ביידן משתמש במאבק באינפלציה ככלי להגברת התחרות בארה"ב

בעוד האינפלציה הגואה מאיימת על נשיאותו, מנסה ג'ו ביידן להפעיל את רשויות ההגבלים העסקיים הפדרליות כאחד האמצעים לצנן את התחממות המחירים, שכן הוא סבור שהעדר תחרות הוא אחד הגורמים למצב – מדווח ניו-יורק טיימס.

ביידן הורה למשרד החקלאות לבדוק יצרני בשר מובילים השולטים בחלק ניכר מן השוק האמריקני, בטענה שהם מעלים את המחיר לצרכן ומשלמים מעט מדי לחקלאים – וכך רווחיהם זינקו פי שלושה בזמן הקורונה. כאשר מחירי הדלק זינקו, ביידן קרא פומבית לוועדת הסחר הפדרלית לחקור את הטענות לפיהן החברות הגדולות העלו את המחירים בצורה מלאכותית, מדיניות שלטענת הממשל נמשכה כאשר המחירים החלו לרדת בשבועות האחרונים. המהלך התרחב לגופי ממשל אלמוניים, כמו ועדת הים הפדרלית, ממנה ביקש ביידן לבחון את עליית מחירי ההובלה הימית.

אשמתו של המגזר העסקי באינפלציה אינה ברורה, מדגיש הטיימס. האינפלציה האמריקנית נמצאת בשיא של 40 שנה בשל גורמים הקשורים לקורונה, כמו בעיות בשרשרת האספקה וביקוש ניכר מצד צרכנים שקיבלו מן הממשל בשנתיים האחרונות סכומים ניכרים במזומן. עליות המחירים התפשטו לרוחבו של המשק, למגזרים כמו מזון ודלק, והממשל מצוי תחת לחץ הולך וגובר למצוא דרכי תגובה.

72 הוראות להגביר את אכיפת ההגבלים

פקידים בבית הלבן מודים, כי הפעולות בתחום ההגבלים אינן צפויות להוריד מיד את המחירים. לדבריהם, פעולות אלו יועילו בהמשך הזמן. אבל עליית האינפלציה הענקה לממשל הזדמנות שהדמוקרטים חיפשו מזמן ולממש מטרה מרכזית מוקדמת של ביידן: להשתמש בכוחו של הממשל כדי לשבור מונופולים ולהגביר את התחרות.

בחודש יולי, לפני הזינוק הנוכחי במחירים, חתם ביידן על צו נשיאותי ובו 72 הוראות למשרדי הממשל ולגופים פדרליים אחרים לאכוף ביתר תוקף את חוקי ההגבלים ולנקוט פעולות ספציפיות לקידום התחרות, כמו ביטול הסכמי אי-תחרות של עובדים פורשים ולחייב חברות היי-טק גדולות כמו אפל לרכוש בחזרה מוצרים שמכרו. ביידן גם הציב לוחמים נגד ההגבלים בתפקידי מפתח, כמו ליזה חאן בראשות ועדת הסחר הפדרלית, וג'ונתן קנטר בראש יחידת ההגבלים של משרד הבריאות. טים וו, הקורא לפרק את פייסבוק וחברות גדולות אחרות, הוא יועץ מיוחד לביידן לענייני תחרות.

פקידים בבית הלבן אומרים, כי המאבק באינפלציה לא הייתה העילה במקורית לאג'נדת התחרות של ביידן. אבל מאבק זה נתן לנשיא כמה מן הכלים החזקים ביותר לפעול נגד עליית המחירים, כולל מאבק בהגבלים. חשיבותו של תפקיד זה תגדל עוד יותר אם הדמוקרטים יאבדו את השליטה בסנאט או בבית הנבחרים בנובמבר שעבר, שכן אז ייאלץ ביידן להסתמך בעיקר על צווים נשיאותיים כדי לקדם את מדיניותו הכלכלית – ותחום ההגבלים הוא כזה.

