"...למערערים, כמנהלי האולם והאחראים לקיומם של אירועים במקום, היה אינטרס לאפשר ביצוען של היצירות בפומבי כחלק מתנאי קיומו של כל אירוע שנערך במקום, על-מנת שהאירועים יקוימו לשביעות רצון המזמינים, ובכך טמונה הצלחת האולם כעסק כלכלי והצלחתם של המערערים בביצוע תפקידם על הצד הטוב ביותר", כותבת (יום ה' 2.7.09) שופטת בית המשפט המחוזי בבאר - שבע, השופטת שרה דוברת, בדחותה את ערעורם של מנהלי אולם אירועים שחויבו בבית משפט השלום בבאר - שבע לפצות אישית את אקו"ם ב-12,000 ש"ח מכיוון שבהרשותם לתקליטן לנגן באירוע שנערך באולם מוזיקה המוגנת על-פי חוק זכויות יוצרים הם הפרו, אליבא דבית משפט השלום את זכויות היוצרים המוגנות.
האחים אברהם ויוסף אפשטיין, בניהם של בעלי אולם האירועים הבאר - שבעי "בית - אפשטיין", ניהלו בפועל את האולם. זאת למרות שלא היו רשומים אצל רשם החברות כמנהלים או כבעלי מניות. במסגרת אירוע שנערך באולם הם איפשרו לתקליטן לנגן מוזיקה המוגנת על-פי חוק זכויות יוצרים למרות שלא היה להם רישיון מאקו"ם, האגודה הפועלת לקידום זכויות היוצרים המוזיקליים בישראל, לעשות כן. אקו"ם תבעה מהם פיצויים בבית משפט השלום בבאר - שבע, שחייבם לפצות את אקו"ם בסך של-12,000 ש"ח.
לדברי בית המשפט, על-פי הוראות סעיף 2 (3) לחוק זכויות היוצרים - 1911 ניתן לחייב בפיצויים בשל הפרת זכויות יוצרים כל אדם שאיפשר - לתועלתו האישית - הפרת זכויות יוצרים. משימתו של מנהל אולם שמחות, לסברת בית המשפט השלום, היא להפיק אירועים בהם מנוגנת מוזיקה. מכאן שמנהל שמפיק אירועים כאמור נחשב כמנהל מצליח שמבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר. באם הפקת אירוע, כותב בית המשפט, הייתה כרוכה בהפרת זכויות יוצרים שאיפשר מנהל אולם, הרי שקמה לו למנהל תועלת אישית בהיותו משמר ומקדם את מעמדו ומאחר שצמחה לו תועלת אישית - ניתן לחייבו בפיצויים.
כנגד קביעותיו של בית משפט השלום הגישו האחים אפשטיין ערעור לבית המשפט - המחוזי בבאר - שבע.
לדבריהם, לא הם היו אלה שאיפשרו את הפרת זכויות היוצרים שכן אינם, לטענתם, בעלי השליטה באולם. כמו-כן, הם טוענים, כי אף אם יוכרע שהם אלה שאיפשרו את ההפרה, מכל מקום אין לחייבם בפיצוי אקו"ם, אלא יש לחייב את מי שמאפשר הפרת זכויות יוצרים רק באם צמחה לו תועלת כלכלית ישירה מההפרה, דבר שלא קוים בהם כעובדים שכירים.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם מאחר שלדבריו כיוון בית משפט השלום אל פסיקת בית המשפט העליון (רע"א 2991/7 אקו"ם נגד קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ) המורה שמנהל מקום ציבורי שמאפשר הפרת זכויות יוצרים רואה בכך תועלת אישית, ומכאן שניתן לחייבו בפיצויים.
|
|
|
תקליטן שהופיע באירוע שנערך באולם השמחות "בית אפשטיין" בבאר – שבע ניגן מוזיקה תוך הפרת זכויות יוצרים וללא תיאום עם עמותת אקו"ם הפועלת למען זכויות היוצרים בישראל. עובדי החברה, מר אברהם ויוסף אפשטיין – שאינם בעלי מניות או מנהלים רשומים – נתבעו על-ידי אקו"ם בגין הפרת זכויות יוצרים בשל כך שאיפשרו לתקליטן להפר זכויות יוצרים באולם. בית המשפט השלום בבאר – שבע שוכנע שהמערערים הם הקובעים בפועל את הנעשה באולם ומשכך חייבם לפצות את אקו"ם בסך של 12,000 ₪.
התובעים השיגו על קביעות בית המשפט ומכאן הערעור.
|
|
|
|
לדברי המערערים, מאחר והם אך שכירים בחברה ולא מנהלים או בעלי מניות, אין להם שליטה על הנעשה בחברה ומשכך אין לייחס להם את האחריות להפרת זכויות היוצרים שארעה באולם. בנוסף, הם טוענים, שאף אם ייקבע על ידי בית המשפט שהם אלה שאיפשרו את הפרת זכויות היוצרים – אין לחייבם בפיצוי אקו"ם. זאת מאחר ולא ראו תועלת כלכלית אישית בעקבות כך שאיפשרו את ההפרה.
