האם החוקים של ביידן יזניקו את המשק האמריקני

הנשיא ג'ו ביידן אמר במשך חודשים, כי חבילת התשתיות שלו ותוכנית הענק Build Back Better יתמרצו את המשק האמריקני למשך שנים. כלכלנים מסכימים בגדול ששתי החבילות כנראה יחזקו לאורך זמן את השגשוג והעלייה בתעסוקה, אם יש פחות ביטחון לגבי מה הן יעשו למשק בטווח הקצר ולחוב הלאומי. לאחר אישור חבילת התשתיות וכאשר ההשקעות ברווחה ובאקלים מתקדמות לאישור, ברור יותר חזונו של ביידן לעיצוב מחדש של המשק – מנתח וושינגטון פוסט.

הבית הלבן הציג את שני החוקים כהשקעות היסטוריות. התוכניות המקוריות שהוצגו באביב היו ענקיות – 5.5 טריליון דולר – ונראו כמשאלות לב עם כמות עצומה של יוזמות. העסקות הסופיות הן אומנם בהיקף של כמחצית מן המקוריות, אבל עדיין צפויות לחולל שינויים מרחיקי לכת. מדובר בהשקעות של 3 טריליון דולר בעשור הקרוב, סכום המגדיל משמעותית את חלקו של הממשל במשק.

ביידן נאלץ לסגת מכמה מהבטחות הבחירות שלו, כגון רפורמה מקיפה ב"מדיקר" לנזקקים, והשלכות המדיניות שלו לא צפויות להיות ארוכות כמו אלו של פרנקלין רוזוולט ולינדון ג'ונסון. רבות מן התוכניות, במיוחד אלו שבתחומי האקלים והרווחה, ממומנות רק בחלקן כדי לשמור על תג המחיר של התוכנית. בפועל, מורשתו של ביידן תהיה בידי הקונגרס העתידי.

להגביר את השוויון במשק

בליבת מדיניותו מרחיקת הלכת של ביידן עומד הניסיון להגביר את התפוקה של ארה"ב, להגדיל את מספר האמריקנים העובדים מחוץ לבתיהם וליצור משק שוויוני יותר אחרי עשרות שנים של קשיים לבעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות. בעשורים האחרונים התרחב הפער בין עשירי ארה"ב לבין כל היתר, והמגיפה החמירה את המצב עוד יותר. ביידן והדמוקרטים קוראים למשק מאוזן יותר, וכעת ההצעות הפוליטיות והכלכליות שלהם יעמדו למבחן.

על-פי הערכות של אוקספורד אקונומיקס ומודי'ס, הצמיחה תואץ ומספר העובדים יגדל בשנים האחרונות אם שתי התוכניות יבוצעו, ובמקביל יגדלו ההכנסות ממיסים והן יאפשרו לממן אותן. אוקספורד אקונומיקס צופה תוספת צמיחה של 0.5 נקודת האחוז בשנה הבאה ושל 0.9 נקודת האחוז בעוד שנתיים. מודי'ס צופה תוספת של 2.4 מיליון משרות עד סוף 2025.

לא כל המודלים מעריכים שהתוכניות של ביידן יובילו לרווחים ניכרים, מציין הפוסט. בית הספר למינהל עסקים וורתון צופה שלתוכנית הרווחה והאקלים תהיה השפעה שלילית מועטה על הצמיחה בעשור הקרוב, בעיקר משום שהוא מעריך שהגברת המיסוי על העשירים והחברות – המוצעת אך טרם אושרה – תפגע במשק.

הסיבה העיקרית בעטיה תוכנית הרווחה והאקלים תקועה משום שהדמוקרטים המתונים מחכים להערכת משרד התקציבים של הקונגרס לגבי עלותה ויתרונותיה. בחודש אוגוסט העריך המשרד, כי היא תוסיף 256 מיליארד דולר לחוב בעשור הקרוב. ביידן טוען שהתוכנית בסך 2-1.75 טריליון דולר תממן את עצמה, אך המשרד לא השתכנע. עם זאת, ההערכה היא שבמתכונתה המקוצצת של התוכנית, המשרד ימצא שהיא תממן את עצמה בצורה מלאה או כמעט מלאה. היא כוללת מס חברות מינימלי של 15%, מס על חברות המבצעות רכישה מחדש של מניותיהן ומס יסף על בעלי הכנסות שמעל 10 מיליון דולר בשנה. צעדים אלו, לצד הגברת האכיפה, אמורים להתקרב לכסות את ההוצאות. ועדת המיסוי הדו-מפלגתית צופה, כי המיסוי החדש לבדו יכניס 1.5 טריליון דולר. תוכנית המיסים של דונלד טראמפ בשנת 2017 הוסיפה לחוב 1.9 טריליון דולר.

