יום חמישי 09 אפריל 2020  01:07
לכלוך וגרוטאות על גדת נחל פרדסים [צילום: אלי אלון]
נא להכיר: "נחל פרדסים" בתל אביב
בפאתיה המזרחיים של שכונת נווה שרת, בצפון-מזרח תל אביב, נמצאת פנינת טבע "ירוקה" שלא ידועה ומוכרת לרוב רובו של הציבור, כולל אף לרבים מהתושבים המתגוררים באזור. נא להכיר: "נחל פרדסים" שיש המכנים אותו ואדי נווה שרת היכרות עם נחל לא ידוע ולא מוכר שיש לטפחו ולהנגישו להנאת הציבור הרחב
נחל פרדסים מאי 2015 [צילום: אלי אלון]

▪  ▪  ▪
"נחל פרדסים", הוא נחל אכזב המוזן בעיקר מימי גשמים. אורכו הוא כ-3 קילומטרים, מוצאו אי-שם באזור מרכז הטניס של רמת השרון, הוא זורם מצפון לדרום חוצה שדות חקלאים שמצפון לשכונת נווה שרת, ממשיך לאורך גבולה המזרחי של שכונת נווה שרת נושק בכמה מקטעיו לבתי תושבים ברחובות כמו כוזרים ואלמגור בשכונה זו. עובר בגבולו המזרחי של אזור תעשיית ההייטק "קריית עתידים" ומגיע בסופו של דבר ונשפך לנחל הירקון. למעשה "נחל פרדסים" הוא אחד מיובליו של נחל הירקון.

הנחל עובר לאורך שטחים בו היו פרדסים רבים ומכאן ככל הנראה השם שבו הוא מכונה: "נחל פרדסים". לנחל אין שם רשמי והוא אינו מופיע במפות הרשמיות. לאורך קטעים רבים של הנחל עובר כיום פרדס גדול שעדין נותר מהפרדסים הרבים שהיו באזור. יש אומרים, שזהו הפרדס האחרון שנותר בתל אביב. טוואי הנחל, גדותיו והפרדס הגדול שעובר לידו, מכילים ערכי טבע רבים של צמחיית נחלים ובעלי חיים, קינוני ציפורים. ובהחלט מדובר ב"ריאה ירוקה" אומנם מוזנחת משהו אבל בעלת פוטנציאל שיש לשמור עליה ולטפחה. ידוע כי כרישי נדל"ן ובעלי אינטרסים נדל"ניים זוממים ואף מתכננים לנגוס ב"ריאה ירוקה" זו ובשטחי הפרדס שליד הנחל ולבנות עליהם מגדלים ובתים רבי קומות ועל גופי הטבע כמו, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה וגורמים "ירוקים" וסביבתיים נוספים, לעמוד על המשמר גם בדיוני ועדות התכנון והבניה ולפקח ולעקוב ולצאת למאבקים נחושים, אם צריך, ולא להיכנע ללחצים של בעלי ממון, קשרים והשפעה.

פעולות לשיקום הנחל

עד לא מכבר, הנחל היה ואדי מוזנח ששימש מעין מזבלה וריכוז של פסולת ואשפה שהשליכו תושבים, מפעלי תעשיה, קבלני בנין ועוד כהנה וכהנה .בשנת 2012 לאחר שסיימו קורס מובילי קיימות מטעם עיריית תל אביב החליטו שתי פעילות סביבתיות גילה אלירן ומיכל יהודה לקחת על עצמן כפרויקט מעשי בתחום הקיימות, לשקם ולשמר את "נחל פרדסים". מאז ועד היום הן עומדות(בהתנדבות) בראש הפעילות למען ניקוי ושיקום הנחל. רותמות למטרה זו את עיריית תל אביב, רשות ניקוז ירקון, גופים נוספים ואת תושבי ותלמידי בתי ספר בשכונת נווה-שרת שאימצו את הנחל. ולקחו על עצמם כפרויקט חינוכי במסגרת בית הספר לחקור וללמוד על הנחל לשמור עליו ולטפחו .