פעולותיו של ביידן לקדם את התחרות ואולי גם לפרק שחקנים גדולים, הרגיזו חברות גדולות וארגוני עסקים בוושינגטון, כאשר העסקים ממילא נאבקים עם הבעיות בשרשרת האספקה, עלויות גואות ומחסור בעובדים. לשכת המסחר האמריקנית האשימה את ממשל ביידן בהתערבות בפעילות גופי הממשל העצמאיים וטענה שצעדים אלו יסייעו רק במעט לבלום את האינפלציה.

לדברי הטיימס, דאגתו המרכזית של המגזר העסקי מתמקדת בפעולות ועדת הסחר הפדרלית, אשר – מחוזקת בצו הנשיאותי של ביידן – החלה לשים חברות על הכוונת במנותק מן הבית הלבן. בחודש שעבר הורתה הוועדה לתשעה קמעונאים גדולים – ובהם וולמארט, אמזון וקרוגר – למסור לה מידע מפורט כדי לקבוע האם הקשיים בשרשרת האספקה פוגעים בתחרות במשק האמריקני. דרישה זו הפתיעה את ביידן, שבאותו יום עצמו נפגש עם בכירים מהמגזר הקמעונאי ובהם נציגי וולמארט וקרוגר.

חילוקי דעות סביב שר החקלאות

אבל בסך-הכל, אומרים פקידים בבית הלבן, הם מרוצים מההתלהבות שמפגינים הגופים הפדרליים כלפי מדיניות ההגבלים של ביידן. לדבריהם, ההצלחות הגדולות ביותר עד כה היו מניעת המיזוג של חברות רכבות גדולות ושל שתי חברות ביטוח גדולות. הם מצביעים גם על התקנה המאפשרת לרכוש אביזרי שמיעה בלא מרשם רופא וההקצאה של כמה משערי ההמראה בנמל התעופה ניוארק לחברות לואו קוסט.

תוצאות דרמטיות יותר עשויות להיות מן המאבק שמנהל משרד המשפטים נגד הריכוזיות בענף הסוכר, ונסיונו של משרד התקציבים בבית הלבן לבחון כל התקשרות פדרלית עתידית גם בהיבט של ההשפעה על התחרות. ההתמקדות המשמעותית ביותר של הממשל בעתיד הקרוב היא בענף הבשר, לאחר שהמועצה הכלכלית הלאומית האשימה את חברות העיבוד הגדולות בניפוח המחירים כדי להעצים את רווחיהן; בנובמבר השנה עלו המחירים ב-16% בהשוואה לנובמבר אשתקד. מכון הבשר הצפון-אמריקני, אחד מהגופים המייצגים בענף, דחה את ההאשמות וטען שהממשל מבסס אותן על בחירת הנתונים הנוחים לו ומתעלם מהביקוש חסרי התקדים לבקר, חזיר ועופות.

ההתנגשות בין הממשל לענקי הבשר הפנתה את תשומת הלב לשר החקלאות, טום וילסאק, שחזר לתפקיד אותו מילא בממשל אובמה. על מינויו נמתחה ביקורת בטענה שהוא נכשל בתחום ההגבלים ואף עודד ריכוזיות בענף החוות; לאחר סיום תפקידו בממשל אובמה הוא הפך לשתדלן של ענף החלב. כעת אחראי וילסאק על עידכון החוק משנת 1921 האמור להגן על החקלאים מפני צעדים אנטי-תחרותיים של משווקי הבשר ולעודד יצרנים לרכוש במישרין מהמגדלים. אבל המהלך טרם נעשה ושוב נשמעת ביקורת לפיה הוא משרת למעשה את האינטרסים של החברות הגדולות. וילסאק אמר בתגובה, כי משרדו פועל במהירות האפשרית כדי לקדם את החקיקה וכי הוא הזרים 500 מיליון דולר כסיוע לחברות בשר קטנות כדי לעודד את התחרות.