"השעה האפילה ביותר היא תמיד לפני הזריחה", קבע תומס פולר בעת מלחמת האזרחים באנגליה. 400 שנה מאוחר יותר, תומכיו של ג'ו ביידן בוושינגטון נתלים באמירה זו, כאשר הנשיא נמצא בעיצומו של שבוע קשה ורב חשיבות - מדווח אקונומיסט.

זהו זמן אפל מבחינתו של ביידן. הצמיחה ברבעון הקודם הייתה בקצב שנתי של 2% בלבד, תוכנית הענק שלו בתחום האקלים והרווחה תקועה בקונגרס כאשר אף רפובליקני אינו תומך בה וגם לא כל חברי מפלגתו שלו, הוא לא התאושש מן הירידה החדה בתמיכה בו בעקבות הנסיגה מאפגניסטן. וכלל לא בטוח שזה הגרוע מכל: המרוץ לתפקיד מושל וירג'יניה (יום ג', 2.11.21) עשוי לספק חדשות רעות נוספות מבחינתו.

כאחת מן המדינות הראשונות ההולכות לקלפיות לאחר הבחירות לנשיאות, לווירג'יניה יש הרגל של מתן סטירה לנשיא המכהן: בשמונה מערכות הבחירות האחרונות לתפקיד המושל, מפלגתו של הנשיא המכהן הפסידה בשבע. הדמוקרטים קיוו לשנות מסורת זו, לנוכח העובדה שהמדינה נעה שמאלה בשנים האחרונות. המועמד שלהם, טרי מק'אוליף, הוא יוצא הדופן היחיד באותן שמונה מערכות בחירות: הוא נבחר ב-2013 כאשר ברק אובמה היה הנשיא. אבל הסקרים מלמדים על מרוץ צמוד מאוד בינו לבין מנהל ההשקעות גלן יונקין, ונראה שהתנופה מצויה בצד הרפובליקני.

לנוכח ההיסטוריה, הפסד של מק'אוליף לא יהיה מפתיע - אך הוא ינחית מהלומה נוספת על ביידן, במיוחד לקראת בחירות האמצע בדיוק בעוד שנה. גם הללו נוטות להיות נגד מפלגתו של הנשיא המכהן, ולדמוקרטים יש רוב זעום ביותר בשני בתי הקונגרס כך שמהפך בו יכול להתחולל בקלות. לנוכח סירובם העיקש של הרפובליקנים לתמוך בו, אובדן הרוב יגמד את קשייו הנוכחיים.

זו הסיבה מדוע יש חשיבות כה רבה למו"מ המתמשך בתוך הסיעה הדמוקרטית בנוגע לתוכנית האקלים והרווחה של ביידן, מסביר אקונומיסט. ביידן ומנהיגי הסיעה - צ'אק שומר וננסי פלוסי - רצו להעביר את התוכנית עד סוף אוקטובר, לפני הבחירות בווירג'יניה ופסגת האקלים בגלזגו. בפועל, ביידן נאלץ לקצץ בכמעט מחצית את תוכניתו לפני שיצא לאירופה - והיא עדיין תקועה. היה עליו לוותר על כמה משאיפותיו, כמו חינוך חינם בקולג'ים קהילתיים, אם כי הוא שומר על הבטחותיו העיקריות.

555 מיליארד דולר - שליש מן התוכנית בהיקף 1.85 מיליארד דולר - מופנים למאבק בשינויי האקלים, כולל הטבות מס למשתמשים באנרגיה נקייה והקמת רשת של עמדות טעינה לרכב חשמלי. עוד 400 מיליארד דולר ישמשו להענקת חינוך חינם לבני שלוש וארבע ולסבסוד מעונות יום לרוב המשפחות בארה"ב. תוכניות בעדיפות נמוכה יותר, כמו דיור בר-השגה והכשרה מקצועית, קוצצו בצורה חדה. הסעיפים החשובים ביותר שנמחקו מן התוכנית היו חופשות בתשלום לצרכים משפחתיים - הטבה ממנה האמריקנים, בניגוד לתושבי רוב המדינות העשירות - אינם נהנים כיום; קנסות לחברות תשתית שלא יעברו לאנרגיה נקייה; והפחתת מחירי תרופות המרשם.

אין סיבה להאמין שהתוכנית המקוצצת תסייע לביידן בווירג'יניה או בגלזגו. נכון לעכשיו, היא רק הציתה גל חדש של ויכוחים וסחר סוסים בתוך המפלגה הדמוקרטית. אבל הרושם של תוהו ובוהו הוא מוגזם. בלא שולי ביטחון בקונגרס, החקיקה של ביידן חייבת להיות זהירה, אך נראה שבעיקרון - מפלגתו ניצבת מאחורי התוכנית המתוקנת. הפרוגרסיבים בקונגרס תומכים בה באופן רשמי, ונראה שבסופו של דבר תושג גם הסכמה עם הסנאטורים ג'ו מנחין וכריסטין סימנה, אשר מנעו את אישור התוכנית המקורית.

אם תוכנית האקלים והרווחה תאושר, ומיד אחריה תאושר השקעת טריליון דולר בתשתיות, יהיה זה ניצחון של ביידן. המשמעות תהיה שהוא העביר שלוש תוכניות ענק (לאחר 1.9 טריליון דולר למאבק בקורונה בחודש מארס) בשנתו הראשונה בבית הלבן. אבל אם הן יבשרו על שחר פוליטי חדש מבחינתו - זה כבר סיפור אחר. הדמוקרטים ימשיכו להתקשות להעביר חקיקה, ושיעורי התמיכה בנשיא נוטים להיקבע על-פי התנאים הבסיסיים, כמו המצב הכלכלי - ואלו אינם פועלים לטובתו של ביידן.