העלות עשויה להיות 4 טריליון דולר

אולם, מציין הפוסט, התוכנית כוללת כמה גימיקים העלולה לייקר אותה. הטבות המס המורחבות להורים יפקעו בעוד שנה, הקלות המס בביטוח הבריאות הן לארבע שנים, והחינוך חינם בגני הילדים – לשש שנים. אם רכיבים אלו יוארכו, העלות האמיתית תתקרב יותר ל-4 טריליון דולר. יש הטוענים, כי יהיה זה מגוחך להעביר תוכנית שמחירה האמיתי אינו ידוע, כאשר אפילו ההבטחות הקיימות טרם מומנו. מומחי מדיניות אחרים טוענים, כי יש להשקיע סכומים ניכרים במשק האמריקני כדי לשמור על התחרותיות מול סין, וכי בריבית האפסית הנוכחית – זול מאוד ליטול הלוואות כדי לממן את ההשקעות.

סוגיה נוספת היא האינפלציה. הסנאטור ג'ו מנחין, קול מפתח בסיעה הדמוקרטית, הביע דאגה מן האפשרות שהזרמת סכומי עתק כאלו תאיץ את האינפלציה, הנמצאת ממילא בשיא של 13 חודשים. ביידן הבטיח בשבוע שעבר, לאחר אישור חוק התשתיות בבית הנבחרים, כי התוכנית תוריד את המחירים. כלכלנים רבים, ובהם 17 חתני פרס נובל, מסכימים שזה נכון בטווח הארוך. רבות מן ההשקעות – כבישים ותחבורה, דיור בר-השגה, הורדת מחירי התרופות והורדת עלויות אחזקת הילדים – אמורות להוביל להעלאת התפוקה ולהורדת מחירים. אבל לוקח זמן להטמיע תוכניות כאלה והתוצאות לא בהכרח יורגשו מיד. המשק האמריקני סובל מבעיות קשות בשרשרת האספקה, וזה מה שמעלה את המחירים כעת.

יש חשיבות לפרטי החוק, מדגיש הפוסט. רבים מסעיפי המס והאגרות חלים מיד, מה שיסייע למנוע מן הלחצים האינפלציוניים לזלוג לכל תחומי המשק. הטבות המס למשפחות יקלו על ההתמודדות של בעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות עם התייקרות הדלק, המזון והשכירות. משפחות בעלות הכנסות שעד 150,000 דולר בשנה יקבלו 300 דולר לחודש לכל ילד עד גיל שש, ו-250 דולר לילדים בני 17-6. הסובסידיות למעונות יום ולבריאות יקלו גם הן על משפחות רבות.

ברמה הבסיסית, משקים צומחים או משום שיותר עובדים נכנסים לכוח העבודה או משום שהעובדים הנוכחיים הופכים ליותר יצרניים. ברוב העשור האחרון התמודדה ארה"ב עם תוספת נמוכה לפריון; עם ההתאוששות מן הקורונה היה זינוק בפריון בשל הדיגיטציה המהירה. התקווה היא ששני החוקים יגבירו עוד יותר את הפריון בטווח הארוך.

בצד התעסוקה, ארה"ב הובילה בשנות ה-1980 וה-1990 בעבודה נשים מחוץ לבתיהן, אך כעת היא מפגרת אחרי מדינות מתפתחות רבות. כלכלנים רבים צופים זינוק בתעסוקת הנשים כתוצאה מחוק הרווחה והאקלים, במיוחד אם בסופו של דבר הוא יכלול חופשת לידה בתשלום והרחבת מעונות היום. בעוד הדמוקרטים נאבקים בתוכם על הפרטים האחרונים של החוק, גוברת ההסכמה שיחד עם חוק התשתיות מדובר בניסיון להתמודד עם החסמים אשר במשך זמן רב מנעו מן המשק האמריקני לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.