בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הישג בעליון לאקו"ם בקידום הגנת זכויות היוצרים
|
בית המשפט העליון הרחיב את יריעת המגן על זכויות היוצרים בישראל, בקובעו כי במקרה בו תושמע מוזיקה תוך הפרת זכויות יוצרים במקום בילוי, ניתן יהיה לתבוע פיצוי גם מעובד שכיר שאיפשר את ההשמעה
בבית קפה שפעל בקניון בנתניה נערכה הופעה מוסיקלית, בה נעשה שימוש ללא רשות ביצירות מוגנות על-פי חוק זכויות יוצרים. אגודת אקו"ם, האמונה על ההגנת זכויות היוצרים המוסיקאליים בישראל, תבעה פיצויים בבית משפט השלום ברחובות בשם האמן, שבתכניו השתמשו בהופעה ללא רשותו, מחברת קפוצ'ינו עסקי מזון בע"מ - מפעילת בית הקפה וממנהלו, רועי אקרמן, שגם מחזיק בחלק ממניות החברה, שאיפשר את קיום ההופעה. בית המשפט לא קיבל את טענות הנתבעים - שיש לפוטרם מתשלום הפיצוי, שכן סברו שהתשלום הכולל שמשלמת הנהלת הקניון לאקו"ם עבור הרשות להשמיע מוזיקה בקניון כוללת גם את הרשות להשמיע בו כל מוזיקה ישראלית, וחייב אותם, ביחד ולחוד, בפיצויים בסך שבעים אלף שקלים חדשים.
|
הנתבעים ערערו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה כי מכוח "עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת", העיקרון הקובע שאין להטיל חבות של חברה בע"מ על בעלי מניותיה, יש לפטור את המנהל, אקרמן, מתשלום הפיצוי. בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה והותיר את חיוב הפיצויים על חברת קפוצ'ינו עסקי מזון בע"מ לבדה.
|
כנגד קביעה זו הגישה אגודת אקו"ם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. סלע המחלוקת ניטש סביב פירוש סעיף 2 (3) לחוק זכויות היוצרים-1911. לשון הסעיף בחוק: "כמו-כן, רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה אם הרשה אדם - לתועלתו הפרטית - לתיאטרון או למקום שעשוע אחר להשתמש ביצירה לשם הצגתה בציבור בלא הסכמת בעל זכות היוצרים..." חברת קפוצ'ינו בע"מ ואקרמן טענו כי יש לפרש את הלשון "לתועלתו הפרטית" כמי שמטילה אחריות בפיצויים על המאפשר לשני להפר זכות יוצרים, רק באם צמחה לו מכך, למאפשר ההפרה, תועלת כספית. על כן, מכיוון שהפרת זכויות היוצרים הניבה רווחים רק לחברה, ולא לאקרמן עצמו - הרי שאין להטיל עליו חבות בפיצויים. מאידך, אקו"ם טענה שיש לפרש את לשון הסעיף כמי שמטילה חבות בפיצויים על מאפשר ההפרה לא רק באם צמחה לו מההפרה תועלת כלכלית אלא גם אם צמחה לו מכך תועלת אחרת בדוגמת הצלחה במילוי תפקידו או רווח עקיף שהוא נהנה ממנו עקב מצבה הכלכלי של החברה שהוטב בגין ההפרה.
|
בית המשפט העליון בהרכב המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, השופטת מרים נאור והשופט אליקים רובינשטיין קיבלו את טענת אקו"ם. בהנמקת פסק דינו כתב השופט רובינשטיין שעקב פירצות, שמקורן בטכנולוגיה המתקדמת, ישנה מגמה גוברת והולכת של פגיעה בזכויות היוצרים של המוסיקאים, ומשכך, כבלם, יש להרחיב את רשת ההגנה על-ידי פרשנות מרחיבה ללשון "לתועלתו האישית" - כך שניתן יהיה להגדיל את קשת החייבים בגין הפרת זכויות יוצרים. עוד מעיר השופט רובינשטיין, כי למרות שהחוק נשוא בקשת הערעור - חוק זכויות היוצרים 1911 - בוטל עקב החקת חוק זכויות יוצרים התשס"ח-2007, מכל מקום יש להקרין מפסק דין זה על תביעות שתוגשנה לפי החוק החדש. סעיף 49 לחוק החדש קובע שאם אדם מרשה לאחר - "למטרת רווח" - לפגוע בזכויות יוצרים, הרי הוא חב בפיצויים. אומר השופט רובינשטיין שאף כאן יש לתת פירוש מרחיב ולקבוע ש"רווח" היינו לא רק כספי, אלא גם עקיף. למען הסר ספק, הודגש שאין בהחלת חבות על המנהל, אקרמן, משום פגיעה בעקרון "האישיות המשפטית הנפרדת", שכן תשלום הפיצוי הושת עליו לא מתוקף היותו בעל מניות בחברה אלא מתוקף מעשיו שהוגדרו בחוק כיוצרי חבות אישית.
