המלחמה באוקראינה היא ללא ספק עימות נוסח המאה ה-21: כטב"מים, לווינים, טילים על-קוליים, בינה מלאכותית. אבל היא גם מהווה תזכורת עגומה לעבר: מלחמת ההתשה הזאת נראית כמו לוחמת החפירות של מלחמת העולם הראשונה, כותב וושינגטון פוסט. החיילים מצטופפים במחפורות, מוקפים בקרקע דמויית פני ירח.
מתקפת-הנגד האוקראינית יצאה לדרכה לפני חודשיים ומתקדמת באיטיות אל מול קווי ההגנה הרוסיים החזקים. הדיביזיות החדשות, המצוידות בנשק מערבי, מתנגשות בשדות מוקשים נרחבים, מחסומי בטון, מחפורות אנטי-טנקיות וקווים ארוכים של גדרות תיל. מספר האבידות עולה בעוד המורל יורד. אחת ההשערות היא ש-50,000-20,000 אוקראינים איבדו גפיים מאז תחילת הפלישה. לשם השוואה: פחות מ-2,000 אמריקנים נפגעו בצורה דומה באפגניסטן ועירק יחדיו, בעוד במלחמת העולם הראשונה המספרים היו 67,000 גרמנים ו-41,000 בריטים.
אנליסטים כבר זיהו את צילה של מלחמת העולם הראשונה מעל אוקראינה. הם רואים זאת בלוחמת יבשה בין הצבאות של שתי מדינות, בטיפשות שבעצם היציאה למלחמה, בהיבריס של אליטה שסברה שתוכל לנצח בקלות, בקרבות בין תעלות ומחפורות, בהעדר הישגים טריטוריאליים משמעותיים. הטמטום של וֶרְדֶן והסוֹם מרחף בבַּחְמוּט.
ההיסטוריונית מרגרט מק'מילן מזכירה כמה לקחים מאותה מלחמה: "רק לעיתים רחוקות מלחמות מתנהלות כמתוכנן. האסטרטגים הצבאיים היו ערים לפני 100 שנה לחשיבות הגדלה של לוחמת החפירות ושל הארטילריה מהירת הקנה, אבל לא הבינו את ההשלכות. הם לא היו ערוכים למה שהפך במהירות לקווים סטטיים, בהם הצדדים מחליפים אש כבדה מתוך תעלות מבוצרות". התוצאה הייתה אבידות כבדות והישגים מזעריים.
האסטרטג האמריקני אדוארד לוטווק מוסיף: "המלחמה הרצינית הראשונה של האלף השלישי חייבת להיות על הקרקע – חתיכת נפילה מלוחמת הסייבר הפוסט-קינטית ומלחמת המידע שחזו הגנרלים המערביים והרוסיים". זו מלחמת התשה כמו בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, מסכים לוטווק.
יש עוד נקודות דמיון. הטנק נכנס לשימוש ב-1916 והיו שטענו שהוא סיים את תפקידו, בשל ההתקדמות הטכנולוגית של לוחמת הנ"ט. הטענה זו הועלתה במשך 50 שנה, דהיינו קרוב למחצית מחייו של הכלי. אבל – מציין פרופ' סטיבן בידל מאוניברסיטת קולומביה – שני הצדדים במלחמה באוקראינה מסתמכים על טנקים ועושים כל שביכולתם כדי להשיג כמה שיותר מהם.
כמה מומחים אופטימיים מקווים שהדמיון למלחמת העולם הראשונה יהיה פחות בולט. רפאל כהן וג'יאן ג'נטייל ממכון ראנד טוענים, שהשוואה נכונה יותר היא לקרבות שניהל הצבא האמריקני נגד הגרמנים בצרפת בקיץ 1944. מלחמת העולם הראשונה התאפיינה בניוון אסטרטגי ושיתוק טקטי, בעוד האוקראינים – כמו בעלות הברית במלחמת העולם השנייה – פועלים בצורה שיטתית, סבלנית ויצירתית כדי להשיג הבקעה.
בידל מזהיר מפני השוואה גורפת למלחמות העולם. "מלחמת העולם השנייה, כמו הראשונה, הייתה בעלת תוצאות מגוונות. זה לא היה סיפור פשוט של הצלחה התקפית. באוקראינה, הן המתקפות והן המגננות הן מול כטב"מים, כלי נשק מונחים, טילים על-קוליים ומעקב מהחלל". הפוסט מוסיף, שיש להביא בחשבון גם את האומץ והנחישות של העם האוקראיני הנלחם על קיומו – אם כי הייאוש והציניות לא נעלמו אף הם.
