לאור ההשלכות הקשות של הגדרת ממזרות על כבודו של הקטין שיוגדר כך, יש לצמצם ככל האפשר את הקביעה ולפיה פלוני הוא ממזר. כך קבע (יום א', 21.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטין, בבקשת התנגדות לבדיקת אבהות אשר הגישה אמו של קטין.
אמנם באותה פרשה דחה השופט רובינשטיין את בקשת האם, וזאת הן משום שבית המשפט לענייני משפחה טרם הורה על בדיקת אבהות אלא אך ורק על "מינוי צוות אשר יבדוק את ההשלכות על הקטין אשר תקומנה לבדיקת האבהות", והן משום שבאותו המקרה לא עלה חשש לממזרות, אך הוא מצא לנכון לאמר את דברו לעניין קיומן של בדיקות אבהות לצורך גילוי ממזרות: השופט רובינשטין קבע כי בדיקות שכאלו תעשנה לעיתים נדירות, אך ורק לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה באשר לטובת הקטין, וזאת עקב הפגיעה הקשה בכבוד האדם הטמונה בהגדרה 'ממזר'.
|
|
|
המבקשת ומשיב 1 התגרשו בשנת 2002. בשנת 2004 פנה המשיב לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להורות על הפניית אחד משני ילדי הצדדים (שנולד חמישה חודשים אחרי הנישואין) לבדיקת אבהות. בית המשפט לענייני משפחה מינה אפוטרופוס לדין לקטין, ובהמשך הורה על הקמת צוות מומחים לבירור טובתו. במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו עלתה השאלה, האם לפי חוק מידע גנטי, תשס"א - 2000, כנתינתו לעת ההיא, נתונה לבית המשפט סמכות להורות על בדיקה כאמור. ביום 10.9.07 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי קיימת סמכות כאמור, ככל שהדבר הוא לטובת הקטין, וחוק מידע גנטי - כנתינתו לעת ההיא - אינו אוסר על כך. בית המשפט המחוזי אימץ קביעה זו.
|
|
|
|
המבקשת גורסת כי הקטין לא הסכים לבדיקת האבהות, וכן כי חל על האב השתק, לפי המשפט העברי, שכן הוא התנהג לאורך כל הזמן כאבי התינוק. עוד טוענת המבקשת כי עצם הגשת הבקשה לבדיקת אבהות כשלעצמה – סותרת את טובת הקטין.
|
|
|
- טרם הוחלט על בדיקת אבהות - בית המשפט לענייני משפחה לא הורה לעת הזאת על קיום בדיקה; הוא הורה על הקמת צוות לבירור טובת הקטין. אם בסוף הבירור יוחלט להורות על עריכת בדיקה - תהיה החלטה זו מכוח הסמכות הקבועה בחוק החדש, והיא כמובן תהיה כפופה לתנאים הקבועים בו. פשיטא שטובת הקטין תהבהב באור בוהק לנגד עיני המומחים ולנגד עיניו של בית המשפט, ועל כך אין צורך להכביר מלים.
- יש להיזהר טרם קובעים כי קטין הוא ממזר - השופט רובינשטיין מציין כי על אף שבתיק זה אין חולק כי אין חשש לממזרות, יש לפרש את החוק באופן שימנע ככל האפשר מקרי ממזור. כדי להפחית את הסיכון של הגדרת קטין כ'ממזר'- כל פרוצדורה לבדיקת ממזרות תכלול את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וכן חוות דעת מאת נשיא בית הדין הגדול, וכאשר מדובר בבגיר הפרוצדורה תיקשר גם ביחידת הסיוע של בית הדין לענייני משפחה.
- גישת ההלכה לממזרות - ממזרות לפי ההלכה היא בבחינת 'מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות' (קהלת א', ט"ו); את צערו של מי שהוכרז כממזר ראו חכמים כ'דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם' (קהלת ד' א'; ראו מדרש קהלת רבה, ד' א'); גישת ההלכה היא לחפש דרכים למנוע הכרזת אדם כממזר, שקשה לראות פגיעה גדולה הימנה בכבודו של אדם (ראו סעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו).
- צעדים שננקטו בכדי להפחית את שיעור המימזור לכדי מינימום הכרחי - ביום ו' בטבת תשס"ד (31.12.03) נחתם הסדר בין נשיא בית הדין הגדול הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר לבין השופט רובינשטיין בסיום כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, באשר לאורח הטיפול בנושאי ממזרות, כדי לצמצם ככל האפשר מקרים אלה, על ידי ייצוג הקטין, קביעת הרכבים מיוחדים בעלי התמחות, אפשרות לדיון מחודש וכיוצא באלה. הסדר זה הועבר כהנחיה הן על ידי נשיא בית הדין הגדול לדיינים והן הנחיה לנציגי היועץ המשפטי לממשלה על ידי היועץ המשפטי, וכבר פעלו לפיו במקרים אחדים שהותרו לבוא בקהל.
|
|
|
|
- בפני השופט אליקים רובינשטיין
- בשם המבקשת: עו"ד שמואל מורן, עו"ד עדית זמר
|
|
- בע"מ 9638/08 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 21.12.08)
| תאריך: |
22/12/2008
|
|
|
עודכן: |
23/12/2008
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
סין מנצלת שליטה במינרלים 
