|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
קונצרט הניצחון של פוטין [צילום: אלכסנדר זמליאניצ'נקו, AP]
|
|
|
מה לעשות נגד בחירות-דמה של רודנים
|
|
המערב יצא נגד הבחירות המזויפות לנשיאות רוסיה, אך בפועל הוא מכיר בפוטין - כפי שעשה בשורה של מקרים דומים ● אקונומיסט אומר שלהתנהלות זו יש שורה של תוצאות בעייתיות
|
|
התוצאות בבחירות לנשיאות רוסיה היו לחלוטין צפויות מראש: ולדימיר פוטין, הרודן מאז 1999, יזכה ברוב מוחץ. ועדת הבחירות טוענת שהוא קיבל 87% עם שיעור הצבעה חסר תקדים של 77.5%. ההצבעה הייתה בפיקוח צמוד, ובחלקים הכבושים של אוקראינה – תחת איומי רובה. רוב מתנגדיו של פוטין נמצאים בגלות, בכלא או בקבר.
בחירות-דמה נפוצות בעולם, מציין אקונומיסט: לפחות ב-28 מבין 76 המדינות בהן יתקיימו השנה בחירות, הן לא יהיו חופשיות. כשליש ממדינות העולם מונהגות בידי שליטים סמכותנים המנהלים בחירות פגומות. רודנים משתמשים בהן כדי לטעון ללגיטימיות ולתגמל את נאמניהם. הם מבטיחים את נצחונם באמצעות שקרים לגבי התוצאות, ניצול המערכת והתקשורת, הטרדת האופוזיציה או שיחוד המצביעים. כיצד יכולות דמוקרטיות אמיתיות להגיב והאם זה משנה?
לממשלות זרות יש מעט אפשרויות טובות. מדינות נוטות להכיר ולשתף פעולה זו בזו, בלי קשר להבדליהן האידיאולוגיים. התערבות צבאית היא מסוכנת ובלתי פופולרית. דמוקרטיות יכולות לסרב להכיר בתוצאות של בחירות מושחתות. זה צעד קולני, אך ההשפעה על רודנים היא שולית, גם כאשר מתלווים אליו עיצומים.
ב-2019 הכירו מדינות המערב ודרום אמריקה בחואן גויאדו כנשיא זמני של ונצואלה, לאחר שניקולס מאדורו העניק לעצמו עוד שש שנות כהונה בבחירות מזויפות. העיצומים שהטילו פגעו באזרחי ונצואלה מן השורה, אך מאחר שמאדורו שלט בצבא – הוא נותר בשלטון. גויאדו עבר לארה"ב וכעת הוא בלתי רלוונטי, ובפועל וושינגטון הכירה במאדורו. ארה"ב הקלה את העיצומים על ונצואלה לאחר שהסכימה לערוך השנה בחירות חופשיות לנשיאות. זה לא סביר: בית המשפט העליון של ונצואלה בלם את מועמדי האופוזיציה. בחודש ינואר חידשה ארה"ב את העיצומים.
ממשלות זרות מתעלמות לעיתים קרובות מדי משיטות בחירות מפוקפקות, טוען אקונומיסט. ב-2019 קבעה הערכה עצמאית, כי מרטין פאיולו ניצח בבחירות לנשיאות קונגו עם 60% מהקולות. אבל ועדת הבחירות טענה, כי פליקס צ'יסֶדֶקי קיבל 39%, כמה נקודות מעל פאיולו. ארה"ב הצביעה על אי-סדרים אבל הכירה בצ'יסדקי כנשיא.
