פוטין זקוק נואשות לניצחון כדי לשרוד

ולדימיר פוטין אוהב להציג את עצמו בתור צאר חדש, כמו פטר הגדול או איוון השלישי. אבל מלחמתו באוקראינה לא הצליחה להשיג את האדמות שסימן כמטרה, ובתוך רוסיה קיים חשש שהוא מוליך את ארצו לעידן של נסיגה ואולי אף גרוע מכך. בכירים רוסים אומרים, כי פוטין זקוק נואשות לניצחון כדי להבטיח את שרידותו, מדווח וושינגטון פוסט.

הפלישה לאוקראינה החלה בהיבריס וביומרה לעצב מחדש את הסדר העולמי. בעוד הוא סופג תבוסה אחרי תבוסה, תוך הרס מעמדו העולמי והאשמות בפשעי מלחמה, בתוך רוסיה הידק פוטין את אחיזתו הסמכותנית. הוא משתמש במלחמה כדי להרוס את האופוזיציה ולעצב חברה סגורה ועוינת כלפי ליברלים, להט"בים ובמיוחד דמוקרטיה וחרות בסגנון מערבי.

להקות המעודדות של פוטין נשבעות שהוא "פשוט לא יכול להפסיד באוקראינה", בגלל עושרה של רוסיה במקורות אנרגיה, הנשק הגרעיני שבידיה והמספר העצום של חיילים שהיא יכולה להטיל למערכה. תומכים אלו רואים את פוטין קם מתוך האפר של אוקראינה ומנהיג מדינה נחושה בהתנגדותה למערב – גרסה גדולה יותר וחזקה יותר של אירן. אבל בכירים במגזר העסקי ובמגזר הציבורי אומרים שעצם הימצאותו של פוטין בצמרת עלולה להוות חרב פיפיות, כאשר גוברים בה הספקות לגבי הטקטיקות שלו. בעיני רבים מהם, ההימור שלו מחק 30 שנות התקדמות, חזונו מבעית אוליגרכים ופקידים, אך הם עודם משותקים ומפוחדים.

מה שברור הוא, שפוטין אינו מראה סימנים כלשהם של נכונות לוותר. אחרי כל תבוסה הוא הסלים את מאמציו, החליף את המפקדים, הנחית מתקפות אוויריות ברוטליות על תשתיות אזרחיות ואיים להשתמש בנשק גרעיני. כעת, עם תגבורת של מגויסים טריים ומתקפות חדשות שבדרך, פוטין צריך לנצח כדי לשמר את אמינותו בעיני אזרחיו.

בעוד האבידות מתרבות ובתי הקברות מתמלאים, במוסקבה מתנהלים החיים כרגיל – לפחות מעל פני השטח. אבל מתחתיהם פוטין יוצר חברה מיליטריסטית ולאומנית, המוצפת בתעמולה ואובססיבית למאבק תמידי נגד ארה"ב ונאט"ו. נכון לעכשיו, איש אינו מעז להתנגד – לפחות בפומבי.

מאז עלה לשלטון בשנת 2000, הלגיטימיות של פוטין התבססה על פופולריות ועל מעמדו בקרב האליטה, בשילוב הטלת פחד בדמות יכולתו להפקיע את נכסיהם של מתנגדיו ואף להשליכם לכלא. התבוסות באוקראינה רק הקשיחו אותו, סבור הפוסט. הוא רדוף לנצח בידי הרגע בו בריה"מ "ויתרה על מעמדה באירופה" כאשר היה קצין קג"ב צעיר המוצב בדרזדן. שאיפתו לחזור לימי האימפריה הסובייטית מטילה את ארצו בחזרה לעבר האפלולי, לדיכוי ולבידוד.

מבחינתו של פוטין, הוא מנסה לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לארצו ולהחזיר אליה את אוקראינה, שתמיד הייתה – לשיטתו – חלק מרוסיה. אבל אם יצליח איכשהו לכפות על אוקראינה ויתורים טריטוריאליים, אנשי האליטה הנוטים לליברליזם יהיו המפסידים הגדולים ביותר. העיצומים המערביים יימשכו והאוליגרכים יידרשו לממן את שיקום השטחים הכבושים. חלק מן הפרשנים צופים גל נרחב של רדיפות נגד אוליגרכים ומי שייתפסו כבלתי פטריוטיים די הצורך.