בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עשר שנות מאסר נגזרו על נאשם בסחיטה ובאיומים
|
השופט עודד מודריק בגזר דינו הדגיש את התחכום, התכנון והתעוזה אשר אפיינו את מעשי הנאשם, כמו גם את האימה שהטיל על קורבנותיו ● עם זאת, לא הושת כל פיצוי כספי
|
מודריק. תחכום [הרשות השופטת]
|
|
|
|
|
מהלכי האיום וההפחדה "עשו את שלהם" מבחינת השפעתם על אורח חיי המשפחות ששימשו כיעד. לא קשה לתאר את תחושת האיום שאחזה בבני המשפחות אשר היוו יעד לאיומי הנאשם. כך קבע (יום ג', 3.2.09) שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר עודד מודריק, בגזר דינו אשר השית על נאשם בעבירות סחיטה באיומים עשר שנות מאסר - תשע שנות מאסר בגין עבירות מסוג פשע ושתי שנות מאסר בגין עבירות מסוג עוון, כאשר חלק מהעונש הוטל במצטבר. הגם שהקורבנות ביקשו שייפסק לטובתם במסגרת ההליך הפלילי פיצוי כספי, לא שעה השופט מודריק לבקשה זו היות ולא היו בידו נתונים על אודות יכולתו של הנאשם לשאת בסכום זה. השופט מודריק ביטל את טענות הסניגור, ולפיהן מעשיו של הנאשם נבעו לכאורה מ"מצבו הנפשי", ועל כן יש לפטרו מחבות פלילית. השופט הדגיש כי מעשיו של הנאשם העידו על קור רוח, על תכנון, על מחושבות ועל תעוזה רבה.
|
הנאשם, אדם כבן 55 שנים, נתן את הדין בשל הרשעתו במסכת מעשי עבירה חמורים שבוצעו בתכיפות לא מעטה בין שלהי 2005 לבין אמצע 2007. מסכת מעשי העבירה מצאה ביטוי בכתב אישום הנחלק לארבע פרשיות אישום, שציר כל אחת מהן הוא תלונה כנגד הנאשם בגין ביצוע - בעצמו או באמצעות אחרים – פעולות איום, סחיטה בכוח ובאיומים, הצתה, היזק בזדון ועבירות נוספות כנגד המתלוננים ובני משפחותיהם. מעשי העבירה כוונו בעיקרם לשם סחיטת סכומי כסף מן המתלוננים שהנאשם מייחס להם אחריות לנזקים (שלא היו) שנגרמו לו. מרבית מעשי הטרור הללו כוונו כלפי המתלונן עו"ד אורי גאון ובני משפחתו. מעשים אלה כללו ניקוב צמיגי מכוניתו של גאון, הצתת רכבו והצתת רכבה של אשתו, השלכת רימון הלם לעבר מכוניתו של גאון והשלכת רימון עשן אל חדר השירותים בביתו (בנותיו נפגעו משאיפת עשן), ירי מאקדח לעבר מכוניתו של גאון בעת עצירה בצומת מרומזר. לאלה נוספו סדרת מהלכי איום והטרדה טלפוניים ואיומים בשיחה פנים אל פנים. מסכת מעשי עבירה בהיקף וב"סגנון" דומה בוצעה כלפי המתלונן עמיל מכס אייבי ביריאן ואשתו. שני המתלוננים הנוספים (עו"ד יאיר בן דוד והחוקר הפרטי לשעבר יעקב אשל) ספגו מנת איומים מצומצמת יותר, אך גם זו אינה מבוטלת בחומרתה. ברי כי הנאשם לא פעל בגפו. הוא הסתייע באחרים. הפעילות בוצעה באורח מתוחכם מאד, בדרך אשר כיסתה את כל הפרטים כך שלא ייוותרו סימנים מזהים. חלק ניכר ממעשי העבירה בוצעו בעת שהנאשם שהה אצל אחיו בארה"ב. עובדה זו כשלעצמה מעידה על תחכום, תעוזה, כושר תכנון ושליטה על הגורמים המבצעים.
|
התביעה מבקשת לגזור לנאשם עונש מאסר ארוך ביותר. התובעת ציינה כי אופי התנהגותו הנלמד של הנאשם מלמד על מסוכנותו, וכי כפסע היה בין מעשי הנאשם לבין פגיעה גופנית חמורה ואף קיפוח חיי אדם (למשל כתוצאה מן הירי לעבר מכוניתו של גאון שבוצע בידי רוכב אופנוע). על כן ראוי להעניש את הנאשם כגמול פשעיו וראוי להרחיקו מן הציבור לפרק זמן ארוך. הסנגור אינו חולק על חומרת מעשי העבירה, אלא מבקש לפטור את הנאשם מחבות פלילית או להקל בעונשו, לכאורה בשל מצבו הנפשי, אשר פוטר אותו, לכאורה, מאחריות.
|
- אופן ההתנהלות של הנאשם - הנאשם ביצע את מעשיו כשהוא נחוש דעת להרע ובעל יכולת מלאה לשלוט במעשיו. ייתכן שהנאשם לא פעל במכוון כדי לגרום חבלה פיזית למתלוננים או למי מבני משפחתם. הוא התכוון בעיקר להפחיד, להלך אימים, להראות כי יש ממש באיומיו ולהשיג על ידי זה את תכליתו. אך ברור במעשים הללו הייתה טמונה סכנה גדולה גם לפגיעה גופנית ואף לקיפוח חיים.
