News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 171,882  סלולר - 374,208
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ממש כפי שבנימין נתניהו סירס את מוסד מבקר המדינה עם המינוי של מתניהו אנגלמן, כך הממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד מוטטה מוסד חיוני לבלימת שחיתות ופרוטקציה שנקרא ועדת האיתור
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
כיבוש הארץ על-ידי אלכסנדר מוקדון "היווה נקודת מפנה מכרעת בתולדות הארץ" מבחינת החדירה היוונית ועמה התרבות ההלניסטית    מתקופת אלכסנדר מוקדון עד הקמת ממלכת החשמונאים ב-140 לפנה"ס, ניה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
מיכל וולדיגר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
חברת כנסת
מיכל מרים וולדיגר (נולדה: 6 בינואר 1969), פוליטיקאית ישראלית. חברת מפלגת האיחוד הלאומי. בכנסת ה-24 החלה לכהן כחברת כנסת בסיעת הציונות הדתית.
יהונתן מרגי [צילום: מיכאל גילעדי/פלאש 90]
זמר, רקדן ושחקן ישראלי
יהונתן מרגי (נולד: 10 בפברואר 2000), זמר, רקדן ושחקן ישראלי. לרוב מכונה בשם משפחתו בלבד- 'מרגי'.
ניר בכר [צילום: בוצ'צ'ו]
עורך
ניר בכר, עורך ואיש תקשורת ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
רע"א ‎3007/02
יואב יצחק, מעריב נ' ארנון מוזס, מיכל מוזס

▪  ▪  ▪
בבית המשפט העליון

רע"א ‎3007/02


בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' גרוניס


המבקשים: ‎1. יואב יצחק
‎2. מעריב הוצאת מודיעין בע"מ


נגד


המשיבים:
‎1. ארנון מוזס
‎2. מיכל מוזס


בקשת רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום ‎14.3.02 בע"מ ‎1019/02, שניתן על-ידי כבוד השופטת י' שטופמן


תאריך הישיבה: כ"א באלול תשס"ב (‎29.8.02)


בשם המבקשים:
עו"ד צבי בר-נתן; עו"ד גיורא ארדינסט;
עו"ד יהודית אגטשטיין; עו"ד שירי אילון


בשם המשיב ‎1:
עו"ד דוד ליבאי; עו"ד יוסי מנדלסון; עו"ד

דפנה ליבאי



בשם המשיבה ‎2: עו"ד אפי פרי

פסק דין


השופטת ד' דורנר:

‎1. נישואיהם של ארנון מוזס, המוציא-לאור של עיתון "ידיעות אחרונות" (להלן: המשיב), ואשתו מיכל מוזס (להלן: המשיבה) (להלן ביחד: בני-הזוג או המשיבים) - אשר להם ארבעה ילדים - עלו על שרטון. הם מנהלים הליכים משפטיים, שהחלו בארצות-הברית ונמשכו בבתי-משפט לענייני משפחה ברמת-גן ובראשון-לציון. לאחרונה הועברה המחלוקת להכרעת בורר. הדיון בבתי-המשפט לענייני משפחה התנהל בדלתיים סגורות. זאת לפי האמור בסעיף ‎68(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-‎1984 (להלן: חוק בתי המשפט), שבו נקבע:

על אף הוראות סעיף ‎68(א) [הקובע כי בית משפט ידון בפומבי], עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-‎1995 ... יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין כולו או מקצתו, בפומבי.


