בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
המערב עשוי לבצע מתקפת סייבר נרחבת נגד רוסיה, עד כדי העברת מידע מטעה לכוחותיה ● רוסיה עלולה לנסות לפגוע בתשתיות אזרחיות במערב, אשר מצידו לא יפעל בצורה דומה – צופה אקונומיסט
לוחמת הסייבר בין רוסיה לאוקראינה החלה עוד לפני הפלישה. ב-23.2.22 הוצאו מפעולה האתרים של הפרלמנט האוקראיני וכמה מגופי הממשלה. מתקפות דומות ב-15 וב-16 בחודש יוחסו בידי ארה"ב ובריטניה ל-GRU, המודיעין הצבאי הרוסי. בחודש שעבר הופיעה בכמה אתרים ממשלתיים אוקראיניים האזהרה "תפחדו ותצפו לגרוע מכל".
עד כמה לוחמת סייבר מודרנית יכולה להיות גרועה? "אוקראינה הייתה מגרש המשחקים הסייברי של רוסיה במשך שנים", אומר לאקונומיסט סיאראן מרטין, מי שהקים את הזרוע ההתקפית של הסיגינט הבריטי. בשנת 2016 השביתו פצחנים רוסים את אספקת החשמל לחמישית מהעיר קייב בעיצומו של חורף קשה במיוחד. שנתיים מאוחר יותר דיווחה אוקראינה, כי בלמה מתקפת סייבר רוסית על מפעל כלור.
המתקפות האחרונות לא היו כה מתוחכמות, אלא נשאו אופי של הפרעה באמצעות כמות עצומה של בקשות מידע וההשלכות שלהן היו מינימליות. לדעת כריס קרבס, מנהל הסוכנות האמריקנית להגנת סייבר ותשתיות, מטרתן הייתה "לתפוס תשומת לב ולבלבל", אולי כהכנה לפעילות חמורה יותר העשויה להתלוות לפלישה. ואכן, מתקפות על מערכות מחשב היו חלק ממלחמות בשני העשורים האחרונים, למשל בידי ארה"ב ובריטניה נגד דאעש בעירק ובסוריה.
במערב מודאגים מפני ההשלכות של עימות סייבר באוקראינה. בשנת 2017 גרמה מתקפה עליה לנזק של 10 מיליארד דולר ברחבי העולם, וההנחה היא שרוסיה עמדה מאחוריה. סוכנויות הביון הזהירו החודש, כי רוסיה עלולה להסלים את מתקפותיה באופן העלול להשפיע מחוץ לאוקראינה. החשש הוא מפני תגובה רוסית לעיצומים הקשים שתספוג, ויש הסבורים שמתקפת סייבר היא התגובה הסבירה ביותר.
הן ארה"ב והן בריטניה מסייעות לאוקראינה בחודשים האחרונים לשפר את הגנת הסייבר שלה ועשויים לסייע בהדיפת התקפות עליה, אך הקו בין הגנה להתקפה אינו תמיד ברור כאשר מדובר ברשתות מחשבים. הדוקטרינה האמריקנית של "הגנה קדמית" משמעותה שהיא עשויה להגן על אוקראינה באמצעות התקפה מוקדמת על רשתות רוסיות. "אני חייל ותמיד חשבתי שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", אמר השבוע שר ההגנה הבריטי, בן וולאס, בתשובה לשאלה על יכולותיה ההתקפיות של בריטניה בתחום הסייבר.
המערב לא יתנהג כמו אירן וסין
מפגינה נגד הפלישה בסנט פטרסבורג [דמיטרי לובצקי, AP]
ממשלות המערב עשויות לנסות לשבש את הרשתות הצבאיות הרוסיות, עד כדי שיגור מידע שיבלבל או יטעה את הכוחות הרוסיים – צופה אקונומיסט. זוהי הזדמנות מצוינת ללוחמת סייבר, אומרים חלק מן המומחים: היא הרבה יותר משמעותית מאשר עיצומים, אבל איננה דומה לשיגור טילים. מצד שני, הטכנולוגיות להטעיה והסלמה בתחום הסייבר עודן מתפתחות, ובמובנים רבים – התשתיות המערביות פגיעות יותר משום שהן תלויות הרבה יותר בתקשורת מחשבים. קיים גם חשש, מבחינת החוק הבינלאומי, של פתיחת קופת שרצים שאיש אינו יודע לאן יתפשטו ובמה יפגעו.
