העליון דחה עתירה לעצירת עבודות במזרח י-ם

המבקשים הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מינהלים בירושלים שעניינה עבודות פיתוח ותשתית שמבצעים המשיבים במספר רחובות בשכונת סילוואן-ואדי חילווה במזרח ירושלים. עבודות אלה תוכננו לכלול, בין היתר, שדרוג תשתיות ניקוז וביוב, הטמנת תשתיות חשמל והחלפת עמודי תאורה, התקנת תשתיות תקשורת, סלילת כבישים, הכשרת מדרכות, בניית קירות תמך, שיפוץ חזיתות בניינים וכן שינויים בהסדרי התנועה בשכונה.

בעתירה נטען כי ביצוע העבודות לא אושר בהתאם להסדר הקבוע בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; כי לעבודות לא הוצאו היתרי בניה כנדרש על פי חוק; וכי לגבי מרבית השטח בו מבוצעות העבודות לא אושרו תוכניות מתאר מפורטות ועל כן כלל לא ניתן להוציא בשטח זה היתרי בניה.

מנגד, טענו המשיבים כי העבודות אינן טעונות היתר שכן הן נמנות על החריגים הקבועים בתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967. הליכים קודמים אשר נקטו העותרים כנגד עבודות הבניה נדחו, בין היתר מן הנימוק כי העבודות בשטח כבר החלו, ומן הנימוק ולפיו חלק מן העבודות כגון עבודות ביוב וניקוז, הטמנת קווי חשמל וכו', אינן חייבות בהיתר לפי תקנות התכנון והבניה. העתירה נתקבלה חלקית במובן זה שנקבע כי עבודות הדורשות היתר כגון התקנת מדרכות, בנית קירות ושיפור חזיתות לא תבוצענה. על כך הוגש ערעור.

המבקשים גורסים כי ביצוע העבודות יחמיר את מצוקת החניה בשכונה; יוביל לביצוע חפירות ארכיאולוגיות שתשתקנה את השכונה; ויביא לשינוי מהותי בהסדרי התנועה בשכונה באופן שישבש את מרקם החיים בשכונה לרבות עומסי תנועה קשים ועיכובים בתחבורה הציבורית. עוד טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם – שכן לא יגרם כל נזק מדחיית ביצוע העבודות, בעוד שביצוע העבודות יביא למצב אותו לא ניתן יהא להשיב לקדמותו, כך שתגרם פגיעה קשה במרקם החיים בשכונה. כן טוענים המבקשים כי יש לשקול את הנזק לאינטרס הציבורי של שמירה על שלטון החוק בהוצאה לפועל של התכנית אשר על פי טענתם לא אושרה כחוק.

המשיבים לעומת זאת גורסים כי הבקשה הוגשה בשיהוי, כי סיכוי הערעור נמוכים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. זאת, נוכח סטטוס ביצוע העבודות וכן נוכח הצורך בביצוע העבודות עקב מצבם הרעוע של התשתיות והכבישים בשכונה המהווים סכנה לתושבי השכונה. כן נטען כי העבודות אינן משנות את פני השכונה אלא מסדירות את התשתית והכבישים הקיימים בלבד. לבסוף, נטען כי העבודות יביאו לשיפור איכות החיים של תושבי השכונה והמבקרים בה ואינן גורמת להם כל נזק.

במרבית הרחובות המדוברים העבודות נסתיימו או הגיעו לשלב ביצוע מתקדם. שאר העבודות נועדו לשפר את מצב התשתיות בשכונה אשר הוא בכי רע ואשר בחלקו מהווה סכנה לתושבים, ועל כן אי הנוחות הזמנית אשר יסבלו התושבים הינה מידתית. בכל מקרה, המדינה תוכל להשיב את המצב לקדמותו אם העתירה תתקבל.1

הערעור נדחה.

- בבית משפט העליון
- בפני השופט יורם דנצינגר
- בשם המבקשים: עו"ד נ' עליאן
- בשם המשיבים: עו"ד א' מיכאלי, עו"ד א' קידר, עו"ד נ' כוכי, עו"ד ס' סלע פלקס, עו"ד ש' שלום.