|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שופט הורה לרשום במרשם המקרקעין חלקה שנויה במחלוקת
|
זאת משום שמכוח שורה של חיקוקים, מקום בו תתבררנה הזכויות השנויות במחלוקת בחלקה, ניתן להשיב את המצב לקדמותו ● "אין לעכב רישום גוש שלם בשל חלקה אחת שהזכויות בה שנויות במחלוקת"
|
|
האם לרשום קרקע שנויה במחלוקת? כן, תמיד ניתן יהא להתאים את הרישום לתוצאות הכרעת בית המשפט [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
"על-מנת שמחד-גיסא, לא יעוכב הליך ההסדר בכללותו בגוש הנ"ל, שעה שבפניי המחלוקת נוגעת לחלקה אחת (חלקה 63 ארעית) מתוך גוש ההסדר כולו, ומאידך-גיסא, לא יהווה הרישום הנוכחי על-ידי הרשם, רישום הסוגר את הדלת בפני בירור תביעות המבקשת (והמשיבה 1), האיזון הנכון הוא, נוכח הוראות הפקודה דלעיל, לאפשר המשך התקדמות הליך ההסדר, לרבות רישום לוח הזכויות, לגבי כל החלקות האחרות בגוש, אשר לגביהן כבר הכריע פקיד ההסדר, תוך שלעניין החלקה דנן תרשם הערה במרשם המקרקעין, שתוכנה יהיה, כי בירור הזכויות לגבי חלקה ארעית 63 (חלקה סופית 60), טרם נסתיים, ובעניין זה תלוי ועומד הליך משפטי בפני בית משפט זה, אשר טרם הוכרע". כך קבע (יום א', 12.07.09), שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, יונתן אברהם, במחלוקת בין עיריית טבריה וחברת צור עוז ייזום והשקעות בע"מ, בנוגע לקרקע השנויה במחלוקת.
החברה גרסה כי לא ניתן לרשום בפנקס המקרקעין את הזכויות בקרקע, הואיל והזכויות שנויות במחלוקת, ורישום כזה 'קובע', ועל כן יצור סיטואציה בלתי הפיכה ובה מקום בו יתברר כי הזכויות בכל זאת שייכות לחברה, לא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו. השופט אברהם הצביע על שורה של הוראת בפקודת הסדר המקרקעין, ולפיהן ניתן להשיב את המצב לקדמותו בהוראת בית משפט לאחר שהתביעה תתברר, ועל כן קבע כי אין לעכב את רישום הגוש אך בשל חלקה שנויה במחלוקת אחת, ומקום בו ביום מן הימים תזכה החברה בתביעה, תרשמנה הזכויות לטובתה בהוראת בית המשפט. בכדי לאזן בין זכויות בעלי החלקות בגוש, אשר ממתינים לרישום הגוש כולו, לבין זכויות החברה, קבע השופט כי תרשם הערת אזהרה ולפיה הזכויות בחלקה האמורה שנויות במחלוקת, כך שרוכשים פוטנציאלים של החלקה ידעו את מצבה המשפטי לאשורו.
|
|
חלקה ארעית 63 בגוש 15165 בטבריה, הינה חלק מחלקה ישנה, אשר בטרם הליכי ההסדר, ידועה הייתה כחלקה 101 בגוש (שומה) 15012. שניים אוחזין בחלקה: חברת צור עוז ייזום והשקעות בע"מ, ועיריית טבריה, זו אומרת: "כולה שלי" וזו אומרת "כולה שלי".
|
|
לטענת החברה, על-אף שהחלקה הנ"ל שנויה במחלוקת, הודיע פקיד ההסדר לעירייה כי בכוונתו להביא לרישום החלקה. כנגד כך מבקשת החברה צו מניעה וזאת מכוח סעיף 81 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין אשר קובעת כי "הרישום של מקרקעין בפנקס החדש יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום, אם אין בפקודה זו הוראה אחרת לעניין זה". המבקשת חוששת כי טרם תתבררנה זכויות הצדדים בבית המשפט, יערך רישום אשר יפגע באופן בלתי הפיך בזכויותיה. קק"ל, אחת המשיבות בבקשה, גרסה כי הואיל ועסקינן בסכסוך ספציפי באשר לגורלה של חלקה אחת מתוך הגוש כולו, עיכוב הרישום בחלקה יפגע שלא לצורך בהשלמת רישום הזכויות בגוש כולו. עיכוב הרישום, לטענת קק"ל, יפגע בזכויותיהם של בעלי החלקות האחרות בגוש וזאת שלא לצורך.