לדעת מרטין, ניתן לנהל סיכונים כאלה. מטרתה של רוסיה היא להותיר את נאט"ו מחוץ למלחמה באוקראינה ולא לגרור לתוכה את הברית, כך שהקרמלין צפוי להתייחס להסלמת סייבר בזהירות דומה לזו בה הוא מתייחס להפעלת כוח צבאי. עד כה, לא הייתה פעילות סייבר ממשית של רוסיה נגד המערב בהקשר של המשבר הנוכחי.
אפילו אם יהיה שימוש בכלי סייבר, הסלמה אינה ודאית. משחקי מלחמה רבים שנערכו בשנים 2020-2017 באוניברסיטת סטנפורד העלו, כי המעורבים (בעיקר המערב) צפויים להשתמש בסייבר לאיסוף מודיעין ולתמיכה בפעילות צבאית, יותר מאשר נגד תשתיות אזרחיות. לכן, מעריכים אנשי האוניברסיטה, תהיה פעילות סייבר רבה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אבל היא לא תהיה גורם מרכזי ולא תתפשט למדינות אחרות באיזור.
"להבדיל מן הרטוריקה, למערב יש גבולות בשימוש בכלי הסייבר שלו", אומר מרטין. ארה"ב ובעלות בריתה מגנות את רוסיה, סין, אירן וקוריאה הצפונית על התנהגותן הבלתי-אחראית במרחב הסייבר. הן יהססו להשיב באותה מטבע, כגון פגיעה רחבה בתשתיות אזרחיות; גם היועצים המשפטיים שלהן יסתייגו מפעולות כאלה. לא תהיה תועלת של ממש ממתקפה על התקשורת הרוסית, ולא סביר שהמערב יבצע פעולות שיפגעו באזרחים רוסים.
מחוץ לדאונינג 10 בלונדון התאספו מפגינים רבים נגד פלישתה של רוסיה לאוקראינה, מחזיקים בידיהם גלויות ושלטים. החשש הגדול בכל מדינות אירופה הוא מתקיפתה של רוסיה במספר חזיתות, כניסתם של טנקים וחיל רגלי לאוקראינה, ותקיפות אוויריות מסיביות - מה שעלול לגרום נזקים עצומים באוקראינה, ולהביא לשינויים עצומים במבנה הגאופוליטי בעולם.
צלבי קרס רוססו על גדר בניין הקונסוליה הרוסית בשטרסבורג שבמזרח צרפת. הכוחות הרוסים הסתערו על בירת אוקראינה והבהלה שאחזה בתושבי מדינות אירופה מהחשש למלחמה בהיקף רחב הרבה יותר, לאחר הפלישה האלימה למדינה דמוקרטית, עוררה כעס רב והפגנות מול שגרירויות רוסיות במדינות רבות.
הכוחות הרוסיים ממשיכים בתקיפת העיר מריופול שבאוקראינה וגורמים להרס של בניינים רבים בעיר. במקביל, החיילים הרוסיים ממשיכים להסתער על בירת אוקראינה, כשקולות ירי ופיצוצים מהדהדים בכל האזור, יותר ויותר קרוב לרובע הממשלה בקייב. הפלישה למדינה דמוקרטית זרעה בהלה גדולה ופחד מפני מלחמה גדולה יותר באירופה והיא מעוררת מאמצים בינלאומיים לעצור את רוסיה.
גופתו של חייל רוסי שנהרג מוטלת על הקרקע, באזור בו מתפרסים החיילים האוקראינים. במקביל לתקיפותיה מהאוויר, רוסיה שולחת כוחות ארטילירה משלושה כיוונים בניסיון לכתר את עיר הבירה. הנשיא פוטין הורה לחיילי רוסיה: לכבוש את השלטון באוקראינה.
סוכנות הידיעות AP דיווחה, כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין קרא לצבא רוסיה לכבוש את השלטון באוקראינה ואת מוסדות הציבור במדינה זו, ואמר: "קחו את הכוח לידיים שלכם". במקביל, מועצת אירופה השעתה באופן רשמי את חברותה של רוסיה במועצה.
[צילום: Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP]
משרדי ההגנה של ארה"ב ובריטניה מסרו: צבא רוסיה נתקל בהתנגדות עזה מצד חיילי אוקראינה המגנים על קייב הבירה ▪ עד עתה נהרגו כ-1000 חיילים רוסים ▪ שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד האירופי החליטו: סנקציות אישיות גם על הנשיא פוטין ושר החוץ לברוב
לוחמי אש בקייב מנסים להשתלט על השריפה שפרצה בכמה מוקדים בעיר, בעקבות נפילת טילים על העיר. רוסיה ממשיכה את פלישתה לאוקראינה. צבאה נע לכיוון פרברי קייב וממשיכה בתקיפות אוויריות על ערים ובסיסים צבאיים, במקביל לכניסתם של כוחות רגלי ושריון.