- תוצאת עבירתו של הנאשם - מהלכי האיום וההפחדה "עשו את שלהם" מבחינת השפעתם על אורח חיי המשפחות ששימשו כיעד. לא קשה לתאר את תחושת האיום שאחזה בבני המשפחות בעיקר של גאון וגם של אייבי. את זאת יש להביא בחשבון שיקולי החומרה, שעה שמשקל מסוים לקולא יינתן לכך שבפועל לא נגרם נזק גופני או נזק שאינו בר תקנה למי ממושאי עבירות.
|
בגין מכלול העבירות מסוג פשע הוטל על הנאשם עונש כולל של 11 שנות מאסר שמהן 9 שנים לנשיאה בפועל. יתר המאסר יהיה על תנאי למשך 3 שנים מתום המאסר בתיק זה והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע, או עבירה מן העבירות שהן פשע בהן הורשע בתיק זה. בגין מכלול העבירות מסוג "עוון" שבהן הורשע הנאשם הוטלו עליו 3 שנות מאסר, שמהן שנתיים לנשיאה בפועל באורח חופף לעונש שנגזר לעיל. יתר המאסר על תנאי למשך 3 שנים מתום המאסר בתיק זה. התנאי הוא שלא יעבור עבירה מעבירות ה"עוון" בהן הורשע בתיק זה. הגם שראוי לחייב את הנשאם בפיצוי לטובת המתלוננים, בהיעדר ידיעה ברורה על מצבו הכלכלי של הנאשם וכן לנוכח משך עונש המאסר שנגזר לו – אין מקום ליתן צו לפיצוי בהליך הפלילי. עם זאת, המתלוננים יוכלו לתבוע את נזקם בתובענה אזרחית.
|
- בבית המשפט המחוזי בתל אביב - בפני השופט ד"ר עודד מודריק - בשם המדינה: עו"ד תמי אניס - בשם הנאשם: עו"ד אבי כהן
|
|
|
פ 40239/07 מדינת ישראל נ' אלבו שלמה
|
|
תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ענבל בר-און
|
עשר שנות מאסר נגזרו על נאשם בסחיטה ובאיומים
|
|
בתי המשפט קבעו מדיניות ענישה מחמירה בעבירות כלכליות, שתוצאותיהן משפיעות בתחומים וברבדים כלכליים במדינה. כך קבעה (יום א', 1.2.09) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, שריזלי דניאלה, בגזר דינה בו גזרה על נאשמים בעבירות על חוק הביטוח קנסות בסכומים הנעים בין 50 אלף שקל ל-100 אלף שקל לנאשם.
|
|
|
תסריט ידוע מראש הוא כי מומחה מטעם צד לדיון מחבר חוות דעת מקצועית הננגסת עד כדי ביטולה על-ידי מומחה הצד הנגדי, ואז מגיח מומחה "ניטראלי" הממונה על-ידי בית המשפט, רואה [בטעות] את עצמו כאילו הוא מגשר/מפשר/בורר/שופט וקובע את עמדתו המקצועית עם ערכים כספיים נמוכים ממה שנכלל בחוות הדעת של התביעה, מתוך מחשבה שגויה כי זה מה שהוא אמור לעשות במסגרת מינויו וכך מצפים ממנו כי ינהג, ומתוך תקווה והמתנה לקבל את המינוי הבא, כעושה רצונו של שולחו [בית המשפט].
|
|
|
על בית המשפט המחוזי לדון מחדש בתיק, על סמך כל הראיות שהוגשו בו, טרם יתן את פסק דינו. כך קבעה (יום ב, 26.01.09) שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, במאבק המשפטי בין 'לחם אנג'ל' לבין 'לחם ברמן', אשר עומד כעת בפני סבב נוסף.
|
|
|
עצם העובדה שמדריך הקונג פו ניצל את מצבן הפיזי הרע של המתלוננות, את תמימותן ואת אמונן בו כמדריך קונג פו, אך ורק מחמירה את העבירה שביצע, באופן כזה שהעונש אשר הושת עליו בבית המשפט המחוזי הוא קל מידי. כך קבע (יום ב', 26.01.08) שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, בערעור שהגיש מדריך קונג פו אשר הואשם בביצוע מעשים מגונים בקטינות - תוך השגת הסכמתן במרמה, על הרשעתו.
|
|
|
בחישוב השתכרותו הפוטנציאלית של ילד אשר נפטר בגיל 12 כתוצאה מהתרשלות הנתבעים, לצורך פיצוי משפחתו על אובדן השתכרותו ב'שנים האבודות' אין לקחת בחשבון את הרקע הסוציו-אקונומי ממנו הגיע. כך קבע (יום ב', 26.01.09) שופט בית המשפט העליון, אליעזר רבלין, במה שניתן להגדיר כ'מערכה השניה של הלכת השנים האבודות' אשר הגיע שנית לפתחו של בית המשפט העליון.
|
|
|
|