4 שנות מאסר בפועל לעבריין שהרג בתאונת פגע וברח

זהו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, בו הורשע המערער בביצוע עבירות של הריגה, הפקרה אחרי פגיעה, נסיעה בניגוד לכיוון התנועה בכביש חד סיטרי, נסיעה לאחור, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

בית המשפו גזר עליו עונש של ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופסל אותו מלהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

המערער נהג באוטובוס ציבורי זעיר ברחוב חד סיטרי בירושלים, ללא רישיון בתוקף וללא ביטוח, כאשר אחת משתי המראות השמאליות של כלי הרכב הייתה שבורה וכשברכב היו מותקנים כסאות גבוהים שהגבילו את שדה הראיה של הנהג. המערער נסע לאחור, בניגוד לכיוון התנועה, לאורך 47.5 מטרים, בלא שבדק את השטח שמאחורי כלי הרכב ובלא שאדם אחר כיוון אותו במהלך הנסיעה לאחור. אגב כך פגע במנוח בצורה קשה בראשו. המערער יצא מכלי הרכב וראה את המנוח מוטל על הכביש כשהוא מדמם, ומיד חזר אל כלי הרכב ועזב את המקום. לאחר יומיים התייצב במשטרה. הכרתו של המנוח לא שבה אליו עד לפטירתו.

שירות המבחן ביקש שהמערער יועמד לטיפול במשך שלושה חודשים, כך שניתן יהיה להשלים את התמונה באשר למצבו לפני גזירת הדין, אך בית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשה, וגזר את דינו של המערער. עם זאת נקבע גם, כי ביצועו של גזר הדין יעוכב עד הכרעה בערעור, אם יוגש. יצוין, כי המערער לא פנה לשירות המבחן לאחר שניתן גזר הדין ועוכב ביצועו.

כעת המערער קובל על חומרת העונש.

טענות המערער:

- העונש חמור יתר על המידה, כאשר מדובר בהרשעה בשל הריגה שמקורה בנהיגה בכלי רכב.
- ראוי שבית משפט זה יאפשר למערער להשתלב בהליך טיפולי, טרם שתיפול הכרעה בערעור.

יצויין, כי בתסקיר שהגיש שירות המבחן לבית המשפט העליון, השירות לא חזר על ההמלצה לערוך ניסיון טיפולי עם המערער. עם זאת, הומלץ לבחון הקלה בעונש.

• העבירות שביצע המערער הינן חמורות - במיוחד עבירות ההריגה וההפקרה אחרי פגיעה. המערער נהג בכלי הרכב תוך נסיעה לאחור לאורך עשרות מטרים ופגע במנוח וגרם למותו. בנוסף, המערער הפקיר את הנפגע במקום האירוע ועזב את המקום לאחר שירד מכלי הרכב וראה את המנוח מוטל על הכביש. מכאן שקיימת חומרה יתרה בהתנהגותו של המערער. נוסיף, כי למערער עבר פלילי לא רק בעבירות פליליות "רגילות" אלא גם בעבירות תעבורה, מהן ביצע עשרות. נזכיר, כי המקרה אירע שעה שהמערער לא החזיק ברישיון נהיגה. על-רקע דברים אלו, צדק בית המשפט המחוזי משלא נעתר לבקשתו של שירות המבחן להשים את המערער בהליך טיפולי טרם גזירת הדין.

• גם אם הסיבה לכך שהמערער לא פנה לשירות המבחן לאחר שניתן גזר הדין, נעוצה בהתנהלות לקויה של הסנגוריה, הרי אין צידוק בנסיבות העניין שערכאת הערעור תאפשר בשלב זה למערער לעבור הליך טיפולי; המערער קיפד חייו של עובר אורח תוך כדי נהיגה חסרת אחריות ובניגוד לחוק. אין להתעלם מכך שהמערער כבר ריצה עונש בין כותלי הכלא (אם כי בשל עבירות פליליות "רגילות" שאינן קשורות בנהיגה) וכי לחובתו עבר "מרשים" גם בתחום התחבורה. השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבור חייבים לקבל משקל עודף במקרה הנוכחי, ועל כן ראוי להכריע כבר עתה בגורלו של הערעור.

• בית משפט קמא לא התעלם ממצבו האישי והמשפחתי של המערער שעה שגזר את הדין. העונש שהשית בית המשפט המחוזי הינו עונש ראוי והולם, ואינו חורג מרמת הענישה במקרים דומים.

הערעור נדחה; נקבע כי אין מקום להפנות את המערער להליך טיפולי לפני הכרעת הדין בעניינו.

- ע"פ 5996/08 עאטף אבו סביתאן נ' מדינת ישראל
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
- בפני השופט אשר גרוניס, השופטת מרים נאור, השופט סלים ג'ובראן
- פסק דין מיום 10.11.08
- בשם המערער - עו"ד וסים דראושה; עו"ד רענן גלעדי
- בשם המשיבה - עו"ד בת-עמי ברוט
- קצינת מבחן למבוגרים - ברכה וייס