אֶסְקֶה וילֶרְסְלֶב אינו עד רגיל במשפט רצח. הוא מומחה לדנ"א עתיק המועסק באוניברסיטת קופנהגן, העוסק בחקר חיים פרהיסטוריים. אבל השנה הוא התבקש לשכנע חבר מושבעים שביכולתו לסייע בפענוח פשעים, מספר אקונומיסט.
מדובר ברצח של אמילי מַנְג, נערה דנית בת 17 שנעלמה ביולי 2016 ושגופתה החנוקה התגלתה כעבור חצי שנה. המשטרה קיוותה למצוא דנ"א על מכנסיה, אך השרידים ניזוקו קשות בתקופה זו. המשטרה ביקשה את עזרתו של וילרסלב, באחד המקרים הראשונים בעולם בהם נעשה שימוש בטכניקות שכאלה.
כל דנ"א מורכב מארבע מולקולות נפרדות המכונות "בסיסים", הקשורות זו לזו בשילוב היוצר שרשרות פולימריות. זוגות של שרשראות קשורות יחדיו בבסיסיהן, מה שנותן לדנ"א את צורת הסליל המפורסמת. בכמה מקומות לאורך השרשראות חוזרים הבסיסים על עצמם, לעיתים פעמים רבות ברציפות, ויוצרות short tandem repeats (STRs).
לאנשים שונים יש מספר שונה של STRs בכל אתר, מה שמאפשר לזהות את בעלי דגימת הדנ"א באמצעות ספירת החזרות. אם שתי דוגמאות זהות לאורך כמה אתרים (לרוב יש 25-16 אתרים), הסיכוי שמדובר באנשים שונים הוא קטן ביותר. טכניקה זו זולה ומהירה וכבר קיים בסיס מידע נרחב של STR של עבריינים. אבל מדענים זקוקים ל-400-100 זוגות בסיס כדי להיות בטוחים שבידיהם STR שלם. לא תמיד זה אפשרי, שכן נשאי הדנ"א נשברים לאורך הזמן או בתנאי שטח קשים, כמו ברצח של מנג.
בשרידים עתיקים של בני אדם ובעלי חיים, הדנ"א עשוי לכלול רק 35 זוגות בסיס. כדי להפיק מהם מידע, החוקרים חייבים לזהות כל בסיס אפשרי, מה שמחייב להוציא פיסות העלולות להכיל חיידקים. לאחר עוד כמה הכנות, פיסות אלו מוכנסות למכונה מתוחכמת במיוחד היכולה לקרוא בבת אחת מיליוני פיסות. מאחר שכמעט כל הדנ"א האנושי מקורו בבני אדם ספציפיים, תוכנה יכולה להשתמש בחלקיקי גנים כדי להציב כל פיסה במקומה הנכון. אתרים בהם קיים הבדל בין הבסיסים של בני אדם שונים מכונים single nucleotide polymorphisms (SNPs), ובעברית: רב-צורניות של נוקלאוטיד בודד.
וילרסלב הצליח להוציא SNPs ממכנסיה של מנג, ואז הגיע השלב של התאמתם למקורם. בשנת 2023 נעצר פיליפ ווסת בחשד לחטיפה באותו איזור, ובשל הדמיון בין המקרים – המשטרה חשדה שהוא רצח גם את מנג (הוא מכחיש את כל החשדות נגדו). וילרסלב השתמש במאגר דנ"א של דנים רגילים ובריאים. אם ה-SNPs שנמצאו על המכנסיים הם אכן של ווסת וחלק מספיק מהם יהיו נדירים, הסיכוי שהמקור הוא ווסת (או בן משפחה קרוב) יהיה גבוה פי מיליון מאשר של אדם אחר.
מעבדות פורנזיות מודרניות כבר עושות שימוש מסוים ב-SNP, למשל כדי להשיג מידע על גובהו, מוצאו וצבע עיניו של עבריין. משטרת דנמרק גם מצליחה לעיתים לזהות בעזרתו את קרוביו של העבריין. אבל זיהוי החשוד עצמו הוא עניין אחר, מדגיש אקונומיסט. ניתוח של דוגמאות פגומות עשוי להיות קשה מאוד, במיוחד אם התערבבו דוגמאות של כמה אנשים, משום שאין נהלים להפריד ביניהן. אבל המחקר מתקדם, בזכות הניסיון של חוקרים כמו וילרסלב.
ההתקדמות אינה נחלתה של אירופה בלבד. החברה האמריקנית Astrea Forensics מציעה מומחיות דנ"א לגורמי האכיפה, עם התמחות בזה הנמצא בשערות – ואשר זמן רב נחשב ככזה שלא ניתן להשתמש בו. החברה הוקמה בידי חוקרים מאוניברסיטת סנטה קרוז בקליפורניה, אשר החלו לעסוק בתחום בין היתר בעקבות האונס והרצח של דרלין ג'ונסון בת התשע ב-1982.
שערה שנמצאה בתחתוניה שויכה לצ'רלס פיין, אבל הוא זוכה 17 שנים לאחר שנדון למוות: דנ"א מיטוכונדיארי – אותו קל יותר להפיק, אך משמש רק לשלילת חשודים – שנמצא בשערה הוכיח שהיא אינה שייכת לו. היה צורך להמתין להתפתחות טכנולוגיית ה-SNPs כדי למצוא את העבריין: דייוויד דלירמפל, המרצה עונש של עד מאסר עולם בשל חטיפה ועבירות מין, הורשע לפני ארבעה חודשים (הוא מערער וטוען לחפותו). ווסת הורשע יומיים אחרי דלירמפל, וגם הוא מערער. ההרשעה לא התבססה בלעדית על ניתוח הדנ"א; גליל נייר דבק שנמצא בביתו היה גם הוא הוכחה חשובה. אך תובעים ומדענים אומרים, כי זהו הדור הבא של דנ"א פורנזי.
