|
|
|
ביום ה-2.6.02 כרתו בני הזוג רוט עם חברת אשדר חוזה לרכישת דירה במודיעין בסך של-695,600₪ בתוספת הפרשי הצמדה. מועד התשלום האחרון נקבע ליום ה-31.8.04. במעמד כריתת החוזה שילמו בני הזוג לחברה 114,434₪, סכום שהורכב מ-104,000₪ "על חשבון" ו-10,434 ₪ עבור הוצאות עריכת החוזה והשתתפות בהוצאות רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין.
שבועיים לאחר כריתת החוזה, ביום 16.6.02 נפגע מר רוט בתאונת דרכים שכתוצאה ממנה נקבעה לו נכות בשיעור של 75%. חברת אשדר שקיבלה ממשפחת רוט הודעה על דבר התאונה ניאותה, לפנים משורת הדין, לדחות את מועדי התשלום הקבועים בהסכם.
משפחת רוט לא העבירה כלל במשך ארבע השנים שחלפו מעת כריתת החוזה כספים, וביום 11.1.06 תוך ציינה שמשפחת רוט אינה עומדת בהסכם דרשה חברת אשדר את יתרת התמורה עבור הדירה בסך משוער של 987,148 ₪. כמו כן הודיעה החברה על ביטול החוזה. בני הזוג רוט הודיעו לחברה שהם מקבלים את ביטול ההסכם. עם זאת, דרשו שיושבו להם הכספים שהעבירו לחברה. החברה שבינתיים מכרה את הדירה לקונה אחר סירבה להשיב את הכספים. מכאן תביעת ההשבה.
|
|
|
|
| לטענתם, מאחר והתאונה הייתה מאורע בלתי צפוי שגרם לאי – יכולתם לעמוד בתשלומי ההסכם הרי שקוים בהם האמור בסעיף 18 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה ), התשל"א-1970 שבאם נמנעת האפשרות לקיים את החוזה בשל גורם חיצוני בלתי צפוי, הצדדים ישיבו זה לזה את שקיבלו האחד מהשני. משכך, טוענים התובעים, על חברת אשדר להשיב להם כל סכום שקיבלה מהם, וסירובה לעשות כן מהווה אטימות וחוסר תום לב. | |
|
|
|
לדברי התובעים, בני הזוג רוט, הם התכוונו לשלם את יתרת תמורת הדירה מכסף שאמור היה להגיע מהלוואת משכנתה מבנק לאומי. אולם עקב התאונה שגרמה לקשיי השתכרות נמנע הבנק מלאשר את המשכנתא. משכך, לדבריהם, לא יכלו לעמוד בתשלומים שעל-פי ההסכם.
לטענתם, מאחר והתאונה הייתה מאורע בלתי צפוי שגרם לאי – יכולתם לעמוד בתשלומי ההסכם הרי שקוים בהם האמור בסעיף 18 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה ), התשל"א-1970 שבאם נמנעת האפשרות לקיים את החוזה בשל גורם חיצוני בלתי צפוי, הצדדים ישיבו זה לזה את שקיבלו האחד מהשני. משכך, טוענים התובעים, על חברת אשדר להשיב להם כל סכום שקיבלה מהם, וסירובה לעשות כן מהווה אטימות וחוסר תום לב.
לדברי התובעים, מאחר והחברה מכרה את הדירה לקונה החדש בסכום העולה ב-99,400 ₪ על הסך שאמורים היו הם (התובעים) לשלם לו רכשו לבסוף את הדירה, הרי שהחברה הרוויחה מביטול החוזה ואין מקום שיחזיקו בכסף ששולם על ידם.
בסך-הכל העמידו התובעים את תובענתם על הסך הכולל של 152,239₪. מתוכם 137,000₪ עבור הכספים שהועברו לחברה, בתוספת רבית והצמדה ו-15,000₪ בגין עגמת הנפש שגרמה להם החברה באי השבתה את הכספים האמורים.
לדברי הנתבעת, חברת אשדר, על-פי החוזה שנכרת בין הצדדים רשאית החברה לגבות פיצויים מוסכמים מראש בשל הפרת החוזה ועל כן, מאחר והכספים שהועברו לחברה נמצאים בגדרי סכום הפיצויים המוסכמים, אין החברה מחויבת להשיבם.
