טראמפ, הברקזיט והרפובליקנים

"בקרוב יקראו לי מיסטר ברקזיט", צייץ דונלד טראמפ באוגוסט 2016. הוא ראה את ההפתעה מתוצאות משאל העם בבריטניה על הפרישה מהאיחוד האירופי כסוג של אישור לקמפיין שלו עצמו, שמטרתו להלום בממסד הליברלי באותה צורה. שש שנים מאוחר יותר, הרטוריקה של טראמפ נראית מדויקת – מסיבות שאליהן כלל לא התכוון, טוען וושינגטון פוסט.

גלי הפופוליזם הימני שהיכו בבריטניה ובארה"ב ב-2016 החמירו את חוסר התפקוד הפנימי של לא אחרות מאשר מפלגות הימין. מחלוקות במפלגה השמרנית בנוגע לתנאי הגירושין מהאיחוד האירופי שיתקו במשך שנים את הפוליטיקה בלונדון והובילו לחמישה ראשי ממשלה בתוך שש שנים. המהומה של נשיאות טראמפ הסתיימה בהסתערות של תומכיו על הקפיטול.

בשבוע שעבר הצליחו קומץ רפובליקנים קיצוניים, רובם תומכי הכחשת הבחירות של טראמפ, לכפות על קווין מק'ארתי 15 הצבעות עד שנבחר ליו"ר בית הנבחרים. מאז מלחמת האזרחים לא הייתה ארה"ב עדה לחוסר אונים שכזה. מק'ארתי נכנע לשורת דרישות של הקיצוניים במפלגה, מה שמלמד על המשך אחיזתו של הטראמפיזם באגף שלם של הפוליטיקה האמריקנית. מק'ארתי זכה בתפקיד לו שאף במשך עשר שנים, אבל הוא יהיה יו"ר חלש שיוביל סיעה מפולגת מאוד – עד כדי כך שהוא עלול להתחרט שנטל אותו על עצמו.

למשאל העם על הברקזיט הייתה מסקנה פוליטית צינית, ממשיך הפוסט. יזם אותו ראש הממשלה דייוויד קמרון, במטרה לשמור על תמיכת הימין ומתוך ההנחה שההצעה תידחה. כאשר ההפך קרה, קמרון התפטר ובריטניה ראתה סדרה של ראשי ממשלה ומאבק ממושך עם האיחוד על תנאי הפרישה. המחלוקת קרעה את הסיעה השמרנית במשך מחצית העשור וגרמה לאנשי המרכז שבה לצאת נגד מפלגתם – ובהחלט ייתכן שזה מה שיקרה כעת לרפובליקנים בארה"ב.

ראש הממשלה הנוכחי, רישי סונאק, נראה יעיל ופרגמטי יותר, אשר ייצב את המשק המצוי בצניחה וישפר את סיכויי המפלגה בבחירות בשנה הבאה. אבל בסיעה כבר שלפו סכינים נגדו והוא עלול למצוא את עצמו מול מרידה באגף הימני שלה בכמה נושאים. מדובר בין היתר בחוסר יכולתה של הממשלה למחוק עד סוף השנה מספר החוקים הבריטי אלפי פריטים שנכנסו כחלק מן החברות באיחוד האירופי. המגזר העסקי וארגוני העובדים מזהירים שהמהלך יהיה הרסני אם ייעשה בחיפזון, בעוד תומכי הברקזיט דורשים להשלימו כדי לסיים את ההיפרדות. גם זה עלול לגרום לבריטניה להיראות כמו ארה"ב של טראמפ.

הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים יבחן ניתוח זה, צופה הפוסט. בשל ויתוריו של מק'ארתי, לימין הקיצוני תהיה השפעה בלתי פרופורציונלית על החקיקה, העלולה לטרפד בהמשך השנה את המאמצים להעלות את תקרת החוב של הממשל הפדרלי ולהוביל לשיתוקו. האגף הימני הקיצוני של הסיעה נראה כמו תומכי הברקזיט הנוקשים אשר חתרו תחת ראשי הממשלה ממפלגתם, אם כי השפעתם של אלו צפויה לפחות בשנים הקרובות, בשל הירידה בחשיבות הברקזיט בשיח הציבורי והציפיות לניצחון של הלייבור בבחירות הבאות.

הרפובליקנים הקיצונים בבית הנבחרים נחושים כעת להשתמש בהשפעתם. בארה"ב לא קיימת משמעת סיעתית והרבה תלוי בהתנהגותם הנאותה של שחקנים פוליטיים ספציפיים – אבל הימים של התנהגות כזו חלפו זה מכבר. במקום זאת, עיוות הכללים – בעיקר מן הימים – הפך לשעשוע מועדף. החשש הוא, שחוסר המשילות יגבר על המשילות בקונגרס הנכנס.