מאיר עמית. יליד 1921. נשוי, אב לשלושה.
בוגר בית ספר אזורי גבעת השלושה (1937), וגימנסיה ריאלית בלפור (1939). בוגר אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק (1961) - בעל תואר M.A, מינהל עסקים.
את שירותו הצבאי החל בגיל 16, בהגנה (גוש דן). ב-1939 הפך לחבר קיבוץ אלונים. ב-1942 עבר קורס מ"כים ברמת יוחנן. שנתיים מאוחר יותר עבר קורס מ"מים בג'ערה (עין השופט), והחל לפקד על פלוגה בגוש נהלל, וכמפקד המשמר הנע של אלונים במסגרת משטרת היישובים היהודיים. בראשית מלחמת השחרור כיהן כמ"פ במסגרת גדוד דרור (14), בפלוגה שהייתה מורכבת מאנשי נהלל, כפר-יהושע, שדה יעקב, אלונים, שער העמקים וטבעון, ולחמה את מלחמת הדרכים, קרבות משמר העמק, כיבוש ולדהיים-בית לחם ועוד. ב-15 במאי 1948, עם פלישת מדינות ערב והפריצה הסורית לעמק הירדן, הועברו לאזור דגניה והשתתפו בקרב הבלימה נגד הסורים (בצמח) וכיבוש מחדש של שער הגולן ומסדה. פלוגה זו היוותה את "הגרעין הקשה" של גדוד 15 (גורן), שהוקם באותה תקופה והתבסס במרחב עמק הירדן. השתתף בקרבות הגדוד באזור עין-גב, שפך הירדן, ובמבצע מטאטא, קרבות ג'נין (אשר בו נפצע עמית), קרבות המשולש הקטן (איגזים עין רזאל, עין חוד) ועוד.
ביולי 1948 מונה עמית כסמג"ד הגדוד, שפעל באותה עת באזור עמק בית שאן (טירת צבי), פיקד במבצע חירם ועוד. בנובמבר 1948 מונה כמג"ד גדוד 19, שהוקם ע"י איחוד הגדודים 14 ו15-, והיווה את אחד מארבעת גדודי הפשיטה הממוכנים של צה"ל (9, 19, 79, 89). חודש לאחר מכן ירדה החטיבה לחזית הדרום ופעלה בגזרת הדרום ובגזרה המערבית (רצועת עזה). גדוד 19 היה פעיל מאוד בפשיטות ומבצעים, שמטרתם העיקרית היתה הסחת הכוחות המצריים מהמאמץ הצה"לי לכיוון עוג'ה אל-חפיר. לאחר תקופת התארגנות בג'וליס, יצא למבצע עובדה - כיבוש אילת, במהלכו פעל ככוח חוד בציר הערבה. במרוצת 1949 פעל הגדוד בחזית הדרום בגזרות שונות, ובסופה של אותה שנה פורק גדוד 19 (במסגרת ההתארגנות החדשה של צה"ל). בחודשים ינואר-יולי 1950 עבר קורס מג"דים שבסופו מונה כסמח"ט גולני, ולאחר תקופה קצרה, כמח"ט. ב-1952 מונה למפקד פיקוד ההדרכה של צה"ל, ושנה אחר-כך - ראש אג"ם מבצעים, ובעקבותיו נשלח לקורס קצינים באנגליה. בשנים 1956-1955 כיהן כאלוף פיקוד דרום, וממחצית 1956 - בתפקיד ראש אג"ם (במבצע קדש).
ב-1958 מונה לאלוף פיקוד המרכז. באותה שנה נפצע קשה בצניחה, ורותק במשך כשנה ושלושה חודשים למיטה. כשהחלים מפציעתו, יצא ללימודים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (M.A). ב-1962, עם תום לימודיו, עבר קורס גבוה ללוחמה בלתי קונבנציונלית בצבא ארה"ב, ומונה לראש אמ"ן בארץ (אגף מודיעין בצבא). חיל המודיעין היה מצוי במשבר באותה תקופה - לאחר עסק הביש במצרים - וצריך היה לארגנו מחדש. כשנה אחר-כך, ב-1963, עם התפטרותו של ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ועקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה (בן-גוריון), מונה עמית גם לראש המוסד, וכיהן בשני התפקידים בו-זמנית (מארס עד דצמבר 1963, מקרה יחיד בהיסטוריה של צה"ל). בראשית 1964 השתחרר מתפקידו כראש אמ"ן וכיהן בתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים עד סוף 1968. בתקופת כהונתו כראש המוסד, נרשמו מבצעי מודיעין חשובים וארגון מחדש של המוסד על בסיס מתקדם.
בסוף 1968, לאחר 28 שנות שירות, השתחרר ממערכת הביטחון ומונה למנכ"ל קונצרן כור. עמד בראשו במשך 9 שנים. ב-1977, בעקבות מלחמת יום כיפור, הקים את תנועת ד"ש, יחד עם כמה מחבריו. כיהן כחבר כנסת במשך ארבע וחצי שנים, מתוכן כשר התחבורה והתקשורת במשך כשנה. ב-1982 פרש מד"ש, חזר למפלגת העבודה, וכן לפעילות כלכלית - לאחר שהתאכזב מהפעילות הפוליטית. מאז עוסק עמית במיגוון רב של נושאים: בתקשורת הינו מיזמיו של פרויקט לווין התקשורת עמוס. ייצג את חברת AEL מארה"ב (שהייתה שותפה עם תדיראן) ואת חברת כיתוב - החדרת כתוביות לסרטי וידיאו המוקרנים ברשתות הטלוויזיה בחו"ל. שימש כדירקטור בחברה לישראל (עד 1993). דירקטור בחברות הבאות: צים (מכהן גם כיו"ר ועדת הביקורת), יכין חקל (אקזקוטיבה), טבע (אקזקוטיבה), ציון אחזקות (מכהן גם כחבר ועדת הביקורת), DSI (חברת תוכנה מתקדמת), PCB (מעגלים מודפסים), וכן דירקטור בחברת ההשקעות ISRAEL FUND PLL מלונדון. הוא היה גם יו"ר "נבות טכנולוגית".
פעילותו הציבורית כוללת מיגוון תפקידים: יו"ר המרכז למורשת המודיעין (אתר ההנצחה של החייל), חבר בהנהלת המרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, חבר המכון למחקר רפואי ע"ש רפפורט (טכניון ובי"ח רמב"ם), חבר המועצה לתכנון כלכלי, יו"ר החטיבה הבינלאומית של המי"ל ועוד רשויות וועדות בנושאים שונים.
הלך לעולמו ב-17.07.09,