עוד טוענת החברה כי - אחר קרות התאונה - נפגשו נציגיה עם בני הזוג רוט וסוכם כי באם ישלמו בני הזוג את יתרת סכום הדירה הם יחויבו בריבית פיגורים בשיעור של 8%. לדברי החברה, בפגישה זאת שנערכה לאחר קרות התאונה גילו התובעים את דעתם כי הם מסוגלים לעמוד בתנאי ההסכם, ומכאן שאינם יכולים לטעון יותר שסוכל החוזה עקב נסיבות חיצוניות.
|
|
|
|
| לגבי טענת הסיכול גופא כותב השופט שהיות והתאונה אירעה מספר ימים לאחר כריתת החוזה ומנעה את יכולת בני הזוג לעמוד בתשלומים שעל פי ההסכם הרי שלמעשה סוכל החוזה בשל נסיבות חיצוניות שלא היו צפויות במעמד כריתת החוזה ומשכך, אכן קמה טענת הסיכול. | |
|
|
|
השופט מרדכי בן חיים קיבל את טענות התביעה. בחוזה המכר נכתב כי אף באם לא תאושר המשכנתא, על התובעים יהיה לשלם את מלוא הסכום. משכך, לכאורה, התאונה שבגינה נמנע אישור המשכנתה לא אמורה לסכל את החוזה שכן כספי תמורת הדירה כלל לא היה חיוב שישתלמו מכספי המשכנתא. מכל מקום, כותב השופט בן חיים שברור היה לשני הצדדים בעת כריתת החוזה שאת מרבית התשלום יממנו התובעים מכספי הלוואת משכנתא. לכן משסוכל בשל נסיבות חיצוניות ובלתי צפויות (התאונה) אישור המשכנתה יש לראות את התובעים כאנוסים לאי – קיום החוזה ולחייב את החברה בהשבה.
לגבי טענת הסיכול גופא כותב השופט שהיות והתאונה אירעה מספר ימים לאחר כריתת החוזה ומנעה את יכולת בני הזוג לעמוד בתשלומים שעל-פי ההסכם הרי שלמעשה סוכל החוזה בשל נסיבות חיצוניות שלא היו צפויות במעמד כריתת החוזה ומשכך, אכן קמה טענת הסיכול. כך הוא כותב בפסק דינו המלומד והמדוקדק:
"...התובע טען בפני, וגרסתו לא נסתרה, כי התאונה התרחשה מספר ימים קודם למועד שבו היה עליו לשלם את התשלום השני ומכאן שהתמלא התנאי הראשון להוכחת טענת הסיכול דהיינו; כי בזמן המיועד לביצוע החוזה אפשרות הביצוע שובשה באופן יסודי."
"...היסוד השני לביסוס טענת הסיכול עניינו בסיבות שהביאו לכך שהחוזה סוכל וחוסר אפשרותו של התובע למנוע את האירוע המסכל קרי; התאונה. סבורני כי אין לחלוק גם על התקיימותו של יסוד זה."
כנגד טענת החברה שיש לדחות את טענת הסיכול משום שהתובעים לא דרשו בעקבות התאונה את ביטול החוזה, כותב השופט שלסברתו, טענת סיכול תקום אף אם הצד האנוס לאי – קיום החוזה לא ביקש את ביטולו:
"הנתבעת טענה בפני כי יש לדחות את טענת הסיכול בשל העובדה כי התובעים נמנעו מלדרוש את ביטול ההסכם והשבת הכספים מיד לאחר התאונה .
אכן אין חולק בפני על העובדה כי התובעים לא יזמו את ביטול ההסכם לאחר התאונה ולמעשה דבקו בשאיפתם לרכוש את הדירה ואף האמינו כי קיומו של החוזה אפשרי.
עם זאת סבורני כי טענת הנתבעת אינה מתיישבת עם לשון החוק המלמדת כי ביטול החוזה אינו בבחינת תנאי להכרה בטענת הסיכול."
את תביעת בני הזוג רוט בגין עגמת נפש דחה השופט שכן זו לא גובתה בראיות שאכן התנהגות חברת אשדר גרמה לנזק שאינו ממוני אלא בוססה על עצה משפטית גרידא שיש בנסיבות המקרה משום עילה לתביעת עגמת נפש.
גם את תביעת בני הזוג להשבת כל הכספים שהועברו לחברה דחה השופט בקובעו שאת הוצאות עריכת החוזה, רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין וההוצאות הנלוות לא חייבת החברה להשיב. משכך הועמד על-ידי השופט הסכום שעל חברת אשדר להשיב לתובעים על הסך-90,377 ₪ בלבד.
|
|
|
|
חברת אשדר חויבה להשיב לתובעים 90,337 ₪ בתוספת הצמדה. כמו כן השית עליה בית המשפט תשלום של 1,500 ₪ עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין התובעים.
|
|
|
|
- בבית משפט השלום תל – אביב יפו
- בפני השופט מרדכי בן חיים
- בא כח התובעים רוט אברהם וידידיה: עו"ד ברודשטיין ניר
- בא כח אשדר חברה לבניה בע"מ עו"ד: פירון מיכאל
|
|
תפוס כינוי יחודי
קל וחומר בעיתות מלחמה 