פליטים שנמלטו מאוקראינה הגיעו למחנה פליטים אירעי בזהוני שבהונגריה, ליד הגבול האוקראיני. עשרות אלפי אוקראינים נמלטו מהמלחמה באוקראינה כשהם עוברים את הגבולות למערב בחיפוש אחר מקום בטוח לשהות בו. הם ברחו מהמדינה המופגזת ללא הפסקה כבר ביום השני למלחמה.
ברשתות החברתיות הופיעו דיווחים על פיצוץ מסיבי אחד לפחות בעיר חרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה, הסמוכה לגבול הרוסי. תושבים באזור שהותקף נקראו להתפנות מיד לכיוון תחנת הרכבת התחתית הקרובה ולתפוס מקלט.
קונסטנטין קלינובסקי, במקור מבלרוס, שאשתו אוקראינית, מנופפים לנהגים התומכים בהם במחאה נגד פלישת רוסיה לאוקראינה מחוץ לשגרירות הרוסית בוושינגטון. "זוהי מלחמה ולא עימות קטן. אנשים חפים מפשע מתים על בסיס יום יומי. העולם משתנה", אמר קלינובסקי לסוכנות הידיעות AP.
יותר מ-50 אלף איש נמלטו מאוקראינה בימים האחרונים, בין השאר למולדובה ולרומניה, והפכו בן לילה לפליטים. כך דיווח האו"ם. ההערכות הן לזרם של פליטים העלול להגיע בשבועות הקרובים למיליון ויותר. באירופה נערכים למתן סיוע מידי לפליטים - במזון ובאהלים.
לוי פנה למרכז האופוזיציה ח״כ יריב לוין בבקשה להקים את ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, כדי לאפשר לכנסת לדון ולפקח על היערכות הממשלה לקליטתם של אלפי עולים מאוקראינה ▪ יו"ר ועדת החוקה: בהעדר ועדה נקיים דיון ביום שני (מיקי לוי ויריב לוין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
בורסות המזרח סיימו בעליות של עד 2%; הבורסות העיקריות באירופה עולות בקרוב ל-3%; המסחר בניו-יורק נפתח בעליות ▪ הנפט ירד מתחת ל-100 דולר לחבית (פוטין בחזית הבורסה, מומבאי [צילום: רפיק מקבול, AP])
פרופ' ג'יימס הרשברג מזכיר ב-Foreign Affairs כיצד התערבויות כוחניות של בריה"מ הובילו להתגברות ההתנגדות לה וחיזקו את המערב ▪ זה בדיוק מה שעשוי לקרות כעת באוקראינה, אבל פוטין מונע ברצונו הנוסטלגי להחיות את בריה"מ
השמות העיקריים המופיעים ברשימות העיצומים של בריטניה, ארה"ב והאיחוד האירופי: מנהלי בנקים וחברות ענק, ראשי המגזר הביטחוני ומפקדי זרועות הצבא, פוליטיקאים ואנשי תעמולה
סרגיי סורובקין, מפקד זרוע האוויר והחלל [צילום: פאבל גולובקין, AP]
אולג סליוקוב, מפקד כוחות היבשה [צילום: ארנגה ג'יאוורדנה, AP]
זלנסקי קרא לפוטין לנהל מו"מ; הקרמלין הביע נכונות עקרונית, אך ייתכן שהוא עומד על-כניעת אוקראינה ▪ שי שוחח עם פוטין וקרא לו להגיע להסדר בדו-שיח ▪ האיחוד האירופי מתכנן להקפיא את נכסיהם של פוטין ולברוב
חיילים אוקראינים במרכז קייב, היום [צילום: אמיליו מורנאטי, AP]
ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, שוחח (יום ו', 25.2.22) עם נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, והציע לו סיוע הומניטרי של ממשלת ישראל למדינתו המותקפת.
השניים שוחחו על מצב הלחימה בין רוסיה לאוקראינה, בייחוד ביחס לנעשה בבירה האוקראינית קייב. בנט עדכן את זלנסקי על הצעדים שכבר נקטה ישראל בהקשר של הסיוע ההומניטרי ובהם הקצאת 10 מיליון שקלים שיישלחו כסיוע לקהילות היהודיות באוקראינה.