|
הערעור התקבל, ובית המשפט פסק למשיב אקרמן הוצאות משפט בסך שמונת אלפים שקלים חדשים.
|
רע"א 2991/07 אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוזיקה בישראל בע"מ נגד קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ ורועי אקרמן. השופטים: המשנה לנשיאה השופט אליעזר ריבלין השופט אליקים רובינשטיין, השופטת מרים נאור. באי-כוח המבקשת: עו"ד אהוד גבריאלי, עו"ד הילה עוז.אי-כוח המשיבים: עו"ד רועי אקרמן, עו"ד לי קורל.
|
|
תאריך:
|
11/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
11/06/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
הישג בעליון לאקו"ם בקידום הגנת זכויות היוצרים
|
|
בשנת 2006 הגישו התנועה להגינות שלטונית ומנחם קניג, יו"ר הארגון לעידוד תחבורה ציבורית למען צמצום תאונות דרכים בישראל, עתירה לבג"צ כנגד רשויות המדינה, וכנגד דן ואגד. הסעד המבוקש העיקרי: שהמחוקק יממש את סמכותו ויגביל את כמות העומדים בנסיעה באוטובוסים. כמו-כן ביקשו העותרים שההגבלה תירשם ברישיון הרכב והקו של האוטובוס. על-אף הציפיות לקבלת טענות העותרים, דחה בג"צ את העתירה.
|
|
|
"על כלי תקשורת לברר היטב את העובדות נשוא דיווחיהן, ולברור את הניסוחים הנבחרים כך שישקפו נכונה את המצב המתואר, ולא יגרמו לו להיראות חמור ממה שהוא באמת". כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי, ציפורה ברון, בפסק דין בתביעת דיבה אשר הגישה וינשטוק בלה כנגד שורה של כלי תקשורת, אשר פרסמו את דבר מעצרה ומשפטה בלונדון, בחודש מאי שנת 1997.
|
|
|
בית המשפט העליון דחה עתירה שהגישה לשכת עורכי הדין, בראשה עומד עו"ד יורי גיא-רון, שבה היא ביקשה לאסור על הממשלה להכליל בחוק ההסדרים סעיף שיתיר לעורכי דין מחו"ל לפתוח בישראל שותפויות עם עורכי דין ישראלים.
|
|
|
"כבר נקבע ככלל, כי האחריות להעמדת הלקוח על גובה שכר הטרחה של עורך הדין מוטלת על עורך הדין. חובת האמון אותה חב עורך הדין כלפי לקוחו מכילה חובת גילוי". כך קבעה השופטת נילי מימון (יום ה', 12.05.09) בתביעה שהגיש מנהל עיזבון נגד בנו של המנוח, לתשלום שכר טירחה אשר נפסק כי הוא מופרז.
|
|
|
סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית אשר מחייב מעביד אשר מעסיק למעלה מ-25 עובדים לתלות במקום בולט את התקנון למניעת הטרדה מינית, מתכוון גם למעבידים אשר עובדיהם מפוזרים, פיזית, במקומות עבודה שונים. כך קבע (יום א', 26.4.09) שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי. חברת נועם יזמות ומסעדנות בע"מ, אשר מפעילה את רשת המסעדות 'קורוס' ברחוב ירמיהו 43 בירושלים, הועמדה לדין בגין אי תליית התקנון למניעת הטרדה מינית במקום בולט.
|
|
|
|