להכרה בבחירות בלתי לגיטימיות יש השלכות, מדגיש אקונומיסט. המוניטין של המערב כמגן הדמוקרטיה הולך ונשחק, בדיוק כאשר הדמוקרטיה הופכת להיות נדירה יותר ופופולרית פחות. הכרה בשליטים בלתי לגיטימיים עלולה לפגוע בתנועות אופוזיציה דמוקרטיות. ארה"ב, בריטניה, האיחוד האירופי ואוקראינה קבעו שתוצאות הבחירות ברוסיה אינן לגיטימיות, אך למרות שהבהירו שמדובר בבחירות מזויפות – וידאו שהן יתנהלו בצורה תקינה בשגרירויות רוסיה. דמוקרטיות אמיתיות נלכדות בין אידיאולוגיה המושכת אותם לעבר ניהול מאבק לבין המציאות של עולם ההולך והופך לפחות דמוקרטי, מסיים אקונומיסט.
|
| תאריך:
|
21/03/24
|
|
|
עודכן:
|
21/03/24
|
|
איתמר לוין
|
|
מה לעשות נגד בחירות-דמה של רודנים
|
|
כאשר מאשימים פוליטיקאי בדה-הומניזציה של קבוצה אתנית כלשהי, זוהי לרוב מטאפורה; אבל דונלד טראמפ אמר זאת במפורש: חלק מהמהגרים לארה"ב "אינם האנשים שלי, לדעתי". הם כן אנשים – מגיב פרופ' פול קרוגמן בניו-יורק טיימס – והם יהיו אנשים אפילו אם יגרמו לגאות בפשיעה כפי שטראמפ ואנשיו טוענים (בכזב). והם יהיו אנשים גם אם לא היו יותר ויותר ראיות לכך שההגירה מסייעת לכלכלה האמריקנית והיא סיבה מרכזית להצלחתה הכלכלית המפתיעה של ארה"ב. ויש הרבה ראיות כאלה.
|
|
|
|
|
במארס 2020 החלו להיסגר בתי הספר בארה"ב בשל הקורונה. חלקם, בעיקר במדינות בשליטת הרפובליקנים ובאיזורי הכפר, נפתחו מחדש באותה שנה. אחרים, בעיקר במדינות הדמוקרטיות ובערים הגדולות, חזרו לפעילות רק ב-2021. המידע שהצטבר מאז מוביל מומחי בריאות וחינוך רבים למסקנה, שהסגירה לא הפחיתה משמעותית את התפשטות הקורונה ופגעה קשות בתלמידים – כותב ניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
לשכתו של סטיבן ברייר בבית המשפט העליון של ארה"ב אינה הדורה כפי שהייתה כאשר כיהן בו, אם כי היא בהחלט נאה. בראיונות קודמים עם ניו-יורק טיימס הוא היה זהיר; הפעם ברייר דיבר במישרין ואמר שבכוונתו להתריע לגבי הכיוון אליו הולך בית המשפט. "משהו חשוב קורה". בית המשפט פנה לכיוון הלא-נכון, אך לא מאוחר מכדי שיחזור בו.
|
|
|
|
|
לפני למעלה מ-30 שנה הטיח שר החוץ האמריקני דאז, ג'יימס בייקר, פיסת עיתון בפני עוזרו, דניאל קרצר, ואמר לו בכעס שהוא מתכוון לתת שטיפה לשגריר ישראל. הסיבה: אמירה של סגן שר החוץ הישראלי, בנימין נתניהו. קרצר ביקש 24 שעות לבדוק ומצא שהאמירה המדויקת הייתה שונה במקצת, אך עדיין מהממת: נתניהו טען שארה"ב "בונה את מדיניותה על יסודות של הטעיות ושקרים". השגריר ניצל, אבל בייקר הבהיר שנתניהו הוא "פרנוסה נון גראטה" ומנע את כניסתו למשרד החוץ.
|
|
|
|
|
במשך עשרות שנים, השאלה המרכזית בנוגע לנפט הייתה האספקה. הלקח נלמד לפני יובל, בחרם הנפט הערבי לאחר מלחמת יום הכיפורים. כיום ניתן לחשוב שהקשר בין אנרגיה לגיאו-פוליטיקה התרופף: השווקים רגועים למרות המלחמות באוקראינה ובעזה. אבל, טוען אקונומיסט, בפועל מתחיל שלב חדש – בו הביקוש הוא המשפיע על השווקים, ויש לו השלכות גיאו-פוליטיות משמעותיות.
|
|
|
|
|
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
