המלחמה באוקראינה מאיצה המעבר לאנרגיות מתחדשות

גרמניה פועלת להשתחרר מתלותה בגז הרוסי, ואילו ממשל ביידן – החושש ממכה קשה בבחירות אמצע הקדנציה – מעניק עדיפות להורדת מחירי האנרגיה ומניח בצד את השיקולים הסביבתיים. המלחמה באוקראינה העמיקה את הלחצים הכלכליים, וגלי הלם נוספים צפויים להגיע כאשר המלחמה רחוקה מסיום.

אחת ההשלכות החשובות היא בתחום האנרגיה והסביבה, מדווח וושינגטון פוסט. כמה מנהיגים מערביים טוענים, שכעת צריך להאיץ – ולא להאט – את המעבר מדלקים מאובנים לאנרגיות מתחדשות. כך למשל אמרה שרת הכלכלה וסגנית ראש ממשלת ספרד, נדיה קלווינו: "עלינו להיות מוכנים לכך שמחירי האנרגיה יהיו גבוהים יותר מאשר לפני המגיפה. למצב הנוכחי יש מסר ברור מאוד: אנחנו צריכים להגביר את השימוש באנרגיות מתחדשות. אלו הם מקורות האנרגיה הזולים והנקיים ביותר והם גם מאפשרים עצמאות אסטרטגית".

קריאות דומות נשמעות ברחבי המערב. מפלגת הירוקים הגרמנית, כעת חלק מן הקואליציה, מתחה ביקורת על ממשלות קודמות שלא פעלו במהירות רבה יותר להשתחרר מהדלקים הרוסיים. "מדיניות אנרגיה היא תמיד מדיניות של כוח, של אינטרסים ולכן של ביטחון", אומר שר הכלכלה והאקלים, רוברט הייבק. "וכאשר מסתכלים אחורה, אי-אפשר להבין כיצד היינו כה עיוורים שלא הבחנו בכך".

המעבר הזה הוא אחד הנושאים המורכבים ביותר בגיאו-פוליטיקה של המאה ה-21. גם כאשר ארה"ב ואירופה נעות באיטיות לעבר הפסקת הפליטה של גזי חממה, הן משקיעות מיליארדי דולרים בדלקים מאובנים. לאחר שהטיל אמברגו על הנפט מרוסיה, ממשל ביידן ניסה נואשות לשכנע מדינות כמו ונצואלה וסעודיה להגביר את תפוקתן ולמתן את הזינוק במחירים.

ספרד מובילה בתחום. ממשלת השמאל-מרכז קבעה יעד לשנת 2026: שני שלישים מייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. היא הגיעה להסכם עם האיגודים המקצועיים וחברות האנרגיה ולפיו יופסק השימוש בפחם לצד מענקים ממשלתיים נדיבים לערי כורים וביצירת משרות חלופיות. בצעד חסר תקדים, ספרד תשקיע מיליארדי דולרים מסיוע הקורונה של האיחוד האירופי בעידוד מגזר האנרגיה המתחדשת, תציף את המדינה במכוניות חשמליות ועמדות הטענה, ותהפוך בניינים ליותר יעילים מבחינה אנרגטית.

מובן שמהלכים אלו אינם מקלים על הלחצים המיידיים, מציין הפוסט. בעוד המלחמה באוקראינה נמשכת, פקידי האיחוד האירופי מאיצים באזרחים לשנות את הרגלי היום-יום שלהם כדי להפחית את התלות באנרגיה הרוסית. על-פי ההערכות, האיחוד האירופי עדיין משלם לרוסיה מדי יום 450 מיליון דולר תמורת נפט ו-400 מיליון דולר תמורת גז טבעי. הזעם הציבורי על מראות הזוועה מאוקראינה עשוי להוביל לשינוי משמעותי, משום שהציבור מוכן לפעול כדי להעניש את רוסיה. אבל בסופו של דבר, המטלה העיקרית היא על הממשלות: להציג מדיניות ברורה ומתמשכת.