הבחירות מעבר לאטלנטי יעצבו את האיחוד האירופי

הבחירות באירופה אינן חוזרות על עצמן, אך יש להן קצב משלהן – מאפיין בעל הטור סטנלי פיגנל ב-The World Ahead 2024. מגרמניה דרך איטליה ועד סלובקיה – מתגלה אותו דפוס: מפלגות מרכז שאחזו בשלטון במשך עשרות שנים נחלשות מול הימין הקיצוני שפעם נחשב למוקצה מחמת מיאוס. זה מה שיקרה ביוני הקרוב, בבחירות לפרלמנט האירופי ב-27 מדינות האיחוד, אם כי נראה שהמרכז ימשיך להחזיק במושכות. המדיניות הסבירה של בריסל – החל בסיוע לאוקראינה וכלה במשבר האקלים – צפויה להימשך.

סקרים צופים, כי גוש הימין-מרכז – European People’s Party - ימשיך להיות הגדול ביותר בפרלמנט האירופי. אך לצד השמאל-מרכז (הסוציאליסטים והדמוקרטים) והליברלים, הוא יאבד מכוחו לטובת הימין הקיצוני של ג'ורג'יה מלוני מאיטליה, ויקטור אורבן מהונגריה, מארי לה-פן מצרפת ודומיהם. המשך שלטונו של הימין-מרכז יהיה חדשות טובות לנשיאת הנציבות, אורסולה פון-דר-ליין; את הנשיא בוחרים ראשי 27 המדינות אך הבחירה זקוקה לאישור הפרלמנט. אך אם הימין-מרכז ייחלש משמעותית, היא תיאלץ להגיע להסכמה כלשהי עם הימין הקיצוני כדי להבטיח רוב.

אם פון-דר-ליין תישאר בתפקידה, המדיניות הנוכחית תימשך – במיוחד התמיכה באוקראינה וההתקדמות לקראת צירופה לאיחוד. בעייתי יותר יהיה סבב השיחות הבא על הפחתת גזי החממה. הפופוליסטים באירופה רוטנים לגבי המדיניות הירוקה וסיכוייהם בבחירות ישתפרו אם הללו יהפכו למשאל עם בנושא זה. מחויבותו של האיחוד לאפס פליטות נטו ב-2050 תצריך יותר כסף (שחסר לו) ויותר רגולציה (שיש לו יותר מדי).

הבחירות גם עשויות להוביל לשינויים בתפקידים בכירים אחרים באיחוד, ממשיך פיגנל. פון-דר-ליין עומדת בראש צוות של 26 נציבים הכפופים לה וצפוי שהוא יעבור רענון. יהיה גם נשיא חדש למועצת אירופה, היושב בראש מפגשי הפסגה של מנהיגי האיחוד ומייצג אותו בחו"ל, עם סיום כהונתו של שארל מישל הבלגי. תפקידים נוספים שיאוישו מחדש: הממונה על יחסי החוץ של האיחוד ומזכ"ל נאט"ו.

ככל שהבחירות באירופה יתקרבו, הוויכוחים ביבשת יאבדו את תשומת הלב לטובת הקמפיין בארה"ב. עצם האפשרות של קדנציית טראמפ שנייה יגביר את קריאתה של צרפת ל"אוטונומיה אסטרטגית", בה אירופה סומכת פחות על ארה"ב להגנתה ולצרכיה האחרים. עם כל החשיבות של הבחירות בארה"ב, מה שיקרה מעבר לאוקיינוס האטלנטי יהיה מכריע יותר לעתידו של האיחוד.