בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
פומיו, ביידן ויון בנובמבר שעבר [צילום: גודופרדו ואסקז, AP]
|
|
|
טוקיו וסיאול - כמו בסדרה "Eye Love You"
|
היחסים בין קוריאה הדרומית לבין יפן הדוקים מאי פעם ● אומנם יש סכנה שהם יתערערו בשנים הקרובות, מנתח אקונומיסט, אך שינויי הדורות והגיאו-פוליטיקה מחזקים את ההערכה שהברית תימשך
|
מוטומייה יורי, גיבורת סדרת הטלוויזיה המצליחה "Eye Love You", היא יפנית היכולה לקרוא מחשבות, מה שהורס את חיי האהבה שלה. היא מוותרת על זוגיות, עד שהיא פוגשת את יון טיי-הו הדרום-קוריאני, החושב בשפת אמו וכך אין היא יכולה לקרוא אותן. הסדרה מסמלת היטב את מה שמתרחש בין שתי המדינות, סבור אקונומיסט. היחסים בין יפן, קוריאה הדרומית וארה"ב פורחים מאז כניסתו של יון סוק-יאול לתפקיד הנשיא בסיאול ב-2022. השאלה היא האם הזמנים הטובים יימשכו. הזכרונות מכיבוש קוריאה בידי יפן בשנים 1945-1910 מרחפים מעל, ושינויים פוליטיים בשתי הארצות בהמשך השנה יכולים להשפיע. להתפתחות היחסים יהיו השלכות ניכרות על מאזן הכוחות בהינדו-פסיפיק. בתקופת כהונתו של הנשיא הקודם, מון ג'יי-אין, היחסים הורעו בשל מעשי הזוועה ההיסטוריים של יפן. בשנת 2018 קבע בית המשפט העליון הקוריאני, כי על חברות יפניות לפצות עובדי כפייה במלחמת העולם השנייה ואת יורשיהם; יפן טענה שהנושא הוסדר כבר ב-1965. כדי למנוע עיקול של נכסים יפניים, יון הקים קרן לפיצוי התובעים תוך שימוש בכספיהן של חברות מקומיות המרוויחות משיפור היחסים עם יפן. הצעד עורר התנגדות, אך יון עמד עליו. יון ביקר בטוקיו במארס שעבר, הביקור הראשון בדרג זה בין שתי המדינות מזה למעלה מעשור. ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, ביקר בסיאול חודשיים מאוחר יותר ועלה לקברותיהם של לוחמי חרות קוריאניים. השניים קיימו מאז חמש פגישות פסגה, כולל פגישה עם ג'ו ביידן בקמפ דייוויד בקיץ שעבר. שיתוף הפעולה הביטחוני העמיק: השלוש קיימו תמרונים באוויר ובים, והן חולקות מידע בזמן אמת על שיגורי הטילים הצפון-קוריאניים. הפעילות הכלכלית גדלה גם היא, כולל הקלות בסחר ההדדי בטובין ובמטבעות. דעת הקהל משתנה גם היא, לפחות בהשוואה לעוינות בעידן מון. אשתקד הייתה ל-37% מהקוריאנים דעה חיובית על יפן, לעומת 26% ב-2020; שיעור בעלי הדעה השלילית ירד מ-46% ל-33%. זו הפעם הראשונה מאז 2013 שהדעה החיובית גדולה מן השלילית. בקוריאה הדרומית, שיעור בעלי הדעה השלילית כלפי יפן ירד מ-72% ל-53%; הדעה החיובית עלתה מ-12% ל-29%. עם זאת, יש מקום לזהירות. שיתוף הפעולה הביטחוני מצומצם מאוד ביחס לארה"ב. יפן השקיעה אשתקד בקוריאה הדרומית 1.3 מיליארד דולר, רבע בלבד מהסכום ב-2012. דרום קוריאנים רבים מרגישים שיפן לא עשתה מספיק כדי לכפר על עברה וכי יון נותן לה פטור. היפנים חוששים שמא יורשו של יון יהפוך כיוון, כפי שעשה מון ב-2015 בנוגע להסכם לפיצוי שפחות המין הקוריאניות ששעבדו היפנים. הקרן שהקים יון ניצבת בפני אתגרים פיננסיים ומשפטיים. גם פוליטיקה פנימית עלולה לחבל ביחסים, ממשיך אקונומיסט. יון יסיים את כהונתו ב-2027 – ואולי קודם, אם מפלגתו לא תצליח לזכות ברוב בבחירות לפרלמנט בחודש הבא. מתנגדיו, הנהנים מהרגשות האנטי-יפניים הגוברים, ימתחו עליו ביקורת בכל מקרה. גם מעמדו של קישידה רופף – ייתכן שלא ישרוד את הבחירות לראשות מפלגתו בחודש ספטמבר. יורשו עשוי להתגלות כפחות להוט להדק את הקשרים עם קוריאה הדרומית. ואם דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן, הוא לא יהדק בריתות כמו ג'ו ביידן. עם זאת, יש סיבות טובות להניח שהיחסים המשופרים יימשכו. יון התחייב אישית כלפי יפן בצורה שעשו רק מעטים ממנהיגי ארצו. זכרונות הילדות שלו, כאשר חי זמן מה ביפן כאשר אביו שהה בה כאקדמאי אורח, יצרו בקרבו "תחושות טובות" כלפיה, כפי שמגדיר פקיד בכיר בסיאול. שני כוחות מבניים משמעותיים פועלים גם הם. האחד הוא שינויי הדורות. המאבק נגד הקולוניאליזם היפני עודנו אבן יסוד בזהות של קוריאה הדרומית, אך הדור הצעיר – המכיר אותה רק מספרי הלימוד – מתייחס להיסטוריה מרה זו בצורה פחות רגשית. סקרים מלמדים, כי היחס השלילי ליפן פוחת ככל שהגיל יורד. השני הוא שינוי גיאו-פוליטי. אל מול סין האסרטיבית, קוריאה הצפונית המאיימת ורוסיה הבעייתית, שתי הדמוקרטיות בדרום אסיה יש תמריץ אסטרטגי חזק מאי פעם להסתדר ביניהן. הדבר גם מחזק את הבריתות של שתיהן עם ארה"ב. גם בחוגי האופוזיציה בסיאול, ההסתייגות מיפן משתנה לאיטה – בעיקר בשל הסביבה האסטרטגית. בשנה הבאה ימלאו 60 שנה לכינון היחסים בין המדינות, והם נרחבים ועמוקים מאי פעם. תהיה זו הזדמנות נאותה מבחינתן לשוב ולהתחייב לכך.
|
תאריך:
|
21/03/24
|
|
|
עודכן:
|
21/03/24
|
|
איתמר לוין
|
טוקיו וסיאול - כמו בסדרה "Eye Love You"
|
|
התוצאות בבחירות לנשיאות רוסיה היו לחלוטין צפויות מראש: ולדימיר פוטין, הרודן מאז 1999, יזכה ברוב מוחץ. ועדת הבחירות טוענת שהוא קיבל 87% עם שיעור הצבעה חסר תקדים של 77.5%. ההצבעה הייתה בפיקוח צמוד, ובחלקים הכבושים של אוקראינה – תחת איומי רובה. רוב מתנגדיו של פוטין נמצאים בגלות, בכלא או בקבר.
|
|
|
כאשר מאשימים פוליטיקאי בדה-הומניזציה של קבוצה אתנית כלשהי, זוהי לרוב מטאפורה; אבל דונלד טראמפ אמר זאת במפורש: חלק מהמהגרים לארה"ב "אינם האנשים שלי, לדעתי". הם כן אנשים – מגיב פרופ' פול קרוגמן בניו-יורק טיימס – והם יהיו אנשים אפילו אם יגרמו לגאות בפשיעה כפי שטראמפ ואנשיו טוענים (בכזב). והם יהיו אנשים גם אם לא היו יותר ויותר ראיות לכך שההגירה מסייעת לכלכלה האמריקנית והיא סיבה מרכזית להצלחתה הכלכלית המפתיעה של ארה"ב. ויש הרבה ראיות כאלה.
|
|
|
במארס 2020 החלו להיסגר בתי הספר בארה"ב בשל הקורונה. חלקם, בעיקר במדינות בשליטת הרפובליקנים ובאיזורי הכפר, נפתחו מחדש באותה שנה. אחרים, בעיקר במדינות הדמוקרטיות ובערים הגדולות, חזרו לפעילות רק ב-2021. המידע שהצטבר מאז מוביל מומחי בריאות וחינוך רבים למסקנה, שהסגירה לא הפחיתה משמעותית את התפשטות הקורונה ופגעה קשות בתלמידים – כותב ניו-יורק טיימס.
|
|
|
לשכתו של סטיבן ברייר בבית המשפט העליון של ארה"ב אינה הדורה כפי שהייתה כאשר כיהן בו, אם כי היא בהחלט נאה. בראיונות קודמים עם ניו-יורק טיימס הוא היה זהיר; הפעם ברייר דיבר במישרין ואמר שבכוונתו להתריע לגבי הכיוון אליו הולך בית המשפט. "משהו חשוב קורה". בית המשפט פנה לכיוון הלא-נכון, אך לא מאוחר מכדי שיחזור בו.
|
|
|
לפני למעלה מ-30 שנה הטיח שר החוץ האמריקני דאז, ג'יימס בייקר, פיסת עיתון בפני עוזרו, דניאל קרצר, ואמר לו בכעס שהוא מתכוון לתת שטיפה לשגריר ישראל. הסיבה: אמירה של סגן שר החוץ הישראלי, בנימין נתניהו. קרצר ביקש 24 שעות לבדוק ומצא שהאמירה המדויקת הייתה שונה במקצת, אך עדיין מהממת: נתניהו טען שארה"ב "בונה את מדיניותה על יסודות של הטעיות ושקרים". השגריר ניצל, אבל בייקר הבהיר שנתניהו הוא "פרנוסה נון גראטה" ומנע את כניסתו למשרד החוץ.
|
|
|
|