"ראש הממשלה שב והדגיש את תקוותו לסיום מהיר של הלחימה, ושלח חיזוק לעם באוקראינה בימים קשים אלה", נמסר מלשכת ראש הממשלה.
ממשלת ישראל תעביר סיוע בסך של 10 מיליון שקלים לקהילה היהודית באוקראינה. הסיוע יועבר על ידי משרד התפוצות. הסיוע צפוי לשמש למימון אבטחה לקהילות היהודיות באוקראינה, לרכישת מזון ותרופות עבור חברי הקהילה, למימון מערך היסעים לטובת שינוע אוכלוסיה למקומות בטוחים ולקליטת פליטים במקרה הצורך.
"אנו עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות במקום. המצוקה גדולה. הלב שלנו עם יהודי אוקראינה. התמונות המגיעות מהשטח מדאיגות ומלמדות על הדחיפות הנדרשת לפעולה. להתפתחויות השפעה מכרעת על היהודים החיים בתוכה. מדינת ישראל מושיטה היום סיוע הומניטרי ראשוני ונערכת לאיגום משאבים נוספים ככל שנדרש. נמשיך לעקוב מקרוב אחרי הצרכים והתפתחויות בשטח", אמר שר התפוצות, נחמן שי.
גורמים רשמיים באוקראינה דיווחו על תנועת כלי צבא רוסיים בפרברים הצפוניים של עיר הבירה קייב. כך דווח ב-BBC. על-פי הדיווח, ניתן לראות בצילומי וידאו כלי רכב רוסיים חמושים נעים במחוז שבו נמצאת הבירה האוקראינית.
בתום הערכת מצב שהתקיימה הבוקר במשרד החוץ החליט שר החוץ, יאיר לפיד, על המשך פעולת כוח המשימה של משרד החוץ בעיר לבוב שבמערב אוקראינה.
אנשי משרד החוץ, נתיב והסוכנות ממשיכים לפעול ברציפות לחילוץ ישראלים מאוקראינה למעברי הגבול. עד עתה יצאו מאוקראינה אלפי ישראלים, חלקם ביממה האחרונה בסיוע פעיל של נציגי משרד החוץ.
מן המשרד נמסר כי לחדר המצב מגיעות פניות רבות והן מטופלות בקפידה. "עקב עומסים קשים בדרכים המובילות למעברי הגבול נרשמו קשיים. אנשינו המוצבים במעברים השונים פועלים בניסיון לפתור את הבעיות. משרד החוץ פועל להגשת סיוע הומניטרי מהיר לאוקראינה בהתאם לדרישות בשטח (גנרטורים, שמיכות, אוהלים, ציוד חורף וציוד רפואי). משרד החוץ עובד במתכונת חירום מלאה ומקיים מספר הערכות מצב מדי יום", לשון הודעת משרד החוץ.
בעקבות העיצומים על רוסיה והחשש באירופה מפני מחסור בגז טבעי קורא ח"כ שטייניץ, שכיהן בעבר כשר האנרגיה, לממשלת ישראל לתת עדיפות עליונה לקידום מהיר של הקמת צינור הגז הים תיכוני בין ישראל לאירופה בשעה זו של עלייה דרמטית במחירי האנרגיה בכל העולם, ושל מחסור חמור של גז טבעי באירופה ("דרושה צנרת שתחצה את הים התיכון" [צילום: AP])
צבא רוסיה השתלט על מטוס האנטונוב מריה היחיד שהיה בידי אוקראינה בנמל התעופה הוסטומל ▪ האוקראינים תכננו לבנות מטוס דומה, אך לא השלימו את בנייתו והוא מעולם לא המריא ([צילום: ג'נס מאייר, AP])
לרוסיה יש סדרי עדיפות שונים משל המערב ולכן המאבק נגדה הוא א-סימטרי ▪ שורשי המשבר הנוכחי מצויים בכשלים של אובמה וטראמפ, ונראה שפוטין הופתע מתקיפותו של ביידן ▪ ישראל יכולה ללמד כיצד להילחם בשליטים כאלה, אם כי תגובתה למשבר היא מבישה ומסוכנת
הפגנה מול שגרירות רוסיה, בוקרשט [צילום: אנדראה אלכסנדרו, AP]
משרד ההגנה הבריטי טוען הבוקר (יום ו', 25.2.22) כי רוסיה לא הצליחה לכבוש ביום הראשון של הפלישה לאוקראינה אף אחד מן היעדים המרכזיים שלה, ושצבא רוסיה ספג 450 אבדות בנפש.
