עידן בוריס ג'ונסון הסתיים, אך הבלגן רק החל. בפעם השלישית בתוך עשור, משבר בצמרת המפלגה השמרנית גרם לנפילתו של ראש ממשלת בריטניה. בסופו של דבר – מנתח ניו-יורק טיימס – גורלו של ג'ונסון נחרץ כאשר התברר שהוא יוביל את המפלגה לתבוסה בבחירות הבאות. הבעיה היא, ששני המועמדים לרשתו – ליז טראס ורישי סאנוק – אינם מציעים חלופה טובה יותר. שניהם מעורבים, במישרין או בעקיפין, בשערוריות שהפילו את ג'ונסון ואיש מהם אינו מציג רעיונות להתמודדות עם הבעיות המבניות של בריטניה. הם מציעים קיצוץ בהוצאות או קיצוץ במיסים – שתי אפשרויות גרועות. התוהו ובוהו של החודשים האחרונים אינו עומד להיעלם.
עם זאת, התפטרותו של ג'ונסון מסיימת משהו אחר. במשך קרוב לשנתיים לאחר היבחרו בדצמבר 2019 נהנתה בריטניה משלווה חברתית ויציבות פוליטית יחסיות. ביצוע הברקזיט וההתחסנות המוצלחת העניקו לממשלה יתרון ניכר על פני הלייבור שהיה שרוי בדה-מורליזציה. דומה היה, כי בריטניה חווה תחייה מחודשת, תחת לאומנות וממשלה מתערבת. זה מה שמסתיים כעת. נסיגה כלכלית, שברים חברתיים וטלטלה פוליטית מחזירים את בריטניה לממדיה האמיתיים, טוען הטיימס. פנטזיית הברקזיט של הימין – בריטניה המשוחררת מכבלי אירופה וגאה בבית ומחוץ – נגמרה.
התחושה התרבותית והרגשית המשונה של הג'ונסוניזם בשיאו באה לידי ביטוי בשני שידורי הטלוויזיה הנצפים ביותר בתולדות בריטניה, שניהם בזמן כהונתו. הראשון היה נאומו של ג'ונסון לאומי ב-23.3.20, בו הכריז על סגר לאומי. השני היה הגמר של אירו 2020 ב-11.7.21, בו היה לאנגליה סיכוי סביר לזכות בתואר (היא הפסידה לאנגליה). שני השידורים סימלו רגע של אחדות לאומית. שניהם אותתו על השעיית השגרה לטובתו של מאבק לאומי, בתוספת ניחוחות של זכרונות ממלחמת העולם השנייה. היו אלו שני רגעים של לאומנות, אך לא זהים. הראשון בא מלמעלה למטה והכריז "בריטניה", ואילו השני צמח מלמטה והכריז "אנגליה". אבל יחדיו הם נתנו לזמן קצר תחושה של אומה.
מובן שלא היו רגעים של אידיאל לאומי. רבבות בריטים זקנים מתו לחינם בבתי החולים בשל האיחור בהכרזת הסגר. שיא של 2.5 מיליון איש נאלצו להסתמך על חבילות מזון. בסוף 2020 ספגו 90% מהמשפחות בעלות הכנסות נמוכות ירידה משמעותית בהכנסותיהן, ושיעור המדווחים על דיכאון וחרדה זינק פי שלושה ל-52%. אבל הפרויקט של אחדות לאומית עבד לזמן קצר, מגובה בסיוע ממשלתי ענק, והשמרנים הובילו בסקרים.
המצב החל להתערער בספטמבר אשתקד. מחסור בדלק, אשר נוצר בשל מחסור כבד בנהגי משאיות, החל לכרסם בתמיכה בג'ונסון. בדצמבר החלו להתפרסם הידיעות הראשונות על מסיבות בלתי חוקיות בדאונינג סטריט 10 בזמן הסגר. בפברואר הורידו מחירי האנרגיה את רמת החיים והביקוש לסיוע במזון שוב הרקיע שחקים. בתי החולים נאבקו עם תור של 6 מיליון חולים, ושדו התעופה מחוסרי העובדים ביטלו טיסות. בפרלמנט התפתח המשבר לדרישה להדיח את ג'ונסון.
|
פתרונות ישנים במקום רעיונות חדשים
|
|
|
|
|
|
סונאק, ג'ונסון וטראס. הציבור אינו מתלהב [צילום: AP]
|
|
המשק הבריטי נמצא בדרכו למשבר: מחירי אנרגיה גבוהים, אינפלציה מהירה, קשיים בייצוא ועלייה בריבית. טראס – המובילה בהתמודדות – מציעה לקצץ במיסים ולהעלות את החוב במקום לקצץ במקביל בהוצאות. סונאק אומר שימשיך במדיניותו כשר האוצר ויעלה את המיסים בטווח הקצר ויקצץ בהוצאות. שתי התוכניות אינן מתמודדות עם גורמי היסוד למשבר העלייה ביוקר המחיה, טוען הטיימס. לשמרנים אין רעיונות חדשים והם משתמשים בפתרונות הישנים.
התוצאות עלולות להיות הרסניות. סקוטלנד שוב מדברת על משאל עם לעצמאות, אולי אפילו באוקטובר 2023. בצפון אירלנד הפכה שין-פיין הרפובליקנית למפלגה הגדולה ביותר תוך שהיא מחלישה את הממסד התומך באיחוד הבריטי. ואילו באנגליה פרץ גל של שביתות משמעותיות, המעניקות תקווה לעובדים שרמת החיים שלהם נשחקה בעשור האחרון. התמיכה בממשלה נמצאת ברמתה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים, ואיש מבין המועמדים אינו מלהיב את הציבור. בריטניה של השמרנים הולכת ונמוגה.
אך מהי בריטניה, בעצם? ההיסטוריון דייוויד אדגרטון טוען שהאומה הבריטית התקיימה רק במשך מספר עשורים לאחר מלחמת העולם השנייה. עד אז הזהות הבריטית הייתה גלובלית ובאה לידי ביטוי באימפריה. היא הפכה לאומה רק לאחר האומה, כאשר המדינה ארגנה את הקפיטליזם ולאזרחים הוצעה תוכנית רווחה "מהעריסה עד הקבר". מאז הופרטו חברות לאומיות ולונדון תפסה את מרכז הבמה; בריטניה הפכה למרכז לחברות רב-לאומיות. הברקזיט אמור היה להחיות את בריטניה שאחרי המלחמה. ירידתו מהבמה של ג'ונסון, התומך הכריזמטי של הברקזיט, מסמנת את התפוגגותה של פנטזיה זו. במקומה מגיע משבר.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
02/08/22
|
|
|
עודכן: |
02/08/22
|
|
|