סוריה שוב מפולגת ומהווה כלי בידי מדינות זרות

תחילה נראה היה, כי פתיחתו בחודש אוגוסט של מעבר אבו אל-זיידאן בין השטח שבידי משטר בשאר אסד לבין השטח שבידי המורדים, יקדם את החיבור מחדש של סוריה המתפוררת. על גבעה מצפון לעיר חלב קיפלו המורדים הנתמכים בידי טורקיה וחיילי המשטר הנתמך בידי רוסיה ואירן את גדר התיל. עקורים בצפון המדינה החלו לתכנן את שיבתם הביתה. אבל לאחר ימים אחדים שוב התעופפו פגזים והמעבר נסגר.

מלחמת האזרחים בסוריה, שגבתה את חייהם של 400,000 בני אדם, נכנסת לשנתה ה-14, מזכיר אקונומיסט. המדינה שסועה בחלוקה אתנית ודתית. שכירי חרב הנתמכים בידי מדינות זרות נאחזים בעמדותיהם וגובים דמי מעבר כמו שודדי דרכים. הכוח התפזר בידי מנהיגים מקומיים. רבע מהאוכלוסייה מתקיימת על פחות מ-2.15 דולרים ליום.

הצפון, עם כמחצית מ-16 מיליון תושבי המדינה, השתחרר מהשלטון המרכזי לפני שמונה שנים. הכורדים, בתמיכת ארה"ב, שולטים בצפון-מזרח, ולצידם הצבא הטורקי ו"הממשלה הסורית הזמנית" שבחסותו. משטר אסד איבד את השליטה על השמים והגבולות. רוסיה, אירן וחיזבאללה פועלים במדינה כבתוך שלהם. מיליציות שיעיות שולטות בגבולות עם עירק ולבנון. חיזבאללה משתמש בסוריה כבסיס לירי טילים לעבר ישראל. בדרום-מערב מפגינים הדרוזים נגד אסד ודורשים בחירות חופשיות להחלפתו. בצפון מחזקים הכורדים והג'יהאדיסטים את שליטתם באמצעות הברחות ומכירת נפט.

אסד נצור בדמשק, אך עודנו מאמין שיוכל לאחד את המדינה ולשקם את שלטונו – באמצעות מה שהוא מכנה "ביזור מינהלי". הוא טוען, לא בלי היגיון, שהחששות של יריביו הזרים מפני אירן וגל נוסף של פליטים עשויים להוביל אותם לנטוש את דרישתם להדחתו. בשנה שעברה התקבלה סוריה בחזרה לליגה הערבית; בחודש יולי הציעו שמונה ממדינות האיחוד האירופי ליצור מגע איתו; רג'פ טאיפ ארדואן רוצה לחדש את הקשרים ולשקם את כלכלת סוריה כדי שהפליטים יחזרו לארצם.

אולם, צבאו של אסד אינו מסוגל להשתלט על הצפון, ובלי סיוע חיצוני – עלול אפילו לאבד את השטח שבידיו כעת. מדינות מעטות יסתכנו בעיצומים אמריקניים אם ישקיעו למשל בנמל התעופה של דמשק, שלא לדבר על 200 מיליארדי הדולרים שיידרשו כדי לשקם את המדינה. המשק הסורי הצטמק ב-80% מאז פרוץ המלחמה והלירה איבדה 99% מערכה ביחס לדולר. בשנה שעברה קיצץ אסד את רוב הסובסידיות וצמצם עוד יותר את השירותים החיוניים.

בעוד המדינה מקרטעת, אסד נהנה ממונופול כמעט מוחלט על ייצור סם הקפטגון. ייצוא הסמים מכניס לסוריה כמעט כפליים מכל שאר הייצוא יחדיו, אך הכסף מגיע לאסד. בסיס הכוח שלו מצטמק: באיוש מחדש של הממשלה לאחרונה, כמעט כל השרים החדשים הם עלאווים – בני כת המיעוט של הנשיא.

גורמים אחרים סבורים שהם יכולים להציל את המדינה, מציין אקונומיסט. שרי הממשלה הסורית הזמנית רואים את עצמם כעתיד של סוריה מאוחדת פוסט-אסד. בשטח שבשליטתם – 40 ק"מ מדרום לגבול טורקיה בואכה חלב – התושבים מדברים בחופשיות ומוחים נגד אסד. השוטרים משתכרים 100 דולר בחודש, פי חמישה מעמיתיהם במשטר אסד; החשמל זורם ברציפות; אזור תעשיה מציע תעסוקה זולה וייצוא פטור ממכס דרך טורקיה.

אולם, טורקיה רוצה שגוף זה יהיה כפוף למרותה, במקום להיות הבסיס לממשלה עתידית יציבה. רק 15% מהמכס שגובה טורקיה מהסחורות הנכנסות לשטחה הולכים לממשלה הזמנית; כל השאר – למועצות המקומיות ולמיליציות מהן מורכב "הצבא הסורי החופשי" בן 45,000 החיילים. רבים מאנשי הממשלה הזמנית, כולל העומד בראשה, הם ממוצא טורקי. במידה רבה, טורקיה הולכת ומספחת את האיזור. אקונומיסט מסכם: כמו ברוב 2,000 השנים האחרונות, סוריה שוב מפולגת ומהווה כלי בידי מדינות זרות.