לטענה זו השיבה החברה כי היות שבעלי החלקות האחרות בגוש לא העלו כל טענות לפגיעה בזכויותיהם, טענה מסוג זה לא תעמוד לקק"ל. בכל מקרה גרסה החברה כי רישום הזכויות במצב נתונים שבו ישנם צדדים שלישיים שטוענים לזכויות, יכול ליצור מצב שבו הם ידרשו את זכויותיהם חרף הרישום, וזאת מכוח דיני תחרות הזכויות.
|
|
- כיצד בוחנים סעד זמני מסוג בקשה לצו מניעה? - בבקשה לסעד זמני מסוג צו מניעה, יש לבחון תחילה את סיכויי הצלחת המטענות המבקשת בתביעה העיקרית, ולאחר מכן יש לבחון האם, במידה שלא ינתן הסעד, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, וכמו-כן יש לבחון את מאזן הנזקים הפוטנציאלי לכל אחד מן הצדדים.
- דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הצלחת המבקשת בטענותיה בתובענה העיקרית, וזאת מן הנימוקים הבאים:
- סעיף 10 לפקודת ההסדר קובע: "פיצול מקרקעין שנעשה לאחר שנתפרסמה הודעת-הסדר והוא מכוון לחלוקת-משנה של מקרקעין שהיו מוחזקים בחלקים אישיים, או לחלוקת-קבע של מקרקעין שהיו מוחזקים בידי תושבי הישוב במשותף ומתחלקים ביניהם מפקידה לפקידה - לא יהיה לו תוקף, אלא לפי הוראות סעיף 36; אולם פיצול שנעשה לפני שנתפרסמה הודעת-הסדר, רשאי פקיד ההסדר לאשרו ולקבלו". במקרה דנן ניתן תוקף להסדר הפרצלציה ולאישורה של תוכנית המתאר החדשה, לאחר תחילת הליכי ההסדר. מכוח סעיף 36 לפקודת ההסדר בתקופת ביניים זו שבין סגירת הפנקסים הקימים לבין הצגת לוח הזכויות לא תיעשה העברה מרצון של זכויות במקרקעין, "חוץ מהעברה שפקיד ההסדר הרשה שתיעשה מיד מטעמי דחיפות". סעיף קטן ב, הוא הרלוונטי לעניינו קובע כי "כל העברת זכויות שלא מרצון שחלה בתקופה האמורה, מחמת פטירה או מסיבה אחרת, יודע עליה תובע הזכות לפקיד ההסדר". הנה, אם כן, פקיד ההסדר רשאי להעביר זכויות במקרקעין גם מקום בו הן שנויות במחלוקת, בשלב הביניים. גם סעיף 76 לפקודה תומך בטענה כי חרף המחלוקות על הזכויות במקרקעין, רשאי פקיד ההסדר לרשום זכויות בקרקעין, וזאת בהוראת בית המשפט.
- הפגשת חששה של המבקשת כאילו הרישום יהא בלתי הפיך - חשש זה מופג מן הסיפא של סעיף 81 לפקודת ההסדר ולפיה "הרישום של מקרקעין בפנקס החדש יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום, אם אין בפקודה הוראה אחרת לעניין זה". הוראת סעיף 76 לפקודה הינה אותה ה"הוראה האחרת" אשר קיומה מבטיח כי הרישום לא יהא בלתי הפיך. גם מכוח סעיף 77 לפקודה ניתן לתקן בדיעבד ניתן לתקן את הרישום, מה שמונע תוצאה בלתי הפיכה עבור החברה. גם בסעיפים 90 – 95 לפקודת ההסדר ישנן הוראות המאפשרות לתקן את הרישום בהוראת בית המשפט.
- אין לעכב את הסדרת הגוש בשל חלקה אחת - "על-מנת שמחד, לא יעוכב הליך ההסדר בכללותו בגוש הנ"ל, שעה שבפניי המחלוקת נוגעת לחלקה אחת (חלקה 63 ארעית) מתוך גוש ההסדר כולו, ומאידך, לא יהווה הרישום הנוכחי על-ידי הרשם, רישום הסוגר את הדלת בפני בירור תביעות המבקשת (והמשיבה 1), האיזון הנכון הוא, נוכח הוראות הפקודה דלעיל, לאפשר המשך התקדמות הליך ההסדר, לרבות רישום לוח הזכויות, לגבי כל החלקות האחרות בגוש, אשר לגביהן כבר הכריע פקיד ההסדר, תוך שלעניין החלקה דנן תרשם הערה במרשם המקרקעין, שתוכנה יהיה, כי בירור הזכויות לגבי חלקה ארעית 63 (חלקה סופית 60), טרם נסתיים, ובעניין זה תלוי ועומד הליך משפטי בפני בית משפט זה, אשר טרם הוכרע".
