הנאשם, משה בן יהודה הוא חקלאי ובעליו של בית אריזה. לצורך הפעלת בית האריזה הוא מעסיק עובדים זרים. הנאנסת, אזרחית תאילנד, החלה לעבוד אצל בן יהודה בשנת 2008 בקטיף ובאריזת פרחים.
ביום בו הגיעה הנאנסת לעבודה במשקו התיישב בן יהודה על מיטתה, כיוון את הטלוויזיה על ערוץ פורנוגרפי והתחיל ללטף את המתלוננת. באמת, לא נעים לאנוס על הפעם הראשונה ורק כעבור שלושה ימים הוא נכנס שוב למגורון שלה, בעת שהתרחצה, וביקש ממנה לישון עימו. משסירבה – איים עליה שתוחזר לתאילנד (זאת באמצעים פרימיטיביים של הנעת ידיים וצעקות "בלאגן תאילנד" [יוזכר שהמעסיק עובד זר ברישיון מחזיק את דרכונו]). זה לא הפחיד אותה, אז "לא נותרה לו ברירה" – ובן יהודה תפס אותה, הפיל אותה על המיטה ואנס אותה בניגוד לרצונה מבלי להותיר את חותמו בגופה.
הנאנסת התלוננה במשטרה וכנגד בן יהודה הוגש כתב אישום.
הנאשם הוא אדם ישר. הוא אמין ועקבי, אדם שתמיד נכון לסייע ולעוץ עצה טובה – העידו שכניו של בן יהודה. אף אשתו הפליגה בשבחים על בעלה המסור(?) שהוא אב למופת. לדברי אשת האנס, אם יוכנס האנס לכלא – תופסק הפעילות במשק. סניגורו של בן יהודה הדגיש בטיעונים לעונש את היות עברו של הנאשם נקי, ואת היותו אדם מקובל על שכניו ורעיו, אדם שמסייע לכל דורש (וגם למי שאינו, מ.ה.) ומתנדב בקהילה. כמו-כן, ציין הסנגור שלא נגרם למתלוננת עקב האונס נזק ממשי – היא נותרה בארץ וממשיכה לעבוד. הנאשם אמר שהנאנסת מתנהגת כמו זונה.
לטענת הפרקליטות, יש להחמיר עם הנאשם, לא רק בשל מעשה האינוס עצמו, אלא גם בשל השפלות שבניצול של מעמדו כלפי אישה שבאה מארץ זרה, ללא חברים, בודדה, חסרת ידיעת השפה ותלויה לחלוטין במעביד, הנאשם. חומרה נוספת מצאה הפרקליטות בהכחשתו של בן יהודה את המעשים בהם הורשע ובכנותו את הנאשמת זונה.
לדברי הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, יש לראות בחומרה מיוחדת את נסיבות האינוס: מעסיק שמנצל את כוחו מול עובדת זרה - שעדיין לא הרוויחה שקל בארץ, ומאידך-גיסא שילמה הון עתק על-מנת להגיע לכאן – ומאיים עליה שתגורש, מה שימיט עליה אסון כלכלי, אם לא תסכים להיבעל לו. מהנמקות גזר הדין:
"איננו רואים צורך להכביר מילים באשר לחומרת המעשים אותם ביצע הנאשם במתלוננת, והדברים זכו להרחבה בהכרעת הדין מיום 15.07.09. בקצרה נאמר כי הנאשם ניצל את היותה של המתלוננת עובדת זרה אשר הגיעה לארץ ימים ספורים לפני קרות האירועים, בודדה, ללא חברים, אינה יודעת את השפה העברית ותלויה לחלוטין בנאשם אשר אמור היה לספק לה את מדורה, מזונה ושכרה. משהמתלוננת התנגדה למעשי הנאשם, איים עליה זה האחרון כי יחזירנה לתאילנד, ואין צורך להרחיב אודות משמעות האיום, בשים לב לסכומי העתק אותם שילמה המתלוננת בגין הזכות להגיע ארצה לצורכי עבודה, ובשים לב לעובדה שטרם הספיקה להרוויח ולו גם שקל אחד מעבודתה אצל הנאשם.
