הבית הלבן של ג'ו ביידן, חברי הקונגרס, פעילים וקבוצות אינטרסים בוושינגטון – כולם תוהים כיצד ייראו יחסי ישראל-ארה"ב עם סיום עידן בנימין נתניהו, מדווח וושינגטון פוסט. דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, אומרת שדבר לא ישתנה: "יש לנו יחסים ארוכים ויציבים, יחסים אסטרטגיים, עם ישראל והם יימשכו בלא קשר לזהותו של המנהיג". לעומת זאת, כמה מחוקקים דמוקרטים סבורים שזוהי הזדמנות לשיפור משמעותי ביחסים, בשל הקשר ההדוק בין נתניהו לבין דונלד טראמפ. נפתלי בנט אינו מוכר בוושינגטון והבית הלבן אינו יודע לומר אם ביידן פגש אותו אי-פעם.

הרפובליקנים מגיבים בזהירות לעזיבתו של נתניהו. הסנאטור הבכיר לינדזי גראהם הצטלם איתו בישראל בשבוע שעבר וכינה אותו "ידיד גדול", אך הוא צופה תמיכה דו-מפלגתית בישראל בלא קשר לזהות העומד בראשה. כמה מן הדמוקרטים מגיבים באנחת רווחה גלויה: הציר סטיב כהן טוען, כי נתניהו הפך בחמש השנים האחרונות למכשול בפני התמיכה הדו-מפלגתית בישראל.

הדמוקרטים נאלצו בשנים האחרונות למצוא איזון שנעשה יותר ויותר בעייתי: לתמוך בישראל תוך ביקורת על מנהיגותה ועל יחסה לפלשתינים. בעוד דרגי השטח בקרב הדמוקרטים מוכנים יותר מאשר בעבר למתוח ביקורת על ישראל, טראמפ ונתניהו יצרו ברית פוליטית חסרת תקדים; נתניהו אפילו הציג את טראמפ במודעות הבחירות שלו. לעומת זאת, שמרנים רבים רואים את נתניהו כאדם חזק שנקט צעדים הנחוצים כדי להגן על ישראל מפני המאיימים להשמיד אותה, ותוקפים את מדיניותו של ביידן בימי "שומר החומות".

ביידן מסמל במידה רבה את השינויים במפלגה הדמוקרטית. הוא נכנס לפוליטיקה בעידן של תמיכה דו-מפלגתית רבה בישראל, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. בימי העימות האחרון בעזה הוא מצא את עצמו תחת לחציהם של דמוקרטים צעירים יותר וליברלים יותר, הטוענים שישראל השתמשה בכוח בצורה חסרת פרופורציות ודרשו ממנו ללחוץ עליה להפסיק את האש. ביידן נמנע מלעשות זאת בימים הראשונים של המבצע, אך לבסוף קרא לנתניהו פומבית להסכים להפסקת אש.

ביידן לא התכוון לעסוק בקרוב במזרח התיכון, אבל "שומר החומות" אילץ אותו לעשות זאת. לאחר הפסקת האש, הוא אמר: "המפלגה שלי עדיין תומכת בישראל. צריך להבהיר משהו: לא יהיה שלום עד שהאזור יצהיר בצורה חד-משמעית שהוא מכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית עצמאית". לצד זאת, ביידן שואף להחזיר את ארה"ב למעמד ניטראלי יותר לאחר עידן טראמפ: הוא חידש את הסיוע לפלשתינים והמתין מספר שבועות עד שהתקשר לנתניהו.

אחת הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום ביחסי ישראל-ארה"ב היא הסכם הגרעין עם אירן. הפוסט מציין, כי גם בנט מתנגד להסכם – אך הממשלה החדשה צפויה להימנע מעימות פומבי עם הממשל בנושא זה, בניגוד לעימות בין נתניהו לטראמפ. שר הביטחון, בני גנץ, אמר בשבוע שעבר בביקור בפנטגון: "נמשיך את הדו-שיח האסטרטגי החשוב הזה בשיחות פרטיות, לא בתקשורת בדרך פרובוקטיבית".

שר החוץ, אנתוני בלינקן, לא התייחס לחילופי השלטון הצפויים בדברי ברכתו לגנץ. אך כאשר ביקר בירושלים בחודש שעבר, הוא נפגש עם לפיד – מחווה שרבים רואים כאיתות של ממשל ביידן לכך שימיו של נתניהו בשלטון ספורים. לפיד ובנט הודיעו זמן קצר לאחר מכן על ההסכם ביניהם. אחרי בלינקן הגיעו לירושלים גראהם, הסנאטור טד קרוז ורפובליקנים אחרים, במטרה להפגין את תמיכתם בישראל אחרי "שומר החומות"; כולם זכו לקבלת פנים חמה מצד נתניהו.

רוב הפרשנים אומרים, מצטט הפוסט, כי ההרכב השברירי של הממשלה החדשה יוביל לכך שהיא תתמקד בענייני פנים. בנט לא יהיה מעוניין במיוחד להתקוטט פומבית עם ממשל ביידן ונראה שהוא רוצה לשקם את התמיכה הדו-מפלגתית בישראל, הם סבורים. "בנוגע לארה"ב, הממשלה תחזור לדו-מפלגתיות ולא תהיה מפלגתית מובהקת כמו נתניהו. בנט מבין את זה. הוא פרגמטי יותר מכפי שנוטים לחשוב", אמר דיפלומט אמריקני.