- בסמכותו של בית המשפט להורות על רישום הערת אזהרה, וזאת מכוח תקנה 35 לתקנות הסדר הזכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין), התשל"ג-1972, והן על-פי ההוראה הכללית שבס' 130 לחוק המקרקעין הקובעת כי "בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בעניין זכות במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שנקבע". רישום הערה כזו, כי הזכויות שנויות במחלוקת, ימנע הסתמכות בתום לב מצד רוכשים מאוחרים, הסתמכות אשר תמנע מאוחר יותר שינוי ותיקון זכויות.
|
|
ניתן בזאת צו לרישום הערת אזהרה, ולפיו, בכל רישום של לוח הזכויות במרשם המקרקעין אשר יורה עליו פקיד ההסדר לרשם המקרקעין, ירשם באשר לחלקה ארעית 63 (חלקה סופית 60 לפי מפת ההסדר) בגוש 15165 בטבריה, כי בנוגע לחלקה זו קיים סכסוך באשר לזכויות ותביעות סותרות וכי תלויה ועומדת בעניין זה תובענה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בתיק אזרחי 282/08.
הצו הנ"ל מופנה לרשם המקרקעין והוא יבוצע בד-בבד עם רישום לוח הזכויות בהתאם להנחיה שתינתן ע"י פקיד ההסדר לפי סמכותו שבס' 60 לפקודת ההסדר.
|
|
- בבית המשפט המחוזי בנצרת
- בפני השופט יונתן אברהם
- בשם המבקשת עו"ד פלג אלימלך וטלי ענבר גולן
- בשם עירית טבריה – עו"ד בלסן
- בשם קק"ל עו"ד אלטר
|
|
|
בש"א (נצ') 1553/09 חברת צור עוז ייזום והשקעות בע"מ נ' עיריית טבריה
|
|
| תאריך:
|
14/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
שופט הורה לרשום במרשם המקרקעין חלקה שנויה במחלוקת
|
|
|
"דומה, כי המטרה שביסוד דוח החקירה הייתה לימוד הנסיבות שגרמו לתאונה והפקת לקחים לצורך מניעת הישנות תאונות שתוצאותיהן טרגיות בעתיד. עוד יושם אל לב כי מינוי הוועדה נעשה ביום בו אירעה התאונה, ולעומת זאת, התביעה דנן הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר מכן, וגם בכך ישנה אינדיקציה, כי מטרתו העיקרית של דוח החקירה הייתה בדיקת נסיבות התאונה והפקת לקחים לעתיד, ולא הכנה לקראת משפט". כך קבע (יום א', 12.07.09) שופט בית משפט המחוזי בירושלים, אהרון פרקש, בתביעה שהגישה אלמנתו של המנוח דרור מנשה ז"ל, אשר נספה בתאונת עבודה, כנגד חברת החשמל.
|
|
|
|
|
"לאורך שנים רבות, חזרה על עצמה התופעה הפסולה של דיון בהרכב חסר בבתי הדין הרבניים, ואף העסיקה את בית המשפט הגבוה לצדק במקרים לא מעטים..."כך שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה (16.7.09) בבטלה את פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בתל - אביב שניתן על-ידי הרכב לא חוקי.
|
|
|
|
|
"... ביטול החוזה אינו בבחינת תנאי להכרה בטענת הסיכול." כך שופט בית משפט השלום בתל - אביב, השופט מרדכי בן - חיים (יום ד' ה-1.7.09) בדחותו את טענות חברת אשדר שסברה כי אינה מחויבת להשיב את כספי הלקוח שלא עמד בתשלומי דירה שרכש מהחברה בשל תאונת דרכים שעבר.
|
|
|
|
|
שלום לקורא היקר. היום נלך על משהו חדש, קצת שונה מהמתכונת הרגילה שלנו על פיה אנחנו (המערכת) לוקחים פסק דין/מקרה ומנתחים אותו על-פי פרמטר אחד בלבד: על-פי אספקלריית החוק הישראלי ופסיקתו. המקרה שבפנינו פשוט לא יכול – מבחינה אינטלקטואלית - להצטמצם למסגרת שאינה רחבת היקף. לכן הרחבנו. מה לעשות?
|
|
|
|
|
"...כאמור, בנוסף להוכחת איתנות כלכלית נדרש כי יוכח נוהג לכבד פסיקת הוצאות ללא סייג וללא העמסת מכשולים בירוקרטיים. נוכח מסקנתי כי רשות מקומית אינה חוצה את סף הדרישה להוכיח איתנות כלכלית לעניין הסוגיה בה עסקינן, איני נדרש לשאלה: האם מתקיים התנאי הנוסף במקרה של המערערת." כך (יום ה' 16.7.09), בפוסלו את כל העיריות בארץ מלהיות ראויות למתן פטור מערבון להוצאות משפט הצד שמנגד, חילץ עצמו באלגנטיות שופט בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, מהצורך להכריע האם העיריות במדינת ישראל - ייתכן הוא הדבר כי נגועות הן בכשלים ביורוקרטיים.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