כצעד ראשון, בשיתוף תלמידים מבתי ספר ותושבים בשכונה הוחל בניקוי ערוץ הוואדי מערמות הלכלוך והאשפה שהצטברו לאורך השנים. בשלב השני הוחלט לשקם קטע קצר מהנחל מול בתי תושבים ברחוב כוזרים ואלמגור בשכונת נווה שרת. השיקום כלל: ייצוב גדת הנחל וגיוון הצומח בנחל על-ידי הבאה למקום של קרקע חמרה נקיה מזרעים ופקעות ועליה נזרעו ונשתלו עשרות מיני צמחים שהונבטו מזרעים של צמחי בר שנאספו ממקומות סמוכים. בן הצמחים שנשתלו: תורמוס ארץ ישראלי, תורמוס צר עלים, חרצית עטורה, קחוון, ומינים שונים של בקיה, פרגים ועוד. כמו-כן נשתלו בקטע המשוקם עצי תאנה, זית, רימון ועוד, צמחי תבלין כגון מרווה משולשת וזוטה לבנה ונדמה לי שראיתי גם נענע. על התכנון הנופי של שיקום הנחל הופקד אדריכל הנוף ליאב שלם בשיתוף אדריכלים נוספים. בקטע הלא משוקם של הנחל שהוא למעשה רובו של הנחל הבחנתי בצמחים פולשים כמו: שיטה מכחילה, ועוד צמח הפטל נפוץ בנחל וגם קיקיון. בסך-הכל הפריחה גם כיום בחודש מאי יפה ומומלץ להזדרז לבקר במקום לפני שהפריחה תפחת.

למה הוקמה גדר חוסמת בין קריית עתידים לנחל?

האקולוג עמית מנדלסון, איש החברה להגנת הטבע מסביר "כי בנחל בוצע פרויקט שיקום נופי מאוד יפה בקטע מצומצם. זהו צעד בכיוון הנכון אבל דרושה ראייה כוללת ומשותפת לשתי הערים רמת השרון ותל אביב, וכמובן יש צורך בשיתוף פעולה של הנהלת קריית עתידים שהתנהלותה כיום, כך לדברי מנדלסון, "לא מסייעת למאמצי שיקום הנחל". הפעילה הסביבתית גילה אלירן מספרת לי כי מנהלת קריית עתידים בנתה גדר, אשר חוסמת את הגישה לתוואי הנחל, מכיוון קריית עתידים, סיירתי במקום ואכן ראיתי כי קיימת גדר אשר מפרידה בן שטח "קריית עתידים" לנחל וחוסמת במידה רבה את הגישה לתוואי הנחל, מכיוון קריית עתידים. תושבי שכונת נווה שרת שלחו עצומה בנדון. התושבים כותבים בעצומה כי הקמת הגדר פוגעת בגדת הנחל שהוא רכוש הציבור, ו"מהווה חלק מפגיעה מתמשכת בנחל פרדסים, המהווה חלק מ"רצועת הנופש" - שטח הטבע הפתוח האחרון של תל אביב יפו".

אין בידי הנתונים לבדוק מי צודק בסיפור הגדר ואין אני טוען כי מנהלת " קריית עתידים" פעלה בניגוד לחוק ויתכן מאוד כי מדובר בשטח חניה השייך לה וזו זכותה לבנות עליו גדר לגדרו, אבל הנושא חייב להתברר. והיה ואם יתברר כי השטח שייך לציבור אין להירתע מבעלי ממון קשרים והשפעה ויש להחזיר השטח לציבור. קורא אני לראש עיריית תל אביב רון חולדאי לבא למקום לברר הנושא ולהפעיל השפעתו והכרעתו למען טובת הציבור אם יש צורך. "

לא משולט ולא נגיש לציבור הרחב

סיירתי בימים אלה לאורכו של נחל פרדסים וברצוני לתאר מקרוב את מצבו כיום. למרות הקטע המשוקם של נחל פרדסים והפעולות שנעשו לנקותו ולשקמו והכוונות הטובות, מצב הנחל רחוק מלהיות אידיאלי . הוא לא מונגש כראוי לשימוש ולהנאת הציבור הרחב. ואין לאורכו מסלולי הליכה ונקודות ישיבה. צדי גדותיו לעיתים מכוסות בצמחיה גבוה ומכשולים למיניהם, דבר המאלץ לעיתים מטיילים כדי לעבור וליהנות לאורך הנחל לעבור בתוך ערוץ הנחל עצמו שהוא כידוע חולי, בחורף בגלל זרימת המים המעבר בתוך הערוץ קשה וכמעט ולא ניתן ועל כן יש חשיבות להכשיר שבילי גישה לאורך הנחל ולהתקין ספסלים לאורך גדותיו. דבר נוסף אין בכל סביבתו של "נחל הפרדסים" שילוט מכוון על קיומו של הנחל, ואין פלא שרק מתי- מעט, יודעים בכלל על קיומו של הנחל וכי רק מטיילים מעטים יחסית מבקרים או ביקרו בנחל. ביקורים תכופים של קבוצות מטיילים רבות עשויים להפריע לכרישי נדל"ן ובעלי אינטרסים למיניהם לפגוע בנחל וסביבתו . נמסר כי גדות הנחל עברו ניקוי מערימות אשפה ולכלוך אולם מצאתי עדין פה ושם לאורך גדות הנחל בעיקר מול בתי התושבים מצבורי גרוטאות ולכלוך וכמובן יש לנקותם ולפנותם .

