אמינות גרסת התובע - השופטת מימון מצאה כי "עדויות הנתבע ואשתו מפורטות, קוהרנטיות, ולפיהן לא דובר על שכר טירחה בגין הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון בנפרד משכר טירחה בגין ניהול עזבון, לגביו הובהר לנתבע על-ידי התובע כי הדבר נתון להכרעת בית המשפט". כן ציינה השופטת מימון כי הנתבע ואשתו לא נחקרו לעניין זה על-ידי בא-כוח התובע, ובכך יש להחליש את עמדתו ואת גרסתו של התובע.
על עו"ד לפרט ללקוחו את סעיפי שכר הטרחה - שכר טירחה של 1.5% מסכום העיזבון בשל הגשת הבקשה למינוי מנהל עיזבון הינו שכר טירחה גבוה מאיד. לא הוכח כי התובע הסביר לנתבע בפרוטרוט מהו גובה התשלום הממשי שידרוש. לא הוכח כי הנתבע היה ער ומודע לפרטי גובה התשלום בסכום כה גבוה, ולא הוכח כי היה מודע שעליו לשלם תשלום נפרד עבור עצם הגשת הבקשה למינוי מנהל עיזבון. כבר נקבע ככלל, כי האחריות להעמדת הלקוח על גובה שכר הטרחה של עורך הדין מוטלת על עורך הדין. חובת האמון אותה חב עורך הדין כלפי לקוחו מכילה חובת גילוי. נפסק כבר בעבר כי "על עורך הדין לגלות ללקוחו מה שכר יהיה עליו לשלם, וזאת בטרם החל את מתן השירות, ולא לאחר סיומו". במקרה הנ"ל התובע היה עורך דינו של המנוח במשך שנים רבות והכיר את שווי העיזבון, ומכאן שידע את גובה שכר הטרחה הצפוי, והיה עליו להעמיד את הנתבע על גובה שכר טירחה זה, מראש.
עריכת הסכם שכר הטרחה היא באחריות עורך הדין - משלא ניסח התובע הסכם שכר טירחה הדבר עומד לחובתו.
הוראות חוק הירושה בנוגע לשכ"ט מנהל עיזבון - תקנה 45ג(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח – 1988, קובעת כי שכרו של מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוחות בניהול העיזבון לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עיזבון. מכאן, שלא הייתה הצדקה לדרוש שכר נפרד בעבור עצם הגשת הבקשה למינוי מנהל עיזבון.
חוק הירושה אל מול כללי לשכת עורכי הדין – מה גובר? - תקנות חוק הירושה הינן תקנות ספציפיות, ועל כן תגברנה על כללי לשכת עו"ד (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס – 200, מה גם שהאחרונים אינם עולים כדי דבר חקיקה מחייב. ברם, כללי לשכת עורכי הדין מתייחסים למקרה שבו מגיש הבקשה למינוי מנהל העיזבון אינו מנהל עיזבון, כך שניתן לומר למעשה כי לא מתקיימת כל סתירה בין שני החיקוקים.
התובע פעל בניגוד עניינים - התובע לא מסר לנתבע, עת הוסכם ביניהם כי התובע יגיש בקשה למינויו כמנהל עיזבון, כי התובע הינו נושה של העיזבון, וכי הוא טוען לקיום חובות העיזבון עבור פעולותיו כעו"ד המנוח. בהיות התובע נושה של העיזבון קיים ניגוד אינטרסים אינהרנטי, ואין ספק כי לו ידע זאת הנתבע, לא היה מסכים שהתובע ימונה כמנהל עיזבון.
תפוס כינוי יחודי
רווח נקי שנתי של 94.5 מיליון שקל המשקף את הצלחת זרוע הנדל"ן בפולין 
