טוענים שאין כל סיבה להתנצלות על מעשה כלשהו שעשתה יפן בעידן המיליטריסטי שלה, כולל כיבוש קוריאה. פרשנים אומרים, כי מי שכלל במפה את האי הקטנטן הזה, ידע שהוא יעורר תגובה מצד הדרום-קוריאנים הנוחים להיעלב. לכן, אומרת אלכסיס דאבן מאוניברסיטת קונטיקט, מדובר באיתות לכך שהימין הקיצוני ביפן מציג צורה בלתי בריאה של הלאומנות המקומית ופוגע ביחסים הרגישים ממילא בין טוקיו לסיאול. איש לא אמר שהאולימפיאדה היא אך ורק אירוע ספורטיבי.