במישור העובדתי טוענים המערערים ששגה בית משפט השלום בקובעו שהם בעלי השליטה באולם.
לדברי המשיבה, אקו"ם, מאחר והערעור עוסק בשאלות ראייתיות יש להחיל את הכלל שאל לה לערכאת הערעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית אלא אם התגלו טעויות חריגות וקיצוניות בזיהוי העובדות על ידי ערכאה קמא , מה שלא ארע במקרה דנן.
בנוסף טוענת אקו"ם כי למרות שהמערערים אינם רשומים אצל רשם החברות כבעלי מניות או מנהלים בחברה, מכל מקום, כבניהם של בעלי האולם, הם הקובעים בפועל את הנעשה בו, ומשכך הם אלה שאיפשרו הופעה מפירת זכויות יצרים לתועלתם האישית, ומשכך צדק בית המשפט קמא בחייבו אותם בפיצויים.
|
|
|
|
לדברי שופטת בית המשפט המחוזי בבאר - שבע, השופטת שרה דוברת, אין מקום לפתוח דיון בשאלה האם אכן היו המערערים בעלי השליטה באולם בעת הפרת זכויות היוצרים. זאת מאחר ובית משפט השלום קבע כי המערערים אכן היו בעלי השליטה. לדבריה, מאחר ולא נמצא פגם באופן קביעת העובדות על-ידי בית משפט השלום הרי שיש להחיל על המקרה דנן את הכלל על פיו אל לה לערכאת הערעור להתערב בהחלטות עובדתיות שקיבלה הערכאה הדיונית. כך:
"ביהמ"ש קמא קבע בפסק דינו כי מחומר הראיות עולה בבירור כי הנתבעים שימשו כמנהלים בפועל של האולם של האולם אשר ידם בכל והינם שולטים ומפקחים על כל הקורה שם... ...אין ספק שהנתבעים שימשו כלפי כולי עלמא כמנהלי האולם... הם אשר שולטים ביומן האירועים באולם..."
עסקינן בקביעה עובדתית וככלל ערכאת הערעור לא תתערב בקביעה זו אלא במקרים חריגים שלא חלים כאן, משלא מצאתי הטעות העובדתית בה שגה ביהמ"ש בקביעותיו".
את טענת המערערים - שאין לחייבם בפיצוי מאחר וכעובדים שכירים של החברה לא צמחה להם תועלת כלכלית בשל כך שאפשרו את הפרת זכויות היוצרים – דחתה השופטת דוברת בכותבה שעל-פי הוראות סעיף 2 (3) לחוק זכויות היוצרים – 1911 ( "כמו-כן, רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה אם הרשה אדם - לתועלתו הפרטית – לתיאטרון או למקום שעשוע אחר להשתמש ביצירה לשם הצגתה בציבור בלא הסכמת בעל זכות היוצרים...") די באי איזו תועלת אישית, לאו דווקא כלכלית, שצומחת למאפשר הפרת זכויות היוצרים על-מנת שניתן יהיה לחייבו בפיצויים. לדבריה, באפשרם את הפרת זכויות היוצרים ראו המערערים תועלת אישית בשל העובדה שמילאו את תפקידם, הפקת אירועים, מה שמקיימם בעמדתם ומחשיב אותם כמי שביצעו את תפקידם על הצד הטוב ביותר. משכך ניתן ויש לחייבם בפיצויים:
למערערים, כמנהלי האולם והאחראים לקיומם של אירועים במקום, היה אינטרס לאפשר ביצוען של היצירות בפומבי כחלק מתנאי קיומו של כל אירוע שנערך במקום, על-מנת שהאירועים יקוימו לשביעות רצון המזמינים, ובכך טמונה הצלחת האולם כעסק כלכלי והצלחתם של המערערים בביצוע תפקידם על הצד הטוב ביותר. לעניין זה ראה רע"א 2991/7 אקו"ם נגד קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ שם נקבע: "... כי בהתאם לעקרונות שנקבעו בעניין צוק אור דרישת "התועלת הפרטית" צריכה להתקיים באורגן אישית. ברם, סבורני כי יש לפרשה באופן שאינו דורש הכנסה כספית ישירה לכיסו של האורגן..."
"בסופו של דבר, אף אם הכנסות תאגיד אינן הכנסות מנהליו - ככלל ניתן להתייחס לתועלת הצומחת למנהל מהצלחתו בתפקידו ומהצלחת החברה"
|
|
|
|
הערעור נדחה. על המערערים הושתו הוצאות המשיבה בכך-10,000 ₪ פלוס מע"מ.
|
|
|
|
- בבית המשפט המחוזי בבאר – שבע
- בפני השופטת שרה דוברת
- בא כח המערערים אפשטיין יוסף ואברהם: עו"ד מור יוסף יצחק
- בא כח המשיבה אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומולי"ם למוזיקה בישראל בע"מ: עו"ד גבריאלי אהוד
|
|
ע"א 001114/07 יוסף ואברהם אפשטיין נגד אקו"ם
| תאריך: |
15/07/2009
|
|
|
עודכן: |
15/07/2009
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