"לחובת הנאשם יש לזקוף לא רק את מעשה האינוס עצמו, המהווה את אחת העבירות הנחותות והבזויות שבדיני עונשין, אלא גם את ניצול חולשתה של המתלוננת אשר הייתה תלויה בחסדיו באופן מוחלט, גם את האיומים שהשמיע כלפיה, ואת המעשה המגונה שביצע בה כבר ביומה הראשון לעבודתה אצלו".
לאחר עוד מספר הוקעות על התנהגותו הנבזית, גזר בית המשפט על בן יהודה שמונה שנות מאסר, שתי שנות מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי לנאנסת בסך 25,000 ש"ח.
|
|
|
החקלאי משה בן יהודה הוא בעליו של בית אריזה, בו הוא מעסיק עובדים זרים. ב-15 בינואר 2008, הגיעה ארצה ואל משקו של בן יהודה עובדת זרה מתאילנד. בו יהודה נכנס למגורון שהוקצה לה, כיוון את הטלוויזיה על ערוץ פורנוגרפי והחל לחבקה ולנשקה. כעבור שלושה ימים נכנס שוב למגורוןן, ובעודה מתקלחת הפציר בה לשכב עימו. משסירבה, איים עליה כי תגורש מהארץ אם לא תיעתר לו. משלא נעתרה - תפס בה בן יהודה ואנס אותה. בשל מעשים אלה הורשע בן יהודה בביצוע עבירת אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין ועבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
|
|
|
|
במסגרת טיעוני העונש טען סנגורו של הנאשם כי מדובר באדם ישר ונורמטיבי ללא עבר פלילי, שמסייע זולת ותורם לחברה. זאת, גם, בהסתמך על עדי האופי שדברו בשבחו של הנאשם. בנוסף, ציין הסניגור כי החמרה עם הנאשם לא רק שיש עימה עוול היות שמדובר באדם נקי מעבר פלילי, אלא שהיא גם תגרום, אם ייאסר הנאשם, להשבתת המשק המשפחתי. הנאשם עצמו טרח לטעון שהנאשמת מתנהגת כזונה.
לדברי הפרקליטות, יש לראות את מעשיו של בן יהודה במשנה חומרה. זאת מאחר שלא שאנס - אלא השתמש בשפלות במעמדו מול עובדת זרה חסרת אונים על-מנת לבצע את זממו, ומשכך יש להחמיר בעונשו.
|
|
|
|
הרכב השופטים הוקיע את בן יהודה על התנהגותו הנקלית. לדבריו, אכן, כעמדת הפרקליטות, יש לראות בחומרה את האיומים על העובדת הזרה חסרת הישע. עם זאת, בשל עברו הנקי והתנהגותו הנורמטיבית (לרוב) לא נגזר על בן יהודה מלוא העונש עבור אינוס שעומד על 16 שנות מאסר.
|
|
|
|
על הנאשם נגזרו שמונה שנות מאסר בפועל, שתי שנות מאסר על תנאי משך שלוש שנים. כמו-כן, חוייב לפצות את הנאנסת בסך של-25,000 שקלים.
|
|
|
|
- פ"ח 001016/08 מדינת ישראל נ' משה בן יהודה
- ניתן: 40/11/2009
- בבית המשפט המחוזי בתל אביב
- בפני השופטים אורי שהם, יהודית שבח והשופט שמואל ברוך
- בא כח הנאשם משה בן יהודה: אהרון שליין ואריאל סלטו
- בא כח המאשימה מדינת ישראל: אליאנא דניאלי
|
|
| תאריך: |
05/11/2009
|
|
|
עודכן: |
06/11/2009
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
סין מנצלת שליטה במינרלים 
