ימים אחדים לאחר שדונלד טראמפ הכפיש מהגרים בשקרים על אכילת כלבים וחתולים בעיר ספרינגפילד (אוהיו), התקבלו איומים בפיצוץ העירייה, בתי ספר ומבני ציבור אחרים והרשויות נאלצו לפנות אותם. עוד כמה ימים עברו, ואדם שתיאר את עצמו כמאוכזב מטראמפ נתפס בפלורידה כאשר כנראה התכוון לירות בו. וכך, בתוך שבוע, טראמפ הוא גם המעודד וגם המטרה של אלימות פוליטית, ההולך ומעצבת את הפוליטיקה האמריקנית.
איומי פצצות ונסיונות רצח הפכו לחלק מהנוף, מפחידים ומהממים, אבל לא במידה מספקת כדי להביא לשינוי אמיתי – מתאר פיטר בייקר, הכתב הראשי של ניו-יורק טיימס בבית הלבן. ג'ו ביידן וקאמלה האריס גינו את התקרית, אבל הקמפיין משני הצדדים נמשך כסדרו וטראמפ – כדרכו – ניצל אותו כדי לבקש עוד תרומות.
לאחר שהאשים את הדמוקרטים בניסיון ההתנקשות בחודש יולי, האשים כעת טראמפ את ביידן והאריס, בטענה שהחשוד פעל בתגובה להתקפותיהם עליו. לדבריו, הדמוקרטים הפכו אותו למטרה כאשר תיארו אותו כסכנה לדמוקרטיה, ואז שפך שמן משלו על המדורה: "אלה אנשים שרוצים להרוס את הארץ שלנו" וכינה אותם "אויבים מבית". אלון מאסק, מתומכיו הבולטים ביותר, אפילו תהה מדוע איש אינו מנסה להתנקש בביידן והאריס. הוא מחק את הציוץ וטען שהתבדח, אבל הבית הלבן העיר: זה לא נושא לבדיחות.
בהיסטוריה האמריקנית היו תקופות של אלימות פוליטית; ארבעה נשיאים נרצחו (אברהם לינקולן, ג'יימס גרפילד, ויליאם מקינלי וג'ון קנדי) וחמישי נפצע (רונלד רייגן). טראמפ כאמור נורה ונפצע, והיו נסיונות להתנקש בנשיאים רבים נוספים. אבל שני נסיונות התנקשות בנשיא לשעבר בתוך חודשיים הם יוצאי דופן, במיוחד בעיצומה של מערכת בחירות בה הוא מועמד מוביל.
הדוגמה הקרובה ביותר היא הנשיא ג'רלד פורד, שניצל משני נסיונות התנקשות בתוך שבועיים ב-1975. אבל בייקר סבור שהשוואה תקפה יותר היא ל-1968, בה נרצחו מרטין לותר קינג ורוברט קנדי בתוך חודשיים. התנקשויות אלו אירעו בתקופה של אלימות נרחבת וחשש מפני התפוררות חברתית, המטרידים גם כיום רבים ממנהיגי המדינה.
|
לא חישב מסלול מחדש בפעם הקודמת
|
|
|
|
|
 דגלי טראמפ ליד אחוזת מאר-א-לאגו, השבוע [צילום: רבקה בלקוול, AP]
|
|
במרכז האלימות המתרחבת כיום עומד טראמפ, הגורם לאיים ולפעול גם בעדו וגם נגדו – טוען בייקר. הוא מעדיף מזה שנים לשון אלימה, מעודד את תומכיו להכות את יריביהם, מאיים לירות בבוזזים ובמסתננים, לועג להתקפה כמעט קטלנית על בעלה של ננסי פלוסי ואומר שיש להוציא להורג גנרל שאינו נאמן לו. טראמפ אומנם טוען שנאומו ב-6 בינואר 2021 לא חולל את ההסתערות על הקפיטול, אך במשך שעות הוא ישב בחיבוק ידיים ואף אמר שהאספסוף צודק בקריאתו לתלות את סגנו שלו – מייק פנס. טראמפ גם מכנה את הפורעים "פטריוטים" ואומר שיחון אותם אם ייבחר שוב.
טראמפ אינו עוצר וחושב על המשמעות של מילותיו. כאמור, רק בשבוע שעבר הובילה העלילה שלו לשורה של איומים בעיר ספרינגפילד, והוא לא אמר דבר נגדם. לאחר 33 איומים בהטמנת פצצות, הודיע המושל מייק דה-ויין על סיורי משטרה יומיים בבתי הספר בעיר. טראמפ סירב לגנות את האיומים: "אני לא יודע מה קרה עם זה. אני יודע שמסתננים השתלטו [על העיר] וזה דבר נורא".
גם מבקריו של טראמפ משתמשים לעיתים בלשון אלימה, מציין בייקר, אם כי לא בצורה דומה לזו שלו. בעלי בריתו הפיצו סרטון ובו אומרים כמה מיריביו שהיו שמחים להכות בפניו וכדומה. כמה מהקיצוניים ברשתות החברתיות לעגו לתקרית בפלורידה או המעיטו בחומרתה, בעוד תומכיו של טראמפ אומרים שלעיתים מבקריו יורדים מהפסים.
כעס הוא הכוח המניע של טראמפ בפוליטיקה – הן כזה שהוא מעורר בקרב תומכיו נגד מתנגדיו, והן כזה שהוא מעורר בקרב מתנגדיו המתעבים אותו. המחשבה שמא הוא יחשב מסלול מחדש לאחר שניצל בנס ביולי, התפוגגו כאשר שבוע בלבד לאחר מכן, בנאום קבלת המועמדות הרפובליקנית, הוא חזר לעצמו. סביר להניח שגם האירוע הנוכחי לא יוביל לשינוי: האלימות הפכה לחלק מהתרבות האמריקנית המודרנית.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
18/09/24
|
|
|
עודכן: |
18/09/24
|
|
|
כיום יש רוב דחוק בשני הבתים
תפוס כינוי יחודי
מאיר הר-ציון, ישי צימרמן, חנן סמסון, גיא כוכבא, יצחק בן-עקיבא, יאיר תל צור 