האם מי ביוב נשפכים לנחל?

סיירתי בתוך ערוץ הנחל כמעט לכל אורכו. והבחנתי שבתחתיתו ובתחתית גדותיו לאורך קטעים שונים של הנחל מונחים צינורות בקוטר של עשרות ס"מ עשויות בטון או חומר מעין זה. הבחנתי שמהצינורות קיימת זרימת קלה אולי דליפה של המים לנחל. נאמר לי כי הצנרות מנקזים מים מהכבישים או מקומות ציבוריים בשכונה. האם ייתכן כי למים אלה מצטרפים מי ביוב או שפכין? יש לקוות שלא כך הדבר. מה באמת מקור המים שנשפכים באמצעות הצינורות הגדולים? ואכן בסיור שערכתי לאורך הנחל בתאריך 19.5.15 תקופה שבה לא ירדו גשמים הבחנתי במים וניתן לראות זאת בצילום שצילמתי. מהו מקור המים? העניין צריך להיבדק על-ידי הפעילים הסביבתיים בשכונה.

איך מגיעים לנחל?

ודאי אתם שואלים איך מגיעים לנחל? ובכן נכנסים לשכונת נווה שרת מרח' דבורה הנביאה, רח' בית אל, רח' רמה, רח' אלמגור ומשם לרח' כורזים מס' 10 . הליכה של כמה עשרות מטרים מזרחה ואתם על גדת הנחל. טיול נעים ומהנה!

צינור הנשפך לנחל פרדסים. מה הוא מוליך לתוך הנחל? [צילום: אלי אלון]
תאריך:  20/05/2015   |   עודכן:  20/05/2015
אלי אלון
מועדון הבלוגרים עוקבים: 123 לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
"טריפ" הוא מחזמר רוק מקורי, העוסק במסע הזוי ואפוף סמים של צעירים ישראלים ביערות דרום אמריקה. המחזמר הוא תזזיתי, מלווה בהרכב נגנים מעולה ומשובץ במלחין כישרוני וחושף שתי זמרות מעולות. אם נגיע מיד לסוף האירוע ראוי לציין, כי מדובר במופע שזקוק לליטוש ובמיוחד לקיצור, אבל על הדרך הוא חושף זמרת מופלאה בשם עדי אברהמי, בעלת קול קטיפה לוחש שלא שמעתי מסוגו בארץ ובזמרת כישרונית נוספת, יעל אלקנה, שהיא בהחלט תגלית מעניינת.
20/05/2015  |  חיים נוי  |   כתבות
מקצוע הדיג עתיק לפחות כמו ההיסטוריה של האדם המודרני. אך המקצוע הרומנטי שאליו נקשרו אגדות וסיפורים רבים, נהפך בעשורים האחרונים לתעשיה - ממש כמו ענפים אחרים בתחום המזון. כתוצאה מכך אנחנו זוכים לקבל דגים במחירים שפויים לאורך רוב חודשי השנה, אך במקביל נגרמת פגיעה מתמשכת לענף עצמו, שאף מסכנת את המשך קיומו. מומחים בישראל מסכימים שקיים משבר בענף הדיג, הנובע לפחות בחלקו מדיג יתר. טענה זו מגובה בדוח מבקר המדינה לשנת 2009, המצהיר כי "שלל הדיג ירד בעשור האחרון בישראל ביותר מ-80 אחוז, והדגים המסחריים קרובים לסכנת הכחדה".
20/05/2015  |  מאיה פלח  |   כתבות
כל שנה לאחר חג הפסח מתחילה "עונת הדיאטה" בה אנו מתחילים להשיל את השכבות, מסדרים ארונות ומגלים שאנחנו לא מרוצים, לא מוכנים לקיץ, לבגדים הקצרים וכמובן לבגד ים אז מה עושים? מתחילים לשנות הרגלים ומכינים את הגוף לעונה החמה
20/05/2015  |  מיטל עזר  |   כתבות
מקור המילה "בלינצ'ס" הוא ביידיש וככל הנראה מדובר בשיבוש של המילה הסלאבית "מלין" שפירושה "לטחון" ומכאן באנגלית בלינץ. באימפריה האוסטרו-הונגרית, הוגשו הבלינצ'סים עם תוספות כמו קצפת, אגוזים, סירופים למיניהם, סוכר, ריבה או ממרחים.
20/05/2015  |  פיליס גלזר  |   כתבות
לא הרבה יודעים זאת, אך מחלת הכליות מדורגת כיום כאחת מחמש המחלות הכרוניות הקשות ביותר ואף אחת מחמש סיבות המוות המובילות בישראל, כשלצידה תאונות הדרכים, סוכרת, ומחלות כלי דם ומוח.
20/05/2015  |  רונית דוייב  |   כתבות