לפני שנתיים הסכימו כמעט הכל, שאחת הבועות הגדולות ביותר התפוצצה. עידן הריבית האפסית הגיע לסיומו וזעזע את היסודות של כמעט כל הנכסים: מניות, אג"ח ממשלתיות, מטבעות קריפטו. הקונצנזוס של העשור הקודם – האינפלציה מתה, הכסף יהיה זול לתמיד – נראה מגוחך. יקח הרבה זמן להתאושש, קבעו נביאי הזעם של וול סטריט שזכו לתהילה.
ואולי לא. השפל בשוק המניות האמריקני הגיע באוקטובר 2022, ו-18 חודשים מאוחר יותר בורסות ברחבי העולם שוב שוברות שיאים. מדד סטנדרד אנד פור של הבורסה בניו-יורק עלה ב-16 מתוך 19 השבועות האחרונים. הביטקוין שבר שיא נוסף ב-11 במארס. מי שייחסו את הטירוף הקודם לריבית האפסית, רואים שווקים המזנקים לאחר העלאות ריבית חדות. ושוב, כל שיחה על שוק מתרכזת בשאלה אותה מציג אקונומיסט: האם זו בועה?
רבים נזכרים בבועת הדוט.קום של שלהי המאה שעברה. אז, כמו עכשיו, טכנולוגיה חדשה הבטיחה להזניק לירח את הפריון והרווחים – אז האינטרנט, עכשיו הבינה המלאכותית. ה"שוריים" של אז צדקו בהנחה שהטלקומוניקציה תשנה את העולם ותיצור ענקים חדשים. אבל רבים מהם איבדו את מכנסיהם, אפילו אם הימרו על חברות שהיו הצלחה מסחררת. הדוגמה הבולטת היא סיסקו, אשר – כמו יצרנית השבבים נבידיה כיום – ייצרה חומרה חיונית לעידן החדש. למרות שאשתקד היא הרוויחה 12.8 מיליארד דולר – לעומת 4.4 מיליארד דולר ב-2000 – מי שקנה אז את מניותיה ועודנו מחזיק בהן, הפסיד 66%.
סיסקו מדגימה את טבען של בועות, מסביר אקונומיסט. הן מתנפחות כאשר משקיעים רוכשים נכסים במחירים המנותקים לחלוטין מיסודות כלכליים כמו היצע וביקוש או תזרים מזומנים עתידי. שווי הנכס אינו מעניין; הדבר היחיד החשוב הוא האם ניתן יהיה למכור אותו ברווח. זה תלוי בשאלה כמה אנשים יקנו אותו גם הם וכמה זמן, או במילים אחרות: עד כמה הקהל משתגע. ברגע שאין יותר קונים, דבר אינו מחזיק את המחיר והבועה מתפוצצת.
החדשות הטובות ששיגעון כזה אינו נראה קרוב. גולדמן-זאקס ניתח את השווי של עשר המניות הגדולות ביותר במדד S&P בו מתרכז זינוק הבינה המלאכותית. השערים גבוהים פי 25 מההכנסות הממוצעות של חברות אלו בשנה הקרובה ולכן הם נראים יקרים. אבל הם נמוכים מאשר אשתקד ואפילו במחיר מציאה לעומת השיא, שעמד על-פי 43.
יש עוד סימנים להעדר אופוריה. סקר מנהלי הקרנות האחרון של בנק אמריקה מצא בחודש שעבר, כי הם "שוריים" יותר מאשר לפני שנתיים, אבל לא במיוחד בקני מידה של הטווח הארוך. הם מחזיקים די מעט נכסים במזומן, אבל לא מעט מדי – מה שאומר שהם לא נכנסו לשוק עם כל מה שיש להם (וגם לא צוברים מזומן בציפייה לנפילה אפשרית). בקרב המשקיעים הקטנים, הציבור שלרוב מהווה את השלב האחרון והמסוכן ביותר של בועות, אין חזרה למרוץ הכניסה למניות הטכנולוגיה שנראה ב-2021.
סימנים לאופוריה מסוכנת
כיצד תיראה פנייה מסוכנת לעבר אופוריה? איתות משמעותי יהיה אם רווחי העתק שכיום מוגבלים לחברות הענק יתחילו להתפזר לרוחב השוק. העליות החדות של החודשים האחרונים לא נשלטו בידי "שבע המופלאות" של ההיי-טק האמריקני אלא בידי ארבע בלבד: אמזון, מטא, מיקרוסופט ונבידיה. הן השאירו אבק ליתר 496 מניות S&P, אשר מצידן התאוששו מן השפל של 2022 הרבה יותר טוב מהמניות הקטנות של מדד ראסל 2,000. אם המשקיעים באמת יתחילו לזרות את כספם לרוח, יירשמו עליות במניות מסוכנות יותר – במיוחד אלו המסוגלות לצרף את האותיות AI לדוחותיהן השנתיים.
איתות נוסף הוא ההנפקות הראשונות שמספרן סוף-סוף עולה. הן ב-1999 והן ב-2021 המחירים היו גבוהים והתברר שהמשקיעים אינם יכולים לעמוד בפני בוסים המחפשים מימון. הפעם המגמה שונה: הגיוסים אשתקד הסתכמו ב-23 מיליארד דולר בלבד, לעומת 156 מיליארד דולר ב-2021. בשוק אופורי התמונה תהיה דומה לזו שלפני שלוש שנים.
סיכונים כאלה מתריעים מנהלי נכסים מקצועיים, שתפקידם הוא להניב תשואות טובות משל השוק – בין אם הם חושבים שהוא רציונלי ובין אם לאו. אם המחירים נראים גבוהים מדי, הם לא קונים. אבל בבועה, הימנעות מרכישת מניות מנופחות מתחילה להיראות כמו הרגל חשוד. בשיא בועת הדוט.קום סירב מנהל ההשקעות ג'וליאן רוברטסון, לקנות מניות טכנולוגיה. לקוחותיו נטשו אותו ועסקיו קרסו ערב התפקעות הבועה. אז הנה עוד סימן לבועה העומדת להתפוצץ: הפסימיים מפוטרים.
נכון לעכשיו, לא נראה שהמשקיעים מספיק נלהבים כדי שמשהו מכל זה יתרחש. אבל כמו ב-2021, הוזלת החוב עלולה להביא אותם לשם. אם הפדרל ריזרב יאותת בשבוע הבא על ירידה קרובה בריבית, זה עלול להיות בדיוק הסימן לו ממתינים המשקיעים. ואז כדאי להיות מוכנים לירידות שיבואו בהמשך, מסכם אקונומיסט.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