בינתיים נודע למשיב, כי העיתונאי יואב יצחק עומד לפרסם בעיתון "מעריב" כתבת-תחקיר אודותיו, ובכלל זה להתייחס להליכים המתנהלים בינו לבין אשתו. המשיב פנה לבית-המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון וביקש, מכוח סעיף ‎70(א) לחוק בתי המשפט, לאסור פרסום הנוגע באופן ישיר ועקיף לכל ההליכים בינו לבין אשתו, לרבות ההליכים בארצות-הברית והליכי הבוררות. בית-המשפט (סגן-הנשיא, השופט שמואל בוקובסקי) נענה לבקשה, ובתאריך ‎15.1.02 הוציא במעמד צד אחד את הצו שנתבקש. אז הגישו יואב יצחק (להלן: המבקש) ומודיעין בע"מ, המוציאה-לאור של עיתון "מעריב" (להלן ביחד: המבקשים), בקשה לביטול הצו. המבקשים טענו, כי הכתבה אינה עוסקת בענייני המשפחה של המשיבים, כי אין בכתבה כל אזכור או התייחסות לילדי המשפחה; כי אין בכתבה כל פגיעה במרקם היחסים של המשפחה; וכי הכתבה נוגעת אך לאופן התנהגותו והתנהלותו הציבורית של המשיב, ובכלל זה יחסיו עם רשויות אכיפת החוק במדינה והשימוש שהוא עושה במעמדו ובתפקידו כמוציא-לאור של עיתון "ידיעות אחרונות" לשם קידום מטרותיו האישיות.

בית-המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, והותיר את הצו על-כנו. במסגרת הצו אסר בית-המשפט על פרסום עמודים ‎6-3 ו- ‎12-9 לטיוטת הכתבה של המבקש.

בעמודים ‎6-3 מתוארים ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין המשיבים בארצות-הברית, הסכמתם להפנות הסכסוך לבוררות בפני הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר, וכן הצעות הפשרה שקיבלה המשיבה מן המשיב על-מנת שתוותר על תביעתה. ואילו בעמודים ‎12-9 מתוארת חקירת המשטרה שנפתחה בעקבות הודעה שנמסרה למשיבים על-ידי השופט בוקובסקי, שבפניו התנהלו ההליכים בבית-המשפט לענייני משפחה, לפיה ניסה המשיב לפי הטענה לפנות אל השופט באמצעות אחר ולשוחח עמו מחוץ לכותלי בית-המשפט בעניינים הקשורים להליכים בין הצדדים (להלן: ניסיון הטיית המשפט).

עם זאת, בית-המשפט התיר לפרסם את עצם קיומם של הליכים משפטיים בין המשיבים. זאת, "מבלי להיכנס לשום פרט, שהוצא נגדו צו איסור פרסום, לרבות על התקיימות הליכי הבוררות בין המשיבים".


וכך נכתב, בין השאר, בהחלטתו של סגן-הנשיא בוקובסקי:


המחוקק קבע חריגים לכלל הבסיסי של הדיון הפומבי ... העילות הינן רשימה סגורה. כדי לסטות מעקרון הפומביות יש להוכיח קיום עילה. ... משמדובר בסכסוך במשפחה קבע המחוקק כנקודת מוצא את ההיפך מעקרון פומביות הדיון, נקודת המוצא כעת היא כי הדיון הוא בדלתיים סגורות והחריג הוא, על-פי החלטת בית-המשפט, דיון פומבי. ... מול זכות הציבור לדעת עומדת זכות האדם שלא תיפגע פרטיותו ... לאור זאת יש לפרש באופן מרחיב את סעיף ‎68(ה) לחוק בתי המשפט אשר נועד להגן על הזכות לפרטיות באותם מקרים בהם זכות זו ראויה להגנה מיוחדת ומקרים אלו הינם סכסוכים במשפחה.


‎2. הערעור שהוגש על-ידי המבקשים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נדחה, בכפיפות להיתר שניתן לפרסום דבר החקירה המשטרתית בנוגע לניסיון הטיית המשפט. בפסק-הדין של השופטת יהודית שטופמן נכתב, בין השאר:


החסיון שהטיל המחוקק על ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה, אכן נועד לאפשר למתדיינים ... "לפתוח את סגור ליבם", להתבטא בפתיחות ובכנות, אף בעניינים רגשיים קשים.

יש לקבל את הפרשנות לפיה ענייני המשפחה עליהם חל איסור הפרסום לפי סעיף ‎68(ה) לחוק בתי המשפט, מוגדרים באופן רחב היקף בחוק בתי המשפט לענייני משפחה וכוללים נושאים רבים.

...

