בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תשלם לגרוש חצי מההפסדים בעסק
|
לראשונה: בת הזוג מחויבת בפסק דין לשאת בחובות שנוצרו ולא רק ליהנות מרווחים ומחלוקת רכוש ● פסק הדין יוצר שיוויון ועושה צדק היסטורי ומשפטי עם גברים
חובות שנוצרים בעסקי הבעל יחולו, בפועל, גם על האישה במקרה של גירושין. כך עולה מפסק דין שהתקבל בביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב. בפסק הדין בתביעה בין בני זוג המצויים במשפט גירושין קבע כב' השופט פאול שטרק, כי על האישה לחלוק בחובו העסקי של הבעל משום שלבני זוג זכויות שוות בזכויות ובחובות שנוצרו בחיי הנישואין המשותפים. ההחלטה נעשתה כתוצאה מהסדר איזון משאבים. בני הזוג חיו יחד 23 שנים במהלכן פתח הבעל מספר עסקים בארץ ובארה"ב, ובהם מסעדה שמהכנסותיה נהנו שניהם. לאחר שחל קרע בין הצדדים עברו הצדדים להתגורר בחדרים נפרדים באותו הבית. בבקשת הגירושין ביקש הבעל באמצעות עו"ד אבי גפן כי כשם שאשתו לשעבר נהנתה מפירות המסעדה עליה לשאת בחובות שהצטברו לאחר קריסת המסעדה בשל חובות רבים, מאורע שארע במהלך תקופת הנישואין. בתגובה, האישה טענה כי לאורך שנות הנישואין הבעל יצר הפרדה בינה לבין עסקיו ונמנע מלשתפה במהלכים עסקיים, וכי המסעדה לא קרסה אלא נמכרה למרבה במחיר והתמורה הוסתרה ממנה. בית המשפט קבע כי לבני הזוג זכויות שוות הן בזכויות והן בחובות אשר נוצרו בחיי נישואיהם המשותפים, ובקיומה של חזקה בדבר אחריות משותפת בין הצדדים לחובות שנוצרו מהרכוש המשותף, בין מנכסים אישיים ובין מנכסים עסקיים שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני הזוג בתקופת קיומם של החיים המשותפים. לדברי ביהמ"ש, השיתוף בחובות משלים את השיתוף בזכויות ומשקף את התפיסה לפיה השיתוף המשפחתי מתקיים לא רק בשעת רווחה כי אם גם בשעת מחסור. ביהמ"ש הורה לבני הזוג למסור דין וחשבון בגין כל חוב שצברו מתחילת חייהם המשותפים ועד למועד הקרע, וקבע כי שניהם יהיו אחראים לחוב בחלקים שווים וללא זכות קיזוז. לדברי עו"ד אבי גפן, בא-כח הבעל: "מדובר בפסק הדין תקדימי ומהפכני משום שהוא מכיר בחובות עסקיים של הבעל, שנוצרו במהלך הנישואין והחיים המשותפים, ממסעדה שניהל בבעלותו, כחובות משותפים. פסק הדין מטיל חצי מהחובות שנצברו במהלך הנישואים על האישה גם לאחר גירושיהם. בית המשפט קבע כי האישה נהנתה מרווחי המסעדה ולכן חוייבה לשלם גם את חובות המסעדה. פסק הדין יוצר שיוויון בין בעל לאישה לא רק בזכויות אלא גם בחובות, מטיל חובת תשלום על האישה בפועל, ולא רק בתאוריה ועושה צדק היסטורי ומשפטי עם גברים. לאור פסק הדין, על נשים לדעת כי החובות שנוצרים בעסקים של הבעל, יחולו גם עליהן".
|
|
הכותב ממשרד עורכי דין מתמחה בדיני משפחה וירושה, משפט מסחרי, דיני עבודה ודיני נזיקין.
|
|
תאריך:
|
03/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/04/2009
|
|
עו"ד אבי גפן
|
תשלם לגרוש חצי מההפסדים בעסק
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
א מ רול
|
4/04/09 00:57
|
|
2
|
|
דודה קלרה
|
4/04/09 05:11
|
|
3
|
|
דודדוו
|
4/04/09 19:28
|
|
אין צורך להרחיב את הדיבור על חומרת מעשיו של המערער. כאשר חמתו בערה בו להשחית, הוא לא היסס לקום על אחיו ולהכותם במוט ברזל, תוך שהוא שובר את ידו של אח אחד ומנחית מוט ברזל על ראשו של האח האחר, דבר שהסב לאותו אח נזק חמור, שחייב את אשפוזו המיידי. המדובר בהתנהגות משולחת רסן, אשר אך דרך נס לא הסתיימה בפגיעה חמורה יותר באותו אח שנפגע בראשו. בית משפט זה ביקר לא אחת את "נוהגם של מקצת אנשים ליישב חילוקי-דעות ביניהם במוטות ברזל, בקרשים ובסכינים". נוהג זה מצדיק ענישה ביד קשה. כך קבע (יום ב', 9.3.09) שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, תוך שהוא משית על הנאשם עשרה חודשי מאסר בלבד(!).
|
|
|
בית המשפט קבע כי "לא מן הנמנע כי התקנים של היום ישתנו מחר עקב ממצאים ומחקרים חדשים" וכי הצבת האנטנות היוותה סכנה למשפחת פינגר ולכן בשלב ראשוני ישלמו חברת פלאפון והשכנים לבני הזוג 10,000 שקל.
|
|
|
מהלכי האיום וההפחדה "עשו את שלהם" מבחינת השפעתם על אורח חיי המשפחות ששימשו כיעד. לא קשה לתאר את תחושת האיום שאחזה בבני המשפחות אשר היוו יעד לאיומי הנאשם. כך קבע (יום ג', 3.2.09) שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר עודד מודריק, בגזר דינו אשר השית על נאשם בעבירות סחיטה באיומים עשר שנות מאסר - תשע שנות מאסר בגין עבירות מסוג פשע ושתי שנות מאסר בגין עבירות מסוג עוון, כאשר חלק מהעונש הוטל במצטבר.
|
|
|
בתי המשפט קבעו מדיניות ענישה מחמירה בעבירות כלכליות, שתוצאותיהן משפיעות בתחומים וברבדים כלכליים במדינה. כך קבעה (יום א', 1.2.09) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, שריזלי דניאלה, בגזר דינה בו גזרה על נאשמים בעבירות על חוק הביטוח קנסות בסכומים הנעים בין 50 אלף שקל ל-100 אלף שקל לנאשם.
|
|
|
תסריט ידוע מראש הוא כי מומחה מטעם צד לדיון מחבר חוות דעת מקצועית הננגסת עד כדי ביטולה על-ידי מומחה הצד הנגדי, ואז מגיח מומחה "ניטראלי" הממונה על-ידי בית המשפט, רואה [בטעות] את עצמו כאילו הוא מגשר/מפשר/בורר/שופט וקובע את עמדתו המקצועית עם ערכים כספיים נמוכים ממה שנכלל בחוות הדעת של התביעה, מתוך מחשבה שגויה כי זה מה שהוא אמור לעשות במסגרת מינויו וכך מצפים ממנו כי ינהג, ומתוך תקווה והמתנה לקבל את המינוי הבא, כעושה רצונו של שולחו [בית המשפט].
|
|
|
|