אמריקה מאבדת את המשאב היקר ביותר שלה: בני אדם

ג'ורג' פ. וויל (George F. Will), מבכירי הפובליציסטים השמרנים בארה"ב, מזהיר במאמר נוקב ב-Washington Post כי המשאב החיוני ביותר של האומה האמריקנית - הדינמיות האנושית שלה - נמצא בנסיגה מסוכנת (יום ו', 24.04.26). וויל טוען כי נתוני הילודה הנמוכים והתכווצות כוח העבודה אינם רק בעיה סטטיסטית, אלא סימן לשקיעה תרבותית ורוחנית. לדבריו, חברה שאינה מסוגלת להחליף את דורותיה היא חברה שאיבדה את האמון בעתיד שלה, וכל הדיונים על תקציבים וביטחון לאומי הופכים לתיאורטיים מול מציאות של אוכלוסייה מזדקנת ומתמעטת.

המאמר מנתח את ההשלכות הכלכליות ההרסניות של הקיפאון הדמוגרפי, החל מהקושי במימון רשתות הביטחון הסוציאלי ועד לירידה ביזמות ובחדשנות המאפיינות חברות צעירות. וויל מציין כי בעוד שהשיח הפוליטי מתמקד לעיתים קרובות בהגבלת הגירה, ארה"ב זקוקה דווקא להזרקה מאסיבית של הון אנושי וכישורים מחוץ לגבולותיה כדי לשמור על מעמדה כמעצמה מובילה. הוא מבקר את הנטייה המודרנית לראות בילדים נטל כלכלי או אקולוגי, וטוען כי מדובר בעיוות תפיסתי המאיים לפורר את הבסיס היצרני של המדינה.

התובנה העולה מהמאמר היא שגורלן של מעצמות נקבע בסופו של דבר בחדרי הלידה ולא רק בשדות הקרב או בבורסות לניירות ערך. וויל מסביר כי היתרון התחרותי ההיסטורי של ארה"ב על פני יריבותיה, כולל סין (המתמודדת בעצמה עם קריסה דמוגרפית), היה תמיד היכולת לצמוח ולהתחדש דמוגרפית. אם וושינגטון לא תשכיל לייצר סביבה המעודדת פריון מחד-גיסא, ומערכת הגירה רציונלית ויעילה מאידך-גיסא, היא עלולה לגלות שהעוצמה הצבאית והכלכלית שלה נשענת על משענת קנה רצוץ של חברה מתכווצת וחסרת חיוניות.

לסיכום, וויל קורא לשינוי סדרי העדיפות הלאומיים ולהכרה בכך שצמיחה אנושית היא המפתח לכל צמיחה אחרת. הוא מדגיש כי הפתרונות אינם נמצאים רק בסובסידיות ממשלתיות, אלא בשינוי תרבותי עמוק המציב את המשפחה וההמשכיות במרכז הערכים הלאומיים. ללא התעוררות דמוגרפית מהירה, אמריקה מסתכנת בהפיכה למוזאון של הישגי העבר במקום להיות המנוע של העתיד הגלובלי, כאשר המחיר ישולם על-ידי הדורות הבאים שימצאו את עצמם במיעוט מול נטל חובות ואחריות כבדים מנשוא.

ג'ורג' פ. וויל: בעל טור ותיק וזוכה פרס פוליצר ב-Washington Post, מנתח פוליטי ופרשן ב-NBC News; מחברם של ספרים רבים על פילוסופיה פוליטית, חברה והיסטוריה אמריקנית, ונחשב לאחד הקולות האינטלקטואליים המשפיעים ביותר בשמרנות הליברלית.

תמצית מתוך מאמר שפורסם באתר washingtonpost.