משהתקיימו הליכים מקבילים גם בישראל, אינני סבורה כי יש רלוואנטיות לשאלה האם התקיימו הליכים במקום אחר בו לא הוטל עליהם איסור פרסום. משהתקיימו הליכי בישראל, אך סביר הוא שיוטל עליהם איסור פרסום, בדומה לכל הליך אחר המתקיים בבית המשפט לענייני משפחה.

...

בוררות אשר מקורה בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה "חוסה" בצילו של בית המשפט לענייני משפחה, ויחולו עליה הוראות סעיפים ‎68 ו‎70- לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, שאלמלא כן, תמצא מסוכלת מטרת המחוקק.


‎3. מכאן הבקשה שבפנינו למתן רשות ערעור, שבגידרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי בעניין היעדר סמכות מפורשת בחוק בתי משפט לענייני משפחה להחלת צו איסור הפרסום על ההליכים שהתקיימו בארצות-הברית ועל הליכי הבוררות. לטענת המבקשים, בית-המשפט המחוזי אסר על פרסום מידע שאינו אודות "דיון שהתקיים בבית משפט בדלתיים סגורות", כלשונו של סעיף ‎70(א) לחוק בתי המשפט, אלא מידע שנתברר למבקש ממקורות חיצוניים, ואשר עניינו אירועים מחוץ לכותלי בית-המשפט. עוד טענו המבקשים, כי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי פוגע פגיעה קשה בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בעיקרון פומביות הדיון ובזכות הציבור לדעת, וזאת במיוחד בשים לב לעובדה שהמדובר בעניינים בעלי חשיבות ציבורית ובהיותו של המשיב איש-ציבור. מנגד, תמכו המשיבים בנימוקי פסקי-הדין של בית-המשפט לענייני משפחה ובית-המשפט המחוזי.


החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

‎4. לדעתי, יש לקבל את הערעור. פסקי-הדין של בית-המשפט לענייני משפחה ושל בית-המשפט המחוזי משחררים שלא כדין את השיקולים לפרסום דיון בבית-המשפט לענייני משפחה מן המגבלות המתחייבות מעקרון פומביות הדיון, ובגדרן הגבלת הפומביות אך על-פי הוראה מפורשת בחוק. גישה זו הובילה את בתי-המשפט ליצירת מעין-עילה שלדידם משקפת את תכלית סעיף ‎68(ה) לחוק בתי המשפט - הגנה מפני חשיפת ענייניהם הפרטיים של המתדיינים - שבגידרה כללו כל מידע הנוגע לסכסוך בין בני-הזוג, גם אם פרסומו לא נאסר בהוראה מפורשת בחוק. זאת ועוד: בתי-המשפט לא הבחינו בענייננו בין תכלית קיום דיון בדלתיים סגורות לבין מטרת איסור הפרסום, ובהידרשם לבקשה להתיר פרסום הסתמכו על תכלית קיום הדיון בדלתיים סגורות.

‎5. גישת בתי-המשפט בוססה על ברירת המחדל הקבועה בסעיף ‎68(ה) לחוק בתי המשפט, האוסר, כאמור, על קיום דיון בדלתיים פתוחות בבית-משפט לענייני משפחה, אם פתיחת הדלתות לא הותרה על-ידי בית-המשפט. זאת בשונה מסעיף ‎68(א) לחוק בתי המשפט, החל על בתי-המשפט הכלליים, הקובע כי דיון יתנהל בדלתיים פתוחות, אלא אם בית-משפט החליט אחרת על-פי העילות הקבועות בסעיף ‎68.

‎6. ברם, סעיף ‎68 לחוק בתי המשפט אינו מעגן את עקרון פומביות הדיון, אלא קובע כללים להפעלתו. על כללים אלה, לרבות הכלל הקבוע בהוראת סעיף ‎68(ה), חולש עקרון פומביות הדיון, שהוא בעל מעמד חוקתי בהיותו מעוגן בסעיף ‎3 לחוק-יסוד: השפיטה, שבו נקבע:


בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.


