קשה להתעלם מתחושת היאוש המנשבת במסדרונות הכוח של אוקראינה. לאחר שנתיים של מלחמה, המסר היוצא מקייב למערב נותר בעינו: תנו לנו יותר נשק, יותר סיוע, יותר מחויבות פוליטית. ואילו ארה"ב ובעלות בריתה צופות שהכוחות האוקראיניים המותשים יתמקדו השנה יותר בהגנה מאשר בהתקפה – מציין וושינגטון פוסט.
בשבוע שעבר הגיעו נציגי הפנטגון בידיים ריקות לפגישת התיאום החודשית בנושא אוקראינה שמנהלות 50 מדינות, כאשר המימון האמריקני לנשק וסיוע תקוע בפוליטיקה הפנימית. מקווי החזית מגיעים דיווחים על כך שהתחמושת והפגזים בצד האוקראיני הולכים ואוזלים. "שואלים אותנו מה התוכנית שלנו, אבל עלינו לדעת מהם המשאבים שיש לנו", אומר חבר הפרלמנט האוקראיני, רומן קוסטנקו. "נכון לעכשיו, הכל מלמד שהשנה יהיה לנו פחות מאשר בשנה שעברה, כאשר לא הצלחנו לבצע מתקפת נגד. אם יהיה לנו עוד פחות, ברור מה תהיה התוכנית שלנו: הגנה".
הרחק מקווי החזית מרחפת הדרמה הפוליטית בוושינגטון. הרפובליקנים בבית הנבחרים בלמו את תקציב הסיוע שהגיש ג'ו ביידן. פרשנים מעריכים שוולדימיר פוטין תולה את תקוותו בשובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, העשוי להפסיק את הסיוע לאוקראינה ולהיות ידידותי יותר לדרישותיו של הקרמלין במזרח אירופה. כפי שדיווח הפוסט בשבוע שעבר, ממשל ביידן ומדינות אירופה מעבדים תוכנית של מחויבות צבאית וכלכלית לאוקראינה לעשור הקרוב, לצד מסלול אפשרי של הצטרפותה לנאט"ו ולאיחוד האירופי.
אולם, בטווח הקצר, הן הכשלים בחזית והן חילוקי הדעות בוושינגטון עלולים לחרוץ את גורל המלחמה. המחצית הראשונה של השנה עשויה להיות עדה לכמה שינויים בשליטה בשטח; הציוד, האימון והאבידות בחודשים הבאים יקבעו את פניו ארוכי הטווח של העימות. הפרשן הבריטי ג'ק ווטלינג מבהיר, כי "המערב-ניצב בפועל בפני בחירה מכרעת: תמיכה באוקראינה כדי שמנהיגיה יוכלו להכין על שטחה ולהתכונן למתקפה ב-2025, או להעניק לרוסיה יתרונות בלתי הפיכים".
ייתכן שהמערב כבר החמיץ את ההזדמנות הטובה ביותר לסייע לאוקראינה לשחרר את מלוא השטחים הכבושים. העיתונאי ירוסלב טרופימוב (וול סטריט ג'ורנל) מתאר בספרו על המלחמה כיצד ממשלות המערב העבירו את הסיוע באיטיות-יתר בשל החשש מהסלמה גרעינית מול רוסיה. ארה"ב ובעלות בריתה שלחו לאוקראינה סיוע חסר תקדים, אבל זהירותן פגעה במאמץ המלחמתי האוקראיני, גם משום שלא העניקו אותו בזמן היעיל ביותר וגם משום שאסרו עליה להפעיל אותו בשטחה של רוסיה. כאשר הסיוע הגיע במלוא הקצב, בשנה השנייה של המלחמה, רוסיה כבר בנתה את קווי ההגנה, גייסה מאות אלפי חיילים והעבירה את התעשיה שלה למצב מלחמה – וחלון ההזדמנויות הטוב ביותר לניצחון אוקראינה נסגר, כותב טרופימוב.
מומחים אחרים לא בהכרח מסכימים ומציינים שממשל ביידן היה חייב למנוע הסלמה מול רוסיה, מציין הפוסט. העיתונאי האל ברנדס (בלומברג) מעיר, כי כלל לא בטוח שיותר סיוע ויותר מהר היה מבטיח ניצחון אוקראיני – והרבה יותר אפשרי שהוא היה מגביר את סכנת העימות הישיר בין נאט"ו לרוסיה, שאיש לא רצה בו. "הדבר היה מחייב את ביידן לחצות בצורה אגרסיבית את הקווים האדומים הרוסיים, בדיוק ברגע בו חוסר הוודאות לגבי תגובתו של פוטין היה בשיאו", מוסיף ברנדס.
אוקראינה ותומכיה מקוננים על מה שיכול היה לקרות לאחר העמידה המפתיעה מול רוסיה בתחילת המלחמה. "הוא פתח את הפה שלו כמו פיתון וחשב שיבלע עוד ארנב", אמר ולדימיר זלנסקי על פוטין ב-2022. "אבל אנחנו לא ארנב והתברר שהוא לא יכול לבלוע אותנו – ובעצם הוא בסיכון שייקרע בעצמו". אבל רוסיה הצליחה להתאושש, עמדה מול העיצומים הבינלאומיים ומכינה מתקפות טריות, בנוסף למתקפות הטילים הבלתי-פוסקות על ערי אוקראינה. קייב יודעת שיכולת העמידה שלה תלויה בגיבוי הזר. "לא נשרוד בלי סיוע אמריקני, זו המציאות", אמר זלנסקי בחודש שעבר.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
