אחד הסעיפים החשובים ביותר בתוכנית ההשקעות של ג'ו ביידן הוא 80 מיליארד דולר בשדרוג רשות המיסים (IRS), אשר להערכת משרד האוצר יכניסו 480 מיליארד דולר במיסים נוספים. זהו סכום גדול, אך יש לראות אותו בהקשר של בעיית ההתחמקות ממס הניצבת בפני הממשל – אומר שר האוצר לשעבר, לארי סאמרס, במאמר בוושינגטון פוסט.

בעשור הקרוב תגבה רשות המיסים 7 טריליון דולר פחות מן המגיע לה; התוספת הצפויה היא סבירה בהחלט בהתחשב בנקודת הפתיחה הנמוכה. מספר המפקחים ברשות כיום זהה למספרם במלחמת העולם השנייה, והיא משיבה לפחות מ-30% מהפניות הטלפוניות של נישומים. הטכנולוגיה שבידי הרשות נמצאת בפיגור ניכר ואינה יכולה לאתר את המעלימים. אספקת המשאבים הדרושים תהיה צעד חשוב בסגירת הפער בתשלום המיסים.

אולם, משרד התקציבים של הקונגרס צפוי להעריך, כי תוספת המס תהיה פחות ממחצית מזו שצופה הממשל, ואולי רק 150 מיליארד דולר. ככלל – מדגיש סאמרס – הוא סבור שמדיניות צריכה להיקבע על-פי נתונים אובייקטיביים ובלתי-מפלגתיים. אבל הפעם חייבים להכיר בכך שההערכה של משרד התקציבים היא שמרנית עד כדי חוסר סבירות. בהנחה שהממשל יצליח לפתח ולהטמיע תוכניות רציניות ברשות המיסים, אין ספק שתוספת ההכנסות תהיה גדולה בהרבה.

סאמרס מסביר, שהוא מבסס את הערכתו על שלושה שיקולים. ראשית, התחזית של משרד התקציבים יוצאת מתוך הנחה שרשות המיסים תשקיע את המשאבים הנוספים ביעדי הגבייה הקלים ביותר ולכן לא תגיע למעלימים המתוחכמים. אבל המשרד מתעלם מכך שהבית הלבן מצהיר במפורש שהמטרה שונה. בעשור האחרון ירד מספר השומות של המיליונרים ב-60% וזה של החברות הגדולות – במחצית. הממשל אומר, שתוספת המשאבים תופנה בדיוק ליעדים אלו.

שנית, משרד התקציבים אינו מביא בחשבון את התועלת שבמתן שירות טוב יותר לנישומים ובהפעלת טכנולוגיה משופרת. אפילו שיפור של 2% בהגשת הדוחות יכניס 100 מיליארד דולר במשך עשור. עשרות מרכזי סיוע במילוי הדוחות אינם מאוישים כיום; החזרת הסיוע לרמתו ב-2010 תוביל לכך שמספר הנישומים שיקבלו אותו יהיה כמעט כפול מאשר כיום. ועל חשיבות הטכנולוגיה ניתן ללמוד מכך, שהתוכנה לבחינת ההחזרים – שעלתה רק 90 מיליון דולר – חוסכת לממשל 4.4 מיליארד דולר בשנה. איש אינו יכול לדעת בדיוק מה תהיה התועלת מתוספת העובדים והטכנולוגיה, אך הערכת משרד התקציבים – אפס – נראית חסרת יסוד.

שלישית, ואולי החשוב מכל: ההערכות של המשרד אינן כוללות את השפעתה של האכיפה המוגברת על התנהגות הנישומים. בפועל, אפילו משרד האוצר שמרן במיוחד, כאשר הוא צופה שההשפעה העקיפה (התנהגות הנישומים) תהיה מחצית מן ההשפעה הישירה (הגבייה המיידית). מחקר אקדמי שפורסם לאחרונה מעריך, שהיא תהיה גבוהה פי 12-4 מן ההשפעה הישירה. נכון שמחקר אחר מצא שההשפעה העקיפה על חברות נמוכה מאשר ההשפעה הישירה. אבל בספרות המחקרית קיימת הסכמה שההשפעה העקיפה חשובה, ולכן התעלמות ממנה היא טעות. מחקר של סאמרס עצמו – לשעבר נשיא אוניברסיטת הרווארד וכיום באוניברסיטת פרינסטון – מצא, כי ההשפעה העקיפה תהיה כפולה מתחזיותיו של משרד האוצר. וגם תחזית זו נמוכה ב-50% מזו של מומחים אחרים, כולל מי שהיו ראשי ה-IRS, פרד גולדברג וצ'רלס רוסוטי.

יישום יעיל של רפורמה ב-IRS יהיה אחד האתגרים החשובים ביותר שבפני ממשל ביידן לאחר שתוכנית ההשקעות תעבור. יהיה חיוני ליצור מערכת של פיקוח וקני מידה ברורים למעקב אחרי ההתקדמות ולתיקונים בזמן אמת. אין ספק שזה אפשרי, קובע סאמרס. יש סיבה לכך שקבוצה דו-מפלגתית של מי שהיו שרי האוצר וראשי ה-IRS תומכים בניעור של הרשות. זהו הצעד החשוב ביותר בתחום הכלכלי.