‎7. ברירת מחדל הקבועה בחוק - ולא-כל-שכן בחוק-יסוד - אינה פוגעת כשלעצמה במעמדן של זכויות יסוד. כך, למשל, המועצה לביקורת סרטים ומחזות מוסמכת להפעיל את סמכותה שלא להתיר הצגת מחזה, ובכך לפגוע בחופש הביטוי, רק אם הצגת המחזה תביא בוודאות קרובה לפגיעה קשה בסדר הציבורי. זאת, למרות ברירת המחדל הקבועה בסעיף ‎3(1) לפקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת), האוסר על הצגת מחזה מבלי לקבל היתר מן המועצה. ראו, למשל, בג"ץ ‎14/86 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מא(‎1) 421, בע' ‎430-429. כך גם נפסק בענייננו ממש, כי אף סעיף ‎154(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], המורה בהחלטיות על קיום דיון בערעור על שומה בבית-המשפט המחוזי בדלתיים סגורות, והמאפשר לנישום בלבד לבקש את פתיחת ההליכים, נשלט על-ידי עקרון הפומביות, במובן זה שפרסום ההליך ייאסר רק אם המטרה שלשמה נסגרו הדלתיים נשארה בעינה. ראו ע"א ‎2800/97 ליפסון נ' גהל, פ"ד נג(‎3) 714 (להלן: ע"א ליפסון), בע' ‎719-718.


‎8. אומנם, פומביות הדיון פוגעת ממהותה בפרטיות המתדיינים ולעתים קרובות בפרטיות העדים. אך ככלל, הזכות לפרטיות - הגם שגם היא זכות יסוד - נסוגה מפני עקרון הפומביות. אכן, כמו עקרון הפומביות קבועה גם הזכות לפרטיות בחוק-יסוד. סעיף ‎7(א) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מורה כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". אלא שסעיף ‎3 לחוק-יסוד: השפיטה מהווה הוראה מיוחדת הגוברת על סעיף ‎7(א) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק-יסוד: השפיטה וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הינם שניהם חוקי-יסוד, ומעמדם הנורמטיבי שווה. אך בעוד שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו דן בזכות לפרטיות במלוא היקפה, מסדיר חוק-יסוד: השפיטה את הסוגייה המיוחדת של פומביות הדיון. בהוראות הכלליות הקבועות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בדבר הזכות לפרטיות אין כדי לשנות את ההסדר החוקתי המיוחד שנקבע בסעיף ‎3 לחוק-יסוד: השפיטה, כפי שפורש בפסיקה.

אכן, לפי סעיף ‎3 לחוק-יסוד: השפיטה, עקרון פומביות הדיון אינו מוחלט, וניתן לפגוע בו לפי חוק "רגיל". אך חוק הקובע הסדרים לעניין פומביות הדיון כפוף לחוק-יסוד: השפיטה, המסדיר סוגייה מיוחדת זאת.


‎9. עקרון פומביות הדיון, כפי שמצביע בין היתר עיגונו המפורש בחוק-יסוד, הינו מרכיב מרכזי במשטרנו. ביסוד עקרון זה עומד גם חופש הביטוי - שהוא לעצמו ניצב בראש החירויות שעליהן מבוססת דמוקרטיה - והקפדה עליו מהווה "תנאי חיוני לתשתיתה הדמוקרטית של מדינת ישראל" (דברי הנשיא אהרן ברק בב"ש ‎678/82 טייר נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(‎3) 386, בע' ‎387). עמד על-כך השופט מישאל חשין:


