בג"צ: עד נגד עבריינים לא זכאי לדעת כיצד יגנו על חייו

"אין זה מתקבל על הדעת, אפוא, שפקח עירוני, עם כל ההערכה לתפקידו, יהא הגורם שימלא את הפרטים האופרטיביים של צו הפסקה, שנחתם "על החלק", כאשר אין בידיו סמכות לפי דין לעשות כן. זאת ועוד: לנוכח אופיה הדרסטי של הסמכות ליתן צו הפסקה, גם בעל הסמכות הוגבל על-ידי המחוקק בהוצאת הצו לתקופה של שלושים יום בלבד. לפיכך, מועד מתן הצו הינו מועד חיוני שיש לציינו ב"זמן אמת", דהיינו: בעת החתימה על הצו; ופשיטא שפקח, שאינו בעל הסמכות, אינו יכול להשלים בדיעבד פרט זה". הדברים האלו נאמרו על-ידי שופט בית משפט השלום בהרצליה, ד"ר שאול אבינור, בבקשה שהגישה רשת בתי הקפה "קפה קפה", לביטול צו סגירה שהטילה עליה עיריית הרצליה.

הגם שהדירה בבאר שבע, אשר כספי תמורתה שימשו את בני הזוג לרכישת דירה חדשה בכפר-סבא, נרכשה כולה מכספי הבעל, ועל כן ניתן לאמר כי בעקיפין גם הדירה החדשה בכפר סבא נרכשה ברובה מכספי הבעל, הדירה תחולק שווה בשווה בין בני הזוג הנפרדים. הסיבה: בזמן רכישת הדירה בבאר שבע היו הצדדים ידועים בציבור ולא נשואים, ועל כן נכון לזמן הזה חלה עליהם הלכת השיתוף. את הדברים האלו קבע (יום ב' 08.06.09) השופט צבי ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, בהליך רכושי אשר ניהלו הבעל והאישה, ואשר נלווה להליך גירושיהם.

האם ניתן להגיש כנגד שופט מכהן תביעה בגין רשלנותו בהליך השיפוטי? הגם שזו משאת נפשם של רבים אשר נפגעו מהאופן בו נהג בהם בית המשפט, סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי שופט חסין כנגד הגשת תביעות כנגדו. עם זאת, פסק דין משנת 2000 בקע את החסינות הזו, טיפין טיפין וקבע כי א. הגם שלא ניתן להגיש תביעה כנגד השופט, ניתן להגיש תביעה כנגד המדינה כשולחתו של השופט. ב. תביעה שכזו לא תוגש בהקשר של פועלו השיפוטי של השופט אלא בהקשר של פועלו המנהלי. באותה פרשה ניתנה דוגמה ולפיה, מקום בו השופט נוטל קסת דיו ובטעות שופך אותה על מסמך נדיר אשר משמש את אחד הצדדים להוכחת תביעתו, הייתכן כי לא יחויב ברשלנות? הודגש באותה פרשה כי אך ורק מקום בו השופט התרשל בכובעו המנהלי, ניתן יהא לחייב את המדינה, בלבד, כשולחתו, ברשלנות, אולם שיקול דעתו השיפוטי של השופט חסין מתביעת נזיקין. בפסק דין אשר נתן השופט יעקוב שפסר מבית משפט השלום בבאר שבע (יום ג', 26.05.09) הוא בקע עוד בקיעה קטנה את חסינתו של שופט מכהן מפני תביעת נזיקין. בעוד שבעניין פרידמן הושם הדגש על 'רשלנות בוטה' של שופט, אך טיב 'רשלנות זו' לא פורט, ודומה כי בעיקר נפתח הפתח לתביעת רשלנות כנגד שופטים (באמצעות המדינה) בגין עניינים טכניים (כגון עיכוב פסק דין במשך עשור, דוגמה שניתנה בעניין פרידמן), הרי שבפסק הדין בעניין בן הרוש נפתח הפתח לדיון מהותי בפועלו של שופט במסגרת הליך נזיקי, שכן הטענה אשר העלה התובע הינה טענת 'רשלנות רבתי וזדון'.

בין הרפובליקה של בולגריה וחברת זאבי אחזקות בע"מ נכרת חוזה, על-פיו תרכוש חברת זאבי בע"מ שבעים וחמישה אחוזים ממניות חברת התעופה הבולגרית. עוד נקבע כי באם תתגלע מחלוקת בין הצדדים, יובא הסכסוך בפני בוררות שתדון על-פי כללי ועדת האומות המאוחדות לענייני סחר בינלאומי, ושהחלטת הבוררות תהיה סופית, בלתי ניתנת לערעור, ותוצא לפועל בבולגריה, בהתאם לחוק הבולגרי.

"קיים הגיון בשיטה הנקוטה בידי המשיבים כפי שתוארה לעיל, היינו ביצוע השומה לאחר ההמתה, שכן נהיר הקושי במיון וסימון עדר בעל 1,300 ראשים, בעוד בעלי החיים נעים באופן חופשי במרחב שהוקצה להם. סימון בתנאים שכאלו, גורם טרחה מיותרת ועלול בקלות להביא לידי טעות, לעומת סימון בעלי החיים לאחר המתתם בהיותם נייחים".