נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הודיע (יום ה', 28.10.21) על צמצום תוכנית ההשקעות באקלים וברווחה מ-3.2 טריליון דולר ל-1.85 טריליון דולר. מיד לאחר ההודעה לא היה ברור האם יש לו תמיכה מספקת בסנאט בתוכנית בכלל ובפרק המיסים בה בפרט, הפרק האמור לממן אותה. הודעתו של ביידן באה שעות אחדות לפני צאתו לפסגת G20 ברומא ולפסגת האקלים בגלזגו.

ביידן נאלץ לקצץ משמעותית את תוכניתו המקורית בשל התנגדותם של שני סנאטורים דמוקרטים שמרנים - ג'ו מנחין וכריסטין סימנה. ביידן חייב לזכות בתמיכתם של כל 50 חברי מפלגתו בסנאט כדי שסגניתו, קאמלה האריס, תשבור את התיקו לטובת תוכניתו. המתנגד העיקרי הוא מנחין, שגם טרפד בימים האחרונים כמה מן ההצעות להעלאת מיסים כדי לממן את התוכנית (ראו קישור משמאל). ביידן נאלץ לוותר על כמה מרכיבים מרכזיים בתוכנית, ובהם חינוך חינם בקולג'ים הקהילתיים ומימון פדרלי לחופשות לצרכים משפחתיים.

ביידן דיבר בבית הלבן, לאחר שחזר מפגישה בקפיטול עם הסנאטורים הדמוקרטים, בה הפציר בהם לאשר את התוכנית המקוצצת. המחוקקים הפרוגרסיבים במפלגה - בשני בתי הקונגרס - דורשים לאשר את תוכנית האקלים והרווחה יחד עם השקעת טריליון דולר בתשתיות, הזוכה לתמיכה דו-מפלגתית. ביידן לא אמר האם קיבל תמיכה של כל הסנאטורים, וכמה מהם פרסמו הודעות מהן עולה שלא התחייבו לתמוך בה.

ביידן הביע את בטחונו בכך שחילוקי הדעות בתוך הסיעה כבר יושבו לאחר חודשים של מו"מ. "לא כולם מקבלים את מה שהם רצו, וזה כולל אותי, אבל זו מהותה של פשרה. זהו קונצנזוס. ועל בסיס זה התמודדתי", אמר. ביידן נודע בעשרות שנותיו בסנאט וכסגן נשיא כאיש החותר להבנות ופשרות, אם כי ספק אם חשב שיצטרך להפעיל כישורים אלו גם בתוך מפלגתו ולא רק מול הרפובליקנים. לדברי ביידן, גם במתכונתה המקוצצת - התוכנית היא מאמץ היסטורי לשינוי הדרך בה הממשלה משרתת את אזרחי ארה"ב. "האג'נדה שבחוקים אלו, היא זו שבעדה הצביעו 81 מיליון איש", אמר בהתייחסו למספר הקולות שקיבל בנובמבר אשתקד.

הרכיבים המרכזיים בתוכנית הם: 555 מיליארד דולר למאבק בשינויי האקלים, בעיקר בהטבות מס לעידוד למעבר לאנרגיה נקייה; 400 מיליארד דולר לחינוך חינם לבני שלוש וארבע ולהפחתת עלויות ביטוח הבריאות למשפחות המשתכרות עד 300,000 דולר בשנה; 200 מיליארד דולר להארכת הטבות המס להורים בשנתיים נוספות; 165 מיליארד דולר להפחתת פרמיות ביטוח הבריאות במסגרת אובמהקר ולהרחבת הכיסוי הפדרלי לנזקקים; 150 מיליארד דולר לבניית מיליון יחידות דיור בר-השגה; 100 מיליארד דולר לטיפול בהגירה; 40 מיליארד דולר להכשרה וחינוך גבוה לעובדים.

צד ההכנסות של התוכנית מבטיח 2 טריליון דולר, כך שהיא תממן לחלוטין את עצמה ואף תותיר עודף - אך זאת בתנאי שכל הסנאטורים הדמוקרטים יתמכו בו. המרכיבים העיקריים: 15% מס על רווחיהן של חברות גדולות, הפחתת העברת הרווחים של חברות רב-לאומיות למקלטי מס באמצעות מס החברות הגלובלי המתוכנן בשיעור 15%; מס של 1% על רכישה עצמית של מניות בידי חברות, העמקת הגבייה מחברות גדולות ומן העשירים, מס יסף של 5% על הכנסות מעל 10 מיליון דולר בשנה ו-3% נוספים על יותר מ-25 מיליון דולר, מס בריאות של 3.8% על המשתכרים מעל 400,000 דולר בשנה.