בטיעונים לפנינו הצביעו באי-כוח בעלי הדין על עקרונות היסוד המושכים לצדדים, בהדגישם כל אחד מהם את העיקרון המושך לצדו הוא: מעבר מזה עקרון פומביות הדיון בבתי המשפט, ומעבר מזה עקרון הגנת הפרטיות וצנעת הפרט. למותר לומר כי המדינה עומדת על עקרון פומביות הדיון כעיקרון המכריע את הכף ... ואמנם, הוראות החוק שלעניין קבעו כבר את תחנת הפתיחה ואת מניין השיקולים שלעניין, ובלא שנמעט בשיקול-דעתו של בית המשפט, הנה אותו שיקול-דעת אמור וחייב להלך בדרך שנסללה. על מיתווה הדרך נעמוד עתה. עקרון פומביות הדיון המשפטי הוא עקרון יסוד חוקתי בדין ישראל ... בית-משפט יישב וידון בפומבי, וכדבר חוק היסוד לא יהיה יוצא לכלל אלא אם נקבע אחרת בחוק או אם הורה בית-משפט אחרת לפי חוק. ... ואולם זאת נזכור, שאת היוצאים לכלל הפומביות יש לפרש על דרך הצמצום ...

[ע"א ‎5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(‎1) 318 (להלן: ע"א מרום), בע' ‎341-340]

והסביר השופט אליהו מצא:

עקרון פומביות הדיון... הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו. בשמירתו טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה ... וזכות הציבור לעקוב אחרי מהלכיו של משפט באמצעות התקשורת, שמימושה מותנה בפומביות הדיון, כרוכה בכיבודה של הזכות היסודית לחופש הביטוי ... בנתון למתי מעט עניינים חריגים, לגביהם הורה המחוקק במפורש שיידונו, בדרך כלל או אך ורק, בדלתיים סגורות ... תחולתו של עקרון פומביות הדיון הינה כללית. תחולה כללית זו, אמנם, איננה מוחלטת ובלתי-מוגבלת, אלא כפופה לסמכות בית המשפט להורות על סגירת הדלתיים, אם ראה צורך בכך. ... כל אימת שמתבקש בית-משפט להורות על סגירת הדלתיים, הריהו ניצב לא רק בפני הצורך להכריע בדבר קיומה של עילה העשויה לכאורה להוות בסיס לבקשה, אלא גם בדבר משקלם היחסי ההדדי של שיקולים ואינטרסים שונים וסותרים, מהם של הצדדים המתדיינים ומהם של כלל הציבור. [ע"פ ‎353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(‎2) 444, בע' ‎451-450]


‎10. הכלל הבסיסי הוא, איפוא, שאין פוגעים בעקרון הפומביות, לרבות בדרך של איסור פרסום, אלא על-יסוד הוראה מפורשת בחוק או החלטת בית-המשפט על-פי עילות מפורשות שנקבעו בחוק. אין גם זהות בין קיום ההליך בדלתיים סגורות לבין איסור הפרסום. איסור הפרסום עומד כשלעצמו, ואין הוא פועל-יוצא מסגירת הדלתיים. דרושה הוראה מיוחדת כדי לאסור פרסום. ראו השופט תיאודור אור בבג"ץ ‎6005/93 אליעש נ' השופט שמואל צור, פ"ד מט(‎1) 159, בע' ‎168. ואכן, לבית-המשפט ניתן שיקול-דעת בסעיף ‎70(א) לחוק בתי המשפט להתיר פרסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות. הוראה זו, המאפשרת להביא לידיעת הציבור את אשר נסתר ממנו בשל סגירת דלתיים, משקפת את האינטרס הציבורי כבד המשקל בפומביות המשפט. על בית-משפט המתבקש להתיר פרסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות, ראשית, לבחון אם המטרה שלשמה נסגרו הדלתיים עומדת בעינה, ושנית, להפעיל את שיקול-דעתו כך שעקרון פומביות הדיון ייפגע במידה המזערית האפשרית להשגת מטרה זו. עמדתי על כך בפרשה אחרת:

גם כאשר הדיון התקיים בדלתיים סגורות - בין מכוח הוראה קטגורית בחוק, ובין על-פי שיקול-דעת שהחוק העניק בעניין זה לבית-המשפט - לא יצווה בית-המשפט על איסור פרסום של פסק-דינו אלא אם שוכנע כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים נותרה בעינה. לעניין זה יקפיד בית-המשפט על כך שאיסור הפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש. על-כן, מקום שבו ניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות על-ידי פרסום חלקי של פסק-הדין, יורה בית-המשפט על דרך זאת.

