אירוע מלוקק ודביק התרחש השבוע (יום ד', 25.2.09) בכינוס של התאחדות התעשיינים, שנערך כאירוע פרידה מראש הממשלה, אהוד אולמרט. "עומדים לפניך ימים קשים, אך תבטיח לנו שתזמין אותנו למסיבת הניצחון שלך" - אמר/ביקש מאולמרט יו"ר טבע, אלי הורוביץ, מראש הממשלה המושחת מאז קום המדינה, הנחקר הסדרתי.
באותו כינוס כינה הורביץ את אולמרט "ידיד אמיתי של התעשיה הישראלית", והוסיף: "יש לנו מדינה רשעה, לא סולחת ולא מוחלת, אבל להשמיץ היא יודעת טוב". הורוביץ ציין כי הוא אינו סומך ואינו מכבד את מערכת התביעה בישראל, אך נותן את כל הכבוד ואת כל ההערכה למערכת הצדק והשפיטה.
הכינוס התקיים במבשלת הבירה קרלסברג, באשקלון, מה שמעלה את השאלה: האם אדי הבירה הם שגרמו להורביץ לקשקש בלא הכרה ולהתעלם ממעשיו הפליליים של אולמרט, או אולי זכרונות העבר, כפי שנבהיר להלן.
התובע הוא אותו תובע - משה לדור
מדברי הורביץ לא קשה לנחש עד כמה גדולה איבתו לגורמי אכיפת החוק. ולא במקרה: הורביץ נחלץ, בעור שיניו, מכתב אישום מוצדק שהוגש נגדו לפני כעשר שנים בגין עבירות מס חמורות בחברת טבע. כתב האישום הוגש לאחר שחשפתי פרשה זו בעבודתי כעיתונאי בעיתון גלובס. התובע היה עו"ד משה לדור, שאז כיהן כפרקליט מחוז ירושלים. הורביץ הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים, על-ידי השופטת אילה פרוקצ'יה. בפסק דין מנומק ורציני הוא הורשע בעבירות בהיקף של מיליוני דולרים. או-אז התגייסו לעזרתו שניים משופטי בית המשפט העליון:
גיסו, השופט דאז מישאל חשין, ניסה לעשות דה-לגיטמציה לשופטת פרוקצ'יה. בהמשך, ניסה גם למנוע את מינויה לבית המשפט העליון. על השחיתות וניגודי העניינים לא צריך להרחיב את הדיבור. חשין היה ונותר חסין מחקירה פלילית;
הורביץ הגיש לבית המשפט העליון ערעור על הרשעתו. כשנוכח ששופט בית המשפט העליון, תאודור אור, מונה לעמוד בראש ההרכב, הוא עשה תרגיל מלוכלך שסייע, ולא במעט, לזיכויו. הורביץ שכר את שירותיו של עורך הדין פנחס רובין - שנודע כאחד מחבריו הקרובים ביותר של תאודור אור, כדי שזה האחרון יופיע בפני חברו. למרות שהתרגיל היה שקוף, ואמור היה לגרור פסלות השופט תאודור אור, כבודו לא רק שלא פסל עצמו, אלא שהוא התנגד לעתירה שהגשתי [בג"צ 1622/00 יואב יצחק ואח' נ' הנשיא אהרן ברק ואח'], שבה דרשתי את פסלותו. גם לאחר "רמז עבה" מצד חבריו השופטים שישבו בעתירה שהגשתי - שאמנם הסתפקו במס שפתיים במקום להורות על פסלותו - עמד אור בסרבנותו. זמן קצר לאחר מכן, וכצפוי מחמת הקשרים הבלתי כשרים, זיכה ההרכב, בראשות אור, את הורביץ מכל העבירות הפליליות החמורות שיוחסו לו. מבחינה זו, תאודור אור סיפק את הסחורה וזיכה את הורביץ מעבירות שאחרים הורשעו בהן.
העיתונאי הוא אותו עיתונאי
הורביץ חגג את ניצחונו על המערכת, ומאז הוא משמיץ, בכל הזדמנות, את התביעה בכלל ואת עו"ד משה לדור בפרט; וכן את העיתונאי שחשף את מעלליו באותה פרשה.
עכשיו הצטלבו דרכיהם של הורביץ ואולמרט:
- אותו לדור הוא עכשיו פרקליט המדינה. הוא האיש שהוביל את האשמתו של אולמרט בפרשת מעטפות הכסף (פרשת טלנסקי), והוא האיש שהוביל את התביעה לשמיעת עדותו המוקדמת של טלנסקי בבית המשפט;
- אותו עיתונאי (כותב שורות אלה) שחשף את מעלליו של הורביץ, הוא העיתונאי שהחל ואף הוביל את החשיפות בפרשות אולמרט.
הנה-כי-כן: קשרים פסולים וזהות אינטרסים מלחכים והורסים כל חלקה טובה. חבל שהורביץ מסכן את מעמדו הנוכחי, והממורק לכאורה, כדי לגונן על הפוליטיקאי המושחת במדינה.