"לפי ההערכות שלנו, רוסיה מתכוונת לפלוש לכל שטחה של אוקראינה", אמר שר ההגנה הבריטי, בן וולאס, לערוץ סקיי הבריטי.
צוות שגרירות ישראל באוקראינה, בסיוע דיפלומטים ישראלים מנציגויות שכנות, סייעו אתמול למאות ישראלים לצאת מהמדינה. אנשי השגרירות שפונו לעיר לבוב במערב אוקראינה הוציאו 3 אוטובוסים של אזרחים ישראלים מהעיר אל מעבר הגבול לפולין. בנוסף, צוותי הדיפלומטים שנמצאים במעברי הגבול סייעו לכ-500 ישראלים לחצות את הגבול.
בסקר של השגרירות שנפתח לפני כשבועיים נרשמו עד כה כ-8,880 איש (מלבד אזרחי ישראל שנרשמו וכבר הגיעו בחזרה לישראל). מתוך המספר הזה 5,840 הם אזרחי ישראל וכ-3,000 הם בני משפחה מדרגה ראשונה שאינם בעלי אזרחות ישראלית.
"משרד החוץ מבקש להזכיר כי אזרחים ישראלים היוצאים מאוקראינה ומגיעים לארץ (גם דרך מדינה שלישית) פטורים מבדיקת pcr לפני העלייה למטוס. משרד החוץ שב וקורא לכל אזרחי ישראל הנמצאים באוקראינה לעזוב את המדינה באופן המהיר והבטוח ביותר", לשון הודעת משרד החוץ.
שלושה מן הישראלים שחולצו והועברו לפולין [צילום: שגרירות ישראל באוקראינה]
נשיא אוקראינה אומר שרוסיה רוצה להרוס את ארצו על-ידי כך שתהרוס אותו ואת משפחתו ▪ שר ההגנה האוקראיני קרא לתושבי צפון הבירה להכין בקבוקי מולוטוב ▪ האיחוד האירופי מרחיב את העיצומים על רוסיה ▪ סין קוראת לשמור על הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות
שידור חי: המלחמה באוקראינה / Euronews
הריסות בית בקייב, הבוקר [צילום: אלכסנדר רטושניק, AP]
מקלט בתחנת רכבת תחתית בקייב [צילום: אמיליו מורנאטי, AP]
כוחות רוסיים נכנסו לפאתי קייב וחילופי ירי נשמעו בסמוך לרובע הממשלה בבירת אוקראינה (יום ו', 25.2.22). קודם לכן קרא שר ההגנה של אוקראינה, אלכסיי רזניקוב, לתושבי האזור הצפוני של קייב להישאר בבתיהם ולהכין בקבוקי מולוטוב לקראת כניסתם הצפויה של הכוחות הרוסיים לאיזור. מקור אוקראיני בכיר אמר כי הכוחות האוקראינים ערוכים להגן עליה מכל עבריה למרות נחיתותם הבולטת בחיילים ובנשק. פקידים רוסים אמרו לראשונה בגלוי, כי מטרתה של רוסיה היא להפיל את ממשלת אוקראינה.
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מטיל (יום ה', 24.2.22) עיצומים חריפים במיוחד על רוסיה, חברות הפועלות בה ואזרחים רוסים. הוא גינה במילים קשות ביותר את הפלישה לאוקראינה ואת הנשיא ולדימיר פוטין, בנאום ומסיבת עיתונאים ראשונים שקיים לאחר הפלישה.
רוסיה מתכוונת לכבוש את רוב אוקראינה ואולי גם את הבירה קייב, ופועלת להפלת משטרו של הנשיא ולדימיר זלנסקי. כך עולה מפעולותיה והצהרותיה בשעות האחרונות (יום ה', 24.2.22), אשר נטשו כל מראית עין של "שמירה על השלום" בחבלים הבדלניים במזרח המדינה. רוסיה גם השתלטה על הכור המשותק בצ'רנוביל.
ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לראשונה בפומבי לפלישה הרוסית לאוקראינה, אך נמנע מלגנות את רוסיה. בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, אמר בנט: "אתם מתחילים את דרככם היום כקצינים בצה"ל בתקופה שבה הסדר העולמי המוכר לנו משתנה. העולם הרבה פחות יציב וגם האזור שלנו משנה את פניו מיום ליום. ימים אלה מלמדים אותנו שמלחמה בין צבאות איננה, לצערנו, נחלת העבר.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
