פרטי האירוע
בהתאם לתקנונה הסוציאלי מעניקה המערערת זכות לקבל תעודת נסיעה חופשית בקווי השירות שהיא מפעילה, בין השאר, לחבר שחברותו בה פקעה מפאת העברתו לגמלאות לפני הגיעו לגיל 65, במשך כל חייו, וכן לבני משפחתו. המערערת ביצעה שינוי בתקנונה כאשר במסגרתו הוכנס סעיף אשר שולל מגמלאים המתחרים במערערת, וכן מבני משפחותיהם, את הזכות לנסיעה חופשית, ואף קובעת כי דבר זה גם יחול לגבי מי שעוסק בעיסוק מתחרה, לאחר שלוש שנים מיום פרישתו לגמלאות (דבר אשר היה מותר עד השינוי). בית המשפט קיבל את טענות המשיבים ומכאן הערעור.
טענות המערערת
1) פס"ד אשר נתקבל בנושא הנדון אינו שולל שימוש בתקנה 14(א)(4) לצורך שלילת פריווילגיות שונות, כגון תעודות הנסיעה החופשית, הניתנות לגמלאי אגד.
2) שינוי זה אינו פגום ברטרואקטיביות פסולה, שהרי אגד שללה מהמשיבים את הזכות לנסיעה חופשית רק מיום התיקון ואילך.
3) יש להבחין בין זכות לגימלה (פנסיה), אשר אותה מתחייבת אגד לשלם לחבריה - זכות מוקנית אשר לא ניתן לגרוע ממנה, לבין הזכות לנסיעה חופשית אשר היא פריווילגיה בלבד, אותה ניתן לשלול.
טענת המשיבים
החלטת אגד לשלול מהם תעודות נסיעה חופשית בטלה ומבוטלת, בנוסף התיקון הנ"ל, שנתקבל לאחר פרישתם מאגד, אינו ישים לגביהם.
החלטת בית משפט
השופט לוין - כאשר תוכנו של חוזה פוגע בחופש העיסוק, נדרש איזון בין העקרונות המתנגשים. כאשר ההסדר החוזי מבוסס על פגיעה העולה על זו הנובעת מהאיזון הראוי בחברה בין חופש העיסוק לבין חופש החוזים, יש מקום לבטלו בשל ניגוד לתקנת הציבור. באמצעות עקרון תקנת הציבור מאזן בית המשפט בין החופש האמור לעצב את תוכן החוזה לבין זכויות האדם וערכים חוקתיים אחרים, כגון חופש העיסוק.
הסכם המגביל את חופש העיסוק אינו רק הסכם המטיל חובה או איסור על העובד להמנע מלעסוק באותם עיסוקים שהוגבלו, אלא גם הסכם השולל מהעובד טובת הנאה עם יעשה כן וכאשר זו נוגדת את תקנת הציבור - אין לקיימה.
אין לכלול בשינוי התקנות עניינים המשנים בצורה מהותית את בסיס ההסכמה שעליה בנויה הפסקת החברות באגודה שיתופית, לגבי אלה אשר פרשו ממנה לפני התיקון. שלילת זכות הנסיעה בחינם אכן משנה בצורה מהותית את תנאי פרישתם.
השינוי בתקנון אגודה שיתופית מתייחס להגבלת חופש העיסוק של החברים בשעה שהם פורשים מן האגודה, אין לו לשינוי האמור כל תחולה על אותם חברים שפרשו מהאגודה טרם קבלתו, אם השינוי נעשה ללא הסכמתם המפורשת לכך. לגישתי, אין המדובר ב"מתנה על תנאי", אלא בזכות סוציאלית המהווה חלק מתנאי הפרישה של החברים באגד.
דין הערעור להדחות.
[ערך: שגיא בנתאי]
