הגודל הוא הבעיה של חברות הביג-טק

האם משהו יכול לעצור את חברות הביג-טק?לאחר טלטלת פוסט-קורונה ב-2022, הן חזרו בשאגה. לפני שבועיים פרסמו אלפאבית, מטא ומיקרוסופט את דוחות הרבעון השני: הרווח התפעולי המצרפי היה 106 מיליארד דולר לעומת 9 מיליארד דולר אשתקד. הרגולטורים לא יבלמו אותם, וחשוב מכך: המשקיעים מצפים שהם יתפסו את ההובלה בבינה המלאכותית בזכות הידע הטכנולוגי המעמיק והכיסים העמוקים עוד יותר. שערי המניות של אלפאבית, אמזון ומטא מתקרבים לשיאים שרשמו ב-2021; אלו של מיקרוסופט ואפל הגיעו לשיא של כל הזמנים.

אבל חברות הענק הללו עדיין צריכות להתמודד עם הכוח החזק מכל: אריתמטיקה. המגבלה העיקרית לצמיחתן של הביג-טק היא הגודל שלהן, קובע אקונומיסט. חמש החברות שולטות במדד סטנדרד אנד פור 500: הן 1% מכלל החברות, אבל עם 9% מהמכירות, 16% מהרווח הנקי ו-22% משווי השוק. השקעות ההון שלהן הסתכמו אשתקד ב-360 מיליארד דולר – עשירית מכלל ההשקעות במגזר העסקי האמריקני.

אבל הגודל שלהן הוא חסר תקדים בהיסטוריה של הקפיטליזם. כאשר אקסון-מוביל וג'נרל אלקטריק היו הטיטנים של אמריקה בע"מ בשנות ה-1990 וה-2000, הכנסותיהם גדלו ב-5% לשנה והרווחים – ב-10%-5%; בחברות הביג-טק מדובר ב-16% ו-13% בהתאמה מזה עשור ומעלה. כדי לשמר לאורך טווח את הגידול הממוצע של 28% במכירות, אלפאבית צריכה להוסיף 86 מיליארד דולר בשנה הבאה (יותר מהכנסותיהן של 461 מחברות המדד) ו-111 מיליארד דולר ב-2025. כדי לשמר את קצב גידול הרווחים, על אפל ואלפאבית להוסיף 25 מיליארד דולר בשנה הבאה – כמו כל הרווח של מטא; זו צריכה להוסיף את כל הרווח של ווריזון.

שמירת ממוצעים כאלה לאורך זמן היא משימה כבדה מדי, והגידול בחברות אלו אכן הואט לאחרונה. אבל הבוסים והמשקיעים שלהן לא צפויים להשלים עם האטה. לפיכך, יהיה עליהם להתמקד בשלושת מסלולי הצמיחה העיקריים של חברות. השאלה היא, מדגיש אקונומיסט, האם הן יעבדו אצלן.

הראשונה היא צמצום בהוצאות באמצעות ביטול פרויקטים וסגירת יחידות שאינן בליבת העיסוק. הביג-טק אינן חברות רגילות, אבל גם הן ערות לצורך בדיאטה. אפל היא היחידה מבין החמש שלא הודיעה השנה על פיטורים, אם כי דחתה כמה השקות של מוצרים; ארבע האחרות נפרדו מ-70,000 עובדים. אלפאבית סגרה כמה פונקציות שורפות מזומנים של גוגל. אמזון נטשה חלק מן החנויות הפיזיות.

מסלול שני הוא ללכת בכל הכוח על ליבת העסקים. מנוע החיפוש מופעל הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, בינג, קיבל השנה את כל תשומת הלב כמתחרה אפשרי של גוגל. אותן יכולות עושות כעת את דרכן לתחומים אחרים בחברה: בחודש שעבר היא הודיעה שמשתמשי אופיס 365 יוכלו להשתמש בכלי בינה מלאכותית תמורת 30 דולר לחודש. גוגל ומטא מצידן משקיעות בכלי בינה מלאכותית עבור המפרסמים שלהן.

המינון יגדיר את החברות

אסטרטגיית הצמיחה השאפתנית ביותר היא חיפוש שווקים חדשים. כל החמש נוגסות זו בתחומה של זו. שיעור המכירות שלהן בתחומים חופפים הוכפל מאז 2015 ומהווה כיום 40% מהכנסותיהן. אלפאבית מתחרה באמזון ומיקרוסופט במחשוב ענן. אפל חשפה קסדת מציאות מדומה המתחרה בזו של מטא. כל החמש נכנסות לשוקי הפיננסים, הבריאות והרכש הציבורי. הן גם יכולות לקנות כדי לגדול, כמו רכישת אקטיביז'ן בידי מיקרוסופט ב-69 מיליארד דולר בציפייה להכנסות שנתיות של 8 מיליארד דולר.

אף אחת מגישות אלו אינה בטוחה. קיצוץ בהוצאות יכול להגדיל את ההכנסות לשנה-שנתיים בלבד ובא על חשבון הכנסות עתידיות. השווקים העיקריים של הביג-טק – אייפונים, פרסום דיגיטלי או תוכנה – כבר לא יכולים לגדול ב-20% לשנה. התחרות ההדדית מגדילה את ההכנסות אך מקטינה את המרווחים. יש סיבה ששווקים נותרים בתוליים: הם נתונים לרגולציה הדוקה ונשלטים בידי הוותיקים, החל מהבנקים בוול סטריט וכלה בספקים של הפנטגון. אפילו חברות עשירות במזומנים לא יכולות לפזר שוב ושוב עשרות מיליארדי דולרים.

השילוב של האסטרטגיות יאמר הרבה על האופן בו כל אחת מהחברות רואה את עצמה, סבור אקונומיסט. העדפה לקיצוץ בהוצאות תצביע על בגרות, אבל גם על חוסר אמונה. רעב להתרחבות ירמז על ביטחון עצמי – ואולי על היבריס. בעלי המניות והמנהלים צריכים להתכונן לתקופה של חוסר ודאות, כאשר הכנסות ישנות אובדות וחדשות טרם נמצאות. וכל השאר ייהנו מעושר המוצרים שהביג-טק ימציאו כדי להמשיך ולהוביל.