באמצע 2021 החל ארגון הבריאות העולמי לקדם מטרה שאפתנית וחיונית לסיום הקורונה: לחסן 70% מתושבי כל מדינה עד יוני 2022. כעת ברור שהעולם יהיה רחוק מאוד מן היעד, ואף גוברת התחושה של תחושה לפיה היעד הזה לעולם לא יוגשם בארצות העניות – שכן המימון החיוני אינו מגיע מארה"ב ומדינות עשירות אחרות. רק בודדות מבין 82 המדינות העניות ביותר בעולם – ובהן בנגלדש, בוטן, קמבודיה ונפאל – הגיעו ל-70%; רבות נמצאות מתחת ל-20%, מציין ניו-יורק טיימס. זאת, לעומת שני שלישים מהמדינות העשירות שהגיעו ל-70%.
ההשלכות של הרמת ידיים בהשגת יעד ההתחסנות העולמי עלולות להיות קשות בדמות הופעת זנים מסוכנים. במדינות באיזורים שונים, ובהם מזרח אירופה והמזרח התיכון, מספר המתחסנים בחודשים האחרונים הוא רק שליש מהאוכלוסייה. באפריקה המצב ממשיך להיות הקשה ביותר: פחות מ-17%, מה שאומר שלא נעשה שימוש במחצית מן המנות שנשלחו ליבשת. בחודש שעבר צנח מספר החיסונים ב-35% לעומת פברואר.
חלק ממומחי הבריאות העולמיים אומרים, כי העולם החמיץ אשתקד הזדמנות פז לחסן את תושבי המדינות העניות, כאשר הציבור פחד מן הקורונה והמוטיבציה להתחסן הייתה גבוהה יותר. המומנטום שנותר הלך לאיבוד בשל העדר ציוד, תחבורה וסגל הדרושים כדי להזריק את החיסונים. הקונגרס האמריקני הפחית 5 מיליארד דולר מן הסיוע להתחסנות העולמית, והממשל אומר שבלי סכום זה לא יוכל לעמוד בהתחייבותו לשלוח חיסונים ליותר מ-20 מדינות הזקוקות לו.
מומחים אחרים רואים סיבה לאופטימיות וטוענים שמבצע ההתחסנות עודנו נמרץ. למרות הירידה במרס לעומת פברואר, מספר החיסונים היומי באפריקה עודנו קרוב לזה של שיא המגיפה. בחודש האחרון קיבל מבצע החיסונים של ארגון הבריאות התחייבויות שיא בסך 4.8 מיליארד דולר, אם כי 10% מתחת ליעד. קיימת גם תקווה שפסגת הקורונה העולמית שיארח הבית הלבן בחודש הבא, תהיה הזדמנות להגביר את התנופה והמימון.
אולם, מציין הטיימס, הירידה בדרישה לחיסונים גורמת לפקידים ומומחים לפקפק בשקט ביכולת להגיע ליעד ה-70% והאם הוא בכלל הגיוני. מספר מקרי התמותה באפריקה שמדרום לסהרה נותר נמוך יחסית, אם כי יש מחלוקת בנוגע למידת הדיוק של הנתונים. מדינות רבות באזור סבורות, כי הקורונה אינה מהווה סיכון רציני, ודאי שלא כמו בעיות בריאות אחרות הניצבות בפניהן. ממשלות רבות במדינות עניות מתמקדות בבעיות כלכליות ובסוגיות בריאות כמו איידס.
האיחוד האפריקני עודנו דבק ביעד של 70% מחוסנים בסוף 2022, אך קצב החיסון האיטי בחברות הארגון גרם לו שלא לממש את האופציה לרכוש מנות נוספות של חיסוני מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון. מצב דומה שורר בהודו: מכון הסֶרוּם ההודי, יצרן החיסונים הגדול בעולם, הפסיק את ייצור חיסוני הקורונה בדצמבר אשתקד, לאחר שצבר מלאי של 200 מיליון מנות; כך גם עשתה חברת בהראט ביוטק, בשל הביקוש הנמוך.
לאחר שהציב ארגון הבריאות את יעד ה-70%, אימצו אותו מדינות עניות רבות; ממשל ביידן קבע את ספטמבר הקרוב כתאריך היעד להשגתו בעולם. באותה עת ההנחה הייתה, ששתי מנות של חיסוני מודרנה ופייזר מעניקים הגנה טובה כנגד תחלואה קלה. אך הופעת זן האומיקרון שינתה את התחשיבים, ובמקביל – ברבות ממדינות אפריקה התרחבה החסינות הטבעית. לפחות שני שלישים מן האפריקנים נדבקו בקורונה לפני האומיקרון, והחסינות הטבעית טובה מזו של הזריקות. לאור זאת אומרים חלק מן המומחים באפריקה, כי אין היגיון ביעד ה-70%.
אחרים סבורים, כי למרות שהיעד לא יושג במועד המקורי, יהיה זה לא-חכם ולא-אתי לוותר עליו בטווח ארוך יותר. הם מביעים תסכול לנוכח הפער הגדל בין המדינות העשירות, המחסנות כבר ילדים ומציעות למבוגרים מנה רביעית, לבין איזורים בהם רוב התושבים לא קיבלו אפילו מנה אחת. ויתור על ה-70%, הם אומרים, ייראה כאילו יש יעד אחד לעשירים ואחר לעניים.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
