האם הגרמנים מסוגלים להילחם? מבחן הכשירות של הבונדסוור

מגזין ה-Economist בוחן את מוכנותו של הצבא הגרמני (הבונדסוור) למלחמה בעצימות גבוהה, ומעלה שאלות נוקבות לגבי יכולתה של המעצמה הכלכלית הגדולה באירופה להפוך גם למעצמה צבאית רלוונטית (יום ד', 22.04.26). המאמר מציין כי למרות הכרזת ה"צייטנוונדה" (Zeitenwende - נקודת מפנה היסטורית) של הקנצלר אולף שולץ בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, והקצאת קרן מיוחדת של 100 מיליארד אירו, הצבא הגרמני עדיין סובל מחולשות מבניות עמוקות המונעות ממנו להוות כוח הרתעה משמעותי.

המאמר מנתח את הכשלים המרכזיים: ביורוקרטיה רכש מסורבלת שמעכבת הצטיידות בנשק מודרני, מחסור קריטי בתחמושת ובחלקי חילוף, ובעיקר משבר כוח אדם חריף שבו הצבא מתקשה לגייס ולשמר חיילים חדשים. בעוד שגרמניה התחייבה להציב חטיבה קרבית קבועה בליטא כחלק מהגנת אגף המזרחי של נאט"ו, המומחים מצביעים על כך שמימוש ההתחייבות הזו מותח את יכולות הצבא עד הקצה ומותיר יחידות אחרות בגרמניה "חלולות" וללא ציוד בסיסי.

התובנה האסטרטגית היא שגרמניה סובלת מ"משבר תרבותי" בכל הנוגע להפעלת כוח צבאי. עשורים של הסתמכות על המטרייה הגרעינית האמריקנית והתמקדות במשימות שמירת שלום קטנות הותירו את הפיקוד הצבאי והדרג הפוליטי לא מוכנים למציאות של מלחמה קונבנציונלית גדולה ביבשת. ה-Economist מדגיש כי הכסף לבדו לא יפתור את הבעיה; גרמניה זקוקה לרפורמה עמוקה במבנה הפיקוד, בשינוי הגישה הציבורית כלפי השירות הצבאי ובנכונות פוליטית לקבל החלטות קשות על סדרי עדיפות תקציביים. ללא שינוי כזה, גרמניה תמשיך להיות ה"חוליה החלשה" בביטחון האירופי, מצב שמעודד תוקפנות רוסית ומערער את הברית הטרנס-אטלנטית.

מערכת ה-Economist: כתב העת המוביל בעולם לניתוח כלכלי, פוליטי ועסקי; ידוע בניתוחי העומק שלו על מגמות גלובליות והשפעתן על השווקים והחברה.

תמצית מתוך מאמר שפורסם באתר The Economist.