הסברים לאמירות האנטישמיות והאנטי-שחורות של קניה ווסט הפכו לתעשיית תרבות בפני עצמם, ואין פלא: הוא נחשב לסוג של קליידוסקופ פוליטי. התנהגותו מזמינה דיון על מחלות נפש וגם על איזה סוג של אדם שחור מוכנים השמרנים לאמץ לחיקם – כותב בעל הטור (האפרו-אמריקני) אויגן רובינסון בוושינגטון פוסט.
שאלות אלו מפספסות את הנקודה. אנטישמיות היא בזויה, ולא משנה מהיכן היא מגיעה. ניתוח דבריו של ווסט אינו מספק הסבר מניח את הדעת לגביו; הדבר היחיד שהניתוח האין-סופי משיג הוא הפצה נוספת שלהם. טענותיו של ווסט נגד "המדיה היהודית" היא מיחזור מעייף של אחד האיפיונים האנטישמיים הישנים ביותר והמסוכנים ביותר של יהודים, כאילו הם שולטים בעולם. אלו הם דברי שטנה, חד וחלק.
ווסט טען השבוע, כי הייתה לו טעות הקדלה: הוא לא התכוון לכתוב death con ל-3 מיליון יהודים אלא DEFCON 3 – אחת מדרגות הכוננות של צבא ארה"ב. ההסבר הנדיב ביותר של דבריו יהיה, שהוא לא מתכוון להרוג יהודים אלא לצאת למלחמה נגדם – מגיב רובינסון. הדברים אינם באים בחלל ריק. הליגה נגד השמצה דיווחה באפריל על 2,717 התקפות אנטישמיות בארה"ב ב-2021 – זינוק של 34% לעומת 2020 למספר הגבוה ביותר אי-פעם. במאי אשתקד יהודים הותקפו ברחובות רק משום שהם יהודים.
דימוי זה של היהודים בתור "האחר" חייב לספוג גינוי מקצה לקצה. אבל בסימן מסוכן, יש בימין הקיצוני מי שנותנים לווסט את הבמה לגנות את "האליטות השמאלניות המצנזרות אותו". זוהי דרך נוחה אך מכוערת למתג מחדש את הרוע הייחודי של האנטישמיות, כאילו מדובר בעוד דעת שוליים.
טאקר קרלסון, מבכירי פוקס ניוז, עשה בדיוק את זה בראיון ארוך עם ווסט. הוא התעלם מההתבטאויות האנטישמיות שלו והתמקד בחולצה שלבש בשבוע האופנה בפריז ועליה הכיתוב "White Lives Matter". לצידו צעדה הפרובוקטורית האפרו-אמריקנית קנדס אואנס, אשר יצאה נגד תנועת Black Lives Matter. ווסט לא סיפק הסבר; לדבריו, הוא פועל על-פי רגשותיו ומתעל את האנרגיה שלו.
אבל מבחינת מטרותיו של קרלסון, ווסט לא היה צריך להבהיר דבר. הוא יכול היה להציג לצופיו ראיון עם שחור מפורסם אשר "נענש" בידי "האליטה התרבותית" בשל דעותיו. בפועל, ווסט מאמץ תיאוריות קונספירציה שמעבר לשגעון רדיפה אנטישמי. הוא מטיל ספק אפילו באירוע שיצר את תנועת Black Lives Matterr – רצח ג'ורג' פלויד בידי שוטר בעיר מיניאפוליס. אואנס פרסמה סרט בו נטען שכל העובדות שהוכחו בבית המשפט, כלל לא התרחשו. השבוע ווסט חזר על אותן טענות, ולפיהן פלויד בכלל התאבד.
ווסט חיבר את האנטישמיות שלו עם רחמיו העצמיים וטען, כי "היהודים שולטים בקול השחור". בפועל – אומר רובינסון – קולו של ווסט עצמו נשלט ומנוצל בידי נוכלים מן הימין הקיצוני, המבקשים להרוויח מן הכעס הלבן הפופוליסטי נגד יהודים ושחורים כאחד. תפסיקו לחפש משמעות עמוקה יותר לדבריו של ווסט, הוא מסיים. האמת היא שהאנטישמיות היא רעילה ולמרבה הטרגדיה – יש דרך ארוכה עד שהיא תנוצח.
