|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
להבות ועשן מיתמר ממגדל גרנפל [צילום: מאט דונהם/AP]
|
|
|
מחיר הרשלנות: החיפוי הזול שהפך מגדל למאכולת אש
|
|
אסון מגדל גרנפל שגבה את חייהם של 72 קורבנות היה תוצאה של כשל חמור בבטיחות הבניין ● השימוש בחיפוי חיצוני דליק הוביל להתפשטות מהירה של האש ● כשל נוסף היה בתפקוד הרשויות, כאשר שירותי הכבאות נתנו הנחיות שגויות לדיירים ● חקירת האסון, שחשף את הפערים החברתיים העמוקים בבריטניה והוביל לשינויים משמעותיים בתחום הבטיחות בבניינים ובמדיניות הדיור הציבורי, טרם הסתיימה
|
|
אסון מגדל גרנפל, שנחשב לאחד האסונות האזרחיים החמורים ביותר בבריטניה במאה ה-21, הותיר חותם עמוק על החברה הבריטית והציב במרכז השיח הציבורי את הסוגיות של בטיחות הבניינים, תפקוד הרשויות והשפעת המדיניות הציבורית על השכבות החלשות. אסון השריפה בגוש המגדל המערבי של לונדון ביוני 2017 הותיר 72 הרוגים - 54 מבוגרים ו-18 ילדים.
מגדל גרנפל היה בניין מגורים שנבנה בשנת 1974 בשכונת נורת' קנזינגטון בלונדון, שכונה המאוכלסת ברובה בקבוצות אוכלוסייה בעלות מעמד חברתי-כלכלי נמוך. הבניין היה בגובה של 24 קומות וכלל 129 דירות. במהלך השנים עבר הבניין מספר שיפוצים, האחרון שבהם בשנים 2016-2012, ובמהלכו הותקן חיפוי חדש לבניין - החיפוי הזה הפך לגורם מרכזי בהתפשטות האש באסון.
הדליקה החלה בעקבות תקלה במקרר בדירה בקומה הרביעית, אך מה שהפך את השריפה לאסון קטלני היה השימוש בחיפוי חיצוני מאלומיניום בשילוב עם חומר מבודד דליק (Polyethylene), שהחמיר את התפשטות האש באופן נרחב ומהיר. ההתלקחות של החומרים הללו התגלתה כאחד הגורמים המרכזיים להתפשטות האש לאורך הבניין כולו בתוך פחות משעה והפיכתו למאכולת אש.
|
|
לאחר האסון, הופעל לחץ ציבורי רב על הממשלה להקים ועדת חקירה עצמאית שתבחן את הכשלים והנסיבות שהובילו לאסון. בעקבות זאת, הוקמה ועדת החקירה בראשות השופט סר מרטין מוּר-בּיק. ועדה זו החלה את עבודתה ב-14 בספטמבר 2017 והתנהלה במספר שלבים.
דוח החקירה - שלב ראשון (אוקטובר 2019):
השלב הראשון של החקירה התמקד בעיקר בנסיבות הישירות של האסון - נסיבות השריפה, התנהלות גורמי החרום, וכן הכשלים במבנה הבניין ותפקוד מערכות הבטיחות. הדוח הראשון, שהוגש באוקטובר 2019, הצביע על מספר ממצאים מרכזיים: - כשל במערכת החיפוי החיצוני - חיפוי הבניין, שהיה מורכב מאלומיניום בשילוב חומר מבודד דליק, גרם להאצת התפשטות האש לכלל המבנה. חברת Arconic האמריקנית, יצרנית חיפוי Reynobond 55, שלטענת מומחים בחקירה היא "התורם הגדול ביותר" לשריפה, הסתירה בכוונה את ההיקף האמיתי של הסכנה בשימוש במוצר שלה.
- כשלים בטיפול בחרום - הוועדה מתחה ביקורת חריפה על שירותי הכבאות בלונדון, אשר הנחו את הדיירים להישאר בדירותיהם ולא להתפנות - מדיניות שתרמה למספר ההרוגים הגבוה. מאוחר יותר, ההנחיות השתנו כאשר חומרת המצב החלה להתבהר, אך באותו שלב עבור רבים מהדיירים זה היה מאוחר מדי.
- מערכות התראה לא תקינות - התברר כי במבנה לא היו מותקנות מערכות התראה או ריסון אש תקינות, שהיו עשויות למנוע את התפשטות השריפה בשלביה הראשונים.
- כשלים בתחזוקה ובבקרת הבטיחות - אחד הממצאים המדאיגים ביותר היה הכשל בבקרת הבטיחות ובפיקוח על התחזוקה של המבנה, שהוביל למצב בו ליקויי בטיחות נמשכו לאורך זמן.
דוח החקירה - שלב שני (2020 והלאה):
השלב השני של החקירה, שעדיין נמשך, מתמקד בנושאים מערכתיים יותר, כולל האחריות של הרשויות, חברות הבנייה, הקבלנים, ומי שקיבלו החלטות שהובילו לשיפוץ הבעייתי במגדל גרנפל. בנוסף, הוועדה בוחנת לעומק את מערכת האסדרה והפיקוח על בנייני מגורים רב-קומתיים ברחבי הממלכה המאוחדת, ואת המדיניות הממשלתית שתרמה לכך שאמות-מידה של בטיחות אש לא יושמו בצורה נאותה במגדל ובבניינים אחרים.
|
|
האסון עורר דיון נוקב על האופן שבו מתנהלת מדיניות הדיור הציבורי באנגליה, והעלתה את סוגיית הפערים החברתיים בין עניים לעשירים, במיוחד באזור כמו קנזינגטון וצ'לסי, שם מגדל גרנפל היה מוקף בשכונות אמידות יותר.
תלונות נשמעו מצד התושבים על כך שבניית מגדל גרנפל תוכננה מראש כך שהיא תשתלב אסתטית עם הסביבה היוקרתית, דבר שהוביל לשימוש בחיפוי הזול אך הדליק שהביא לתוצאה הקטלנית.
לאחר האסון, נפגעי השריפה ובני משפחותיהם נתקלו בקשיים רבים בקבלת סיוע משפטי, דיור חלופי, ופיצויים מהרשויות. ההתמודדות עם המערכות הביורוקרטיות והתחושה של נטישת הרשויות העמיקו את תחושת הכעס והאכזבה כלפי הממסד הבריטי, בעיקר בקרב השכבות החלשות שגרו במגדל.
במקביל, האסון הוביל לשינויי חקיקה ותיקוני מדיניות בבריטניה בנוגע לחומרי בנייה מותרים, פיקוח על מבנים, ובטיחות אש.
|
|
| תאריך:
|
05/09/24
|
|
|
עודכן:
|
05/09/24
|
|
עידן יוסף
|
|
מחיר הרשלנות: החיפוי הזול שהפך מגדל למאכולת אש
|
|
שטפונות עזים שנגרמו על-ידי גשמי זלעפות הביאו למותם של לפחות 45 בני אדם בתימן בימים האחרונים, כך על-פי נתונים שפורסמו ביום רביעי על-ידי סוכנות האו"ם לענייני פליטים ואיש ממשל מקומי.
|
|
|
|
|
ליקויים קשים בחקירת דליקות, אשר בשנים 2023-2019 גבו את חייהם של 117 בני אדם - קובע (23.7.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הוא מציין, כי נזקי 50,000 הדליקות בשנה מוערכים ביותר מ-7 מיליארד שקל.
|
|
|
|
|
חברת בואינג מודה (8.7.24) שקשרה קשר להונות את הממשל האמריקני בעקבות שתי התרסקויות של מטוסי 737-מקס מתוצרתה. החברה תשלם מאות מיליוני דולרים, בנוסף ל-2.5 מיליארד דולר שכבר שילמה בהסדר קודם בשנת 2021. ההודאה באה לאחר שנים של תקלות, חלקן קטלניות, אשר חשפו תרבות קלוקלת ביצרנית האוויר-חלל הגדולה בעולם והביאו לנפילה של עשרות אחוזים בשער מניותיה ולהתפטרות בכיריה.
|
|
|
|
|
שריפת חורש וצמחייה פרצה בעמק המצלבה בירושלים. 23 צוותי כיבוי והצלה ממרחב תחנת ״הבירה״ בסיוע שמונה מטוסי כיבוי, מבצעים כעת פעולות לכיבוי מוקדי השריפה ומניעת התפשטותה. מקור השריפה טרם ידוע.
|
|
|
|
|
המרכז הרפואי שערי צדק תובע 50 מיליון שקל בעקבות הדליקה בפברואר 2023 בבית החולים ליולדות ביקור חולים שבמרכז ירושלים, השייך לשערי צדק. התביעה הוגשה (17.4.24) לבית החולים המחוזי בירושלים נגד בעלי המבנה, חנות סמוכה וחברת הביטוח.
|
|
|
|
|
