בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
דה-סנטיס. להתחמק ולשנות את הנושא [צילום: וילפרדו לי, AP]
|
|
|
מדיניות החוץ של דה-סנטיס? היא לא ממש קיימת
|
מושל פלורידה, הנחשב כבעל הסיכויים הטובים ביותר לגבור על דונלד טראמפ בקרב הרפובליקנים, לא מספק רמזים של ממש לעמדותיו בנושאי חוץ - מנתח אקונומיסט
|
סימן מובהק לקמפיין לנשיאות העומד בפתח הוא פרסומו של ספר זכרונות המוצג כ"חושף-כל" בעוד למעשה הוא אומר מעט. בשבוע שעבר פרסם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס – שרבים מהתורמים הרפובליקנים סבורים שהוא הסיכוי הטוב ביותר לבלום את דונלד טראמפ – את ספרו "The Courage to be Free". את מעמדו המוביל במפלגה חייב דה-סנטיס בעיקר למלחמות התרבות שניהל סביב לימודי תיאוריות גזע, הסגרים בקורונה והרשתות החברתיות – הכל בזירת הפנים. אבל נשיאים חייבים לנהל גם מדיניות חוץ, מזכיר אקונומיסט. דיפלומטים בוושינגטון כבר מנסים למצוא רמזים למדיניות חוץ עתידית של דה-סנטיס. חלקם פונים לעמיתיהם הישראלים, עימם עמד דה-סנטיס בקשר הדוק כאשר היה חבר בבית הנבחרים. הם חשבו שספרו יעזור למלא כמה מן החללים, אך התאכזבו: יש בו לכל היותר כמה רמזים לאופן בו יתנהל הנשיא דה-סנטיס בסוגיות אוקראינה, סין והסחר. למרות שמו של ספרו, לדה-סנטיס עדיין אין אומץ למתוח ביקורת על טראמפ, אותו הוא דווקא משבח. דה-סנטיס כותב, כי טראמפ צדק בבניית החומה בגבול מקסיקו, כמו גם בביקורתו הקשה על מיקור החוץ של התעשיה האמריקנית לסין ועל המלחמה בעירק ובאפגניסטן. נושאים שנויים במחלוקת – כמו היציאה מהסכם הגרעין עם אירן ומהסכם פריז, והסכם דוחא שסלל את הדרך להשתלטות הטליבאן על אפגניסטן – אינם מנותחים ובוודאי שאינם נושא לביקורת. דה-סנטיס כן לוקח לעצמו חלק מן הקרדיט על החלטתו של טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. למדיניות החוץ אין חשיבות בעיני הבוחר האמריקני והמועמדים מתמקדים בענייני פנים. טראמפ רצה לחזור ל"אמריקה תחילה": הטלת מכסים על ידידים ויריבים כאחד ואיום לפרוש מנאט"ו. ג'ו ביידן טען ש"שוב אין קו ברור בין מדיניות חוץ למדיניות פנים" ונע בין דיבורים על "מדיניות חוץ עבור מעמד הביניים" לבין תיאור תחרות קיומית בין הדמוקרטיות לבין הרודנויות. גם דה-סנטיס סבור שיש קשר בין שני התחומים: בשניהם בעיותיה של ארה"ב נובעים מהסתמכות על אליטה גלובליסטית שפועלת בניגוד לריבונותה של ארה"ב ומעדיפה גבולות פתוחים וכלכלה עולמית. כחבר קונגרס הציג דה-סנטיס עמדות ניציות כלפי רוסיה וקרא לממשל אובמה לשלוח לאוקראינה נשק התקפי אחרי הפלישה לחצי-האי קרים ב-2014. לעומת זאת, כיום הוא מתנגד למדיניות הצ'ק הפתוח של ביידן לאוקראינה, שלטענתו היא נעדרת יעדים אסטרטגיים. עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם זו של טראמפ, הקורא לקצץ את הסיוע לאוקראינה, אלא עם זו של מתמודדים אפשריים אחרים – כמו מייק פנס ומייק פומפאו – התומכים עקרונית באוקראינה. כחבר קונגרס התנגד דה-סנטיס להסכם הסחר Trans-Pacific Partnership שיזם ממשל אובמה ואשר לא יצא לפועל. כיום, בדומה לקו של מפלגתו, הוא תומך בהסכמי סחר. וכמו רוב הרפובליקנים והדמוקרטים, דה-סנטיס הוא נץ בסוגיית סין. דה-סנטיס הוא פוליטיקאי ממולח מכפי שניתן להתרשם מעברו, סבור אקונומיסט. הוא מצליח למשוך את כל אגפי המפלגה הרפובליקנית על-ידי היצמדות לאסטרטגיה של דו-משמעות: ההפלות נזכרות בספרו פעם אחת, ו-6 בינואר – בכלל לא. הוא גם מסרב להשיב למתקפותיו הפרובוקטיביות של טראמפ, וגם יתר המועמדים האפשריים האחרים נמנעים מלתקוף את טראמפ שעודו נהנה מפופולריות רבה בשורות המפלגה. עד שיזכה במועמדות, אם יתמודד עליה, דה-סנטיס ימשיך לחמוק משאלות ולשנות את הנושא.
|
תאריך:
|
05/03/23
|
|
|
עודכן:
|
05/03/23
|
|
איתמר לוין
|
מדיניות החוץ של דה-סנטיס? היא לא ממש קיימת
|
|
בפברואר 2020 סיקרה קתרין מילר, עורכת בניו-יורק טיימס, עצרת בחירות של ג'ו ביידן ולמחרת – עצרת של ברני סנדרס. האירוע של ביידן, שהתקיים כאשר נראה היה שלא יזכה במועמדות הדמוקרטים לנשיאות, היה קטן יותר. אחד מתומכיו העיר, עד כמה יהיה קשה למלא את תפקיד הנשיא בגילו המתקדם. אחר השיב: "כן, אבל הוא מרגיש שעליו לעשות זאת".
|
|
|
אם תשאלו את ניקי היילי, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בריונים היא לבעוט בהם – בנעלי עקב. חזון חדש לארה"ב מצריך מנהיגות "קשוחה כמו ציפורניים של אישה". שינויי דורות מתחילים עם "להכניס אישה קשוחה לבית הלבן". התמודדותה של היילי – לשעבר מושלת דרום קרוליינה ושגרירת ארה"ב באו"ם – למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, היא מבחן ליחסה של המפלגה לנשים מנהיגות. היא גם הראשונה שמתייצבת מול דונלד טראמפ, התוקף נשים בצורה וולגרית וגרפית, מציין ניו-יורק טיימס.
|
|
|
כולם מחפשים בקדחתנות סימנים שילמדו האם ג'ו ביידן יתמודד שוב בשנה הבאה. האם כאשר אמר שוב ושוב בנאום מצב האומה שיש "לסיים את העבודה", הוא אותת בכך על כוונותיו? בשבוע שעבר נשאל ביידן במישרין והשיב שהוא טרם בשל להחליט. לדעת מורין דואד, בעלת טור בוושינגטון פוסט, אין שום מסתורין: ביידן כבר מתמודד, ועוד איך מתמודד.
|
|
|
ניקי היילי הודיעה רשמית (יום ג', 14.2.24) על התמודדותה למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב בבחירות שיתקיימו בנובמבר 2024. היילי היא הראשונה במפלגה המתייצבת רשמית מול הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, שהודיע כבר בנובמבר אשתקד שהוא מתמודד בפעם השלישית.
|
|
|
ערב "ליל כל הקדושים" אשתקד, שודר ב"סאטרדיי נייט לייב" מערכון ולפיו חיפושם של הדמוקרטים אחרי מועמד מלבד ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות ב-2024 הופך לסרט אימה. זה כמובן היה בצחוק, אבל יש בו מן האמת – מנתח וושינגטון פוסט. אחד היתרונות של מועמדות ביידן, עליה הוא עשוי להודיע בקרוב, היא העדרם של יריבים בולטים הממתינים בשולי המגרש.
|
|
|
|