מושל קליפורניה, גווין ניוסום, דחה (יום ו', 14.1.22) את המלצת ועדת החנינות לשחרר את סירחאן סירחאן, שרצח ב-1968 את הסנאטור בובי קנדי. סירחאן יושב בכלא מזה 54 שנים ורק בשנים האחרונות הודה חלקית ברצח. ההמלצה ניתנה בחודש אוגוסט ברוב של שניים משלושת חברי ועדת החנינות ואושרה בידי היועצים המשפטיים שלה, אך חוקת קליפורניה מעניקה למושל את המילה האחרונה.

בובי קנדי היה אחיו הצעיר של הנשיא ג'ון קנדי ושר המשפטים בממשלו. בעת הרצח הוא היה מן המובילים בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות באותה שנה. הרצח שלו, זמן קצר לאחר הירצחו של פעיל זכויות האדם מרטין לותר קינג, זעזע קשות את החברה האמריקנית – חמש שנים בלבד לאחר הירצחו של אחיו.

לדברי ניוסום, סירחאן טרם הגיע להפנמה "אשר תמנע ממנו לקבל החלטות מסוכנות והרסניות כפי שקיבל בעבר. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא הגרסאות המתחלפות שלו בנוגע לרצח קנדי, וסירובו הנוכחי לקבל אחריות על כך". בהופעתו בפני ועדת החנינות אשתקד טען סירחאן, כי אינו זוכר כמעט דבר מן הרצח.

אלמנתו של קנדי, אתל קנדי, ושישה מבין תשעת ילדיהם התנגדו פומבית לחנינה. הלילה הם קידמו בברכה את החלטתו של ניוסום: "אנחנו מוקירים בתודה את האופן בו בחן המושל את העובדות ואת האופן הראוי בו יישם את החוק. החלטתו מייצגת את עליונות החוק על פני כל מי שבוגד בו בשנאה ובאלימות. המושל מגן על תושבי קליפורניה ועל תושבי העולם, וזוהי המסורת והמורשת האמיתית של רוברט קנדי".

החלטתו של ניוסום מחזירה את עניינו של סירחאן לוועדת החנינות, אשר תוכל לדון בו שוב בתוך 18 חודשים. ניוסום ביטל 161 חנינות של רוצחים בשלוש שנותיו כמושל. סניגוריתו של סירחאן, אנג'לה ברי, אמרה בתגובה, כי תהליך החנינות עבר פוליטיזציה וכי היא תפנה לבית המשפט נגד החלטתו של ניוסום. לדעתה, אין ספק שבית המשפט יהפוך את ההחלטה, שכן אין כל ראיה לכך שסירחאן ממשיך להוות סכנה כלשהי.

קישר את הרצח לתמיכת קנדי בישראל

סירחאן, בן 78, ביקש חנינה 15 פעמים ובקשתו נדחתה בשל התנגדות פרקליטות מחוז לוס אנג'לס. אשתקד, על-פי מדיניותה העדכנית, הפרקליטות כלל לא הביעה דעה ולא התייצבה לדיון. פרקליט המחוז החדש, ג'ורג' גסקון, קבע, כי ככלל - ניתן לשחרר אסירים שריצו את רוב עונשם, התנהגו למופת, אינם מהווים סכנה לציבור והטיפול הרפואי בהם צפוי להיות יקר. סירחאן עונה על הגדרות אלו, משום שהתקרית האחרונה בה היה מעורב התרחשה ב-1972 והוא צפוי היה להיות מגורש מארה"ב משום שהוא עודנו אזרח ירדן ולא קיבל אזרחות אמריקנית.

סירחאן הוא בן למשפחת פליטים פלשתינית ויליד ירושלים, ובשנת 1989 אמר בראיון טלוויזיוני, כי רצח את קנדי משום שחש נבגד לאחר שהאחרון הבטיח בקמפיין שלו למכור לישראל 50 מטוסי קרב. בשנות ה-60 נמנעה ארה"ב מלספק מטוסי קרב לישראל, ומכירתם החלה רק בתחילת שנות ה-70 בידי ממשלו של הנשיא ריצ'רד ניקסון. ישראל הסתמכה אז בעיקר על מטוסי מיראז' צרפתיים, אך צרפת הטילה אמברגו על מכירות עתידיות לפני מלחמת ששת הימים, והשגת מטוסים אמריקניים הייתה צורך חיוני ממדרגה ראשונה מבחינת ישראל - כאשר מדינות ערב קיבלו מטוסים סובייטיים בשפע.

לאחר השימוע אמר סירחאן, כי הוא "זוכר מעט מאוד מן הרצח" - ובכך חזר על עמדתו מזה שנים - אם כי הוא מאמין שהביא את האקדח לזירת הרצח. "אני נוטל אחריות על כך שהבאתי אותו ואני נוטל אחריות על הירי", הוסיף. בשימועים הקודמים טען סירחאן לחפותו, אך הפעם - לאחר שהחליף את ייצוגו - התמקד בטענה לפיה הוא ראוי לשחרור בשל חלוף הזמן וגילו המתקדם. אחד משני חברי הוועדה, רוברט ברטון, אמר כי החוקים שהתקבלו מאז הדיון הקודם בשנת 2016 מחייבים אותה להביא בחשבון גורמים נוספים, כולל גילו הצעיר של סירחאן בזמן הרצח ומצבו הרפואי הנוכחי.

דגלאס קנדי, אחד מתשעת בניו של בובי קנדי, נכח בשימוע והביע תמיכה בשחרורו של סירחאן. "יש לי אהבה מסוימת כלפיך", אמר לו. אחיו הבכור, רוברט קנדי הבן, הביע בעבר ספק בדבר אשמתו של סירחאן. רוב האחים האחרים פרסמו, זמן קצר לפני הדיון, הצהרה המביעה התנגדות לשחרורו של סירחאן. לשכת השריף של לוס אנג'לס שיגרה לוועדה מכתב בשמה של משפחת קנדי, שככל הנראה גם בו הובעה התנגדות לשחרור. ברטון אמר כי הוועדה הביאה בחשבון גם מידע חסוי המתנגד לשחרור, אך כאמור - החליטה להמליץ עליו.