[ע"א ליפסון, שם, בע' ‎719]


בענייננו, מטרתו של סעיף ‎68(ה) לחוק בתי המשפט היא להגן על הפרטיות בעניינים משפחתיים אינטימיים וכן על ילדים. ברירת המחדל נקבעה בשל עיסוקו של בית-המשפט לענייני משפחה בנושאים אלה. עם זאת, לפחות בדיעבד, כאשר תוכנו של ההליך ידוע, "תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון" (השופט חשין בע"א מרום, שם, בע' ‎341), פרסום תוכן ההליך לא ייאסר, וההליך יותַר לפרסום כולו או מקצתו, אם אין בפרסום פגיעה בילדים או בעניינים משפחתיים אינטימיים.

‎11. בענייננו, הדברים שביקש המבקש לפרסם קשורים קשר רופף להליכים שהתקיימו בארצות-הברית ובמסגרת הבוררות, ולמצער הם כלליים ביותר ואינם עוסקים בלב-ליבם של הליכים אלו.

בעמוד ‎4 לטיוטת הכתבה מתוארת עזיבתה של המשיבה את הארץ. בקווים כלליים מוזכר כי המשיבה הגישה בארצות-הברית תביעה למזונות כנגד המשיב וזכתה במזונות חודשיים. כן מתואר, כי המשיב לא קיים את צו המזונות ולכן הוצא נגדו צו מעצר בארצות-הברית, וכי המשיב שמר על עובדה זו בסוד. בעמוד ‎5 מתוארת פרשת ויזת השהייה לצורכי תעסוקה בארצות-הברית שקיבלה המשיבה והקשרים שהפעיל לפי הטענה המשיב בפרקליטות המדינה במסגרת פרשה זו. בעמוד ‎6 מתוארת הסכמתם של המשיבים להעביר את הסכסוך הכספי ביניהם לבוררות בפני הנשיא (בדימוס) שמגר, והערכתו של המבקש כי לסכסוך כספי זה עשויה להיות השפעה באשר למבנה הבעלות והשליטה ב"ידיעות אחרונות", תוך שהוא מציין כי המשיבה סירבה למספר הצעות כספיות בתמורה לויתורה על תביעתה למניות בקונצרן "ידיעות אחרונות".

כל העובדות או הסברות האלה אינן פרסום אודות "דיון שהתקיים בבית המשפט בדלתיים סגורות", אלא עניינים חיצוניים לדיונים שהתקיימו בבית-המשפט לענייני משפחה, ואין בפרסומם פגיעה בפרטיות חיי המשפחה של בני-הזוג או פגיעה מיוחדת בילדיהם.


אני מציעה לקבל את הערעור, להתיר את פרסום מלוא הכתבה, ולחייב את המשיבים לשלם למבקשים שכר טרחת עורך-דין בסך ‎40,000 ש"ח וכן הוצאות משפט.



ש ו פ ט ת


השופט י' אנגלרד:


אני מסכים.


ש ו פ ט


השופט א' גרוניס:

אני מסכים.


ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ד' דורנר.



ניתן היום, כ"ד בתשרי תשס"ג (‎30.9.02).


שופטת
שופט
שופט

תאריך:  30/09/2002   |   עודכן:  30/09/2002
דליה דורנר, יצחק אנגלרד, אשר גרוניס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
חייב לעורר חלחלה בכל אזרח
איתמר לוין
האמצעים היו דרקוניים וחסרי פרופורציות לחשדות
היום לפני
החבובות [צילום: אתר סרט]
מנה מנה [1969]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
חופשה בדרום בבאר שבע והסביבה - מה יש לאזור להציע?
כתיבת המומחים
מה מכסה ביטוח משכנתא
יום הולדת
פרופר גד 3/12
אבידר אלי 3/12
אבן-ארי אריה (2006-1931) 4/12
שטרסמן גבריאל 4/12
ג'רג'ורה ראיק 4/12
שושני שמשון 4/12
פיקרסקי מרגלית 4